55 בין כנסי צעירים כבר יותר משנה ומקשיב לקולות שעולים מהשטח. "זה דור שחווה מלחמה אכזרית, טבח נוראי. אסון היסטו־ רי. זה גורם לך לשאול את עצמך מי אתה, מה אתה באירוע הזה – ומתוך זה עולה רצון אמיתי לעשות משהו בחברה". אילן בטוח שלא מדובר בשיגעון חולף או זלזול בסכנות, אלא בניסיון לתת תשובות טובות לשאלות החיים בצל מלחמה מתמש־ כת. "כמובן שיש פה רצון להתגורר מחוץ לעיר וחיי קהילה משמעותיים. אבל אנחנו מביאים את ה'אקסטרה' – משמעות, ציונות והזדמנות אחת, חד פעמית, לעשות את זה". "בעוטף חייבים להתמודד עם שאלת החיים בארץ בכלל", מסביר מורן ליש, רכז תוכנית 'תורנו' בעוטף, "זה נכון בכל מקום, אבל פה קשה יותר לטשטש את זה. יש הרבה מאוד צעירים שרוצים להגיע לעוטף, אבל לא בהכרח יודעים איך לעשות את זה, וכאן נכנס סיפור הקבוצה – לא להופיע בקיבוץ בתור סתם אדם לא ברור, אלא חלק מקבוצה עם מטרה ונכונות להישאר". מתיישבים יחד בקריית שמונה: "יש פה אנשים בראש שלי, שבאים לשנות ולהשפיע" לצד העוטף, צעירים וקבוצות רבות בחרו להגיע לגליל העליון. "לחיות בקרית שמונה זו מבחינתי אידאולוגיה – אני רוצה אותה בכוונה, על פני המושבים והקיבוצים", אומ־ ), במקור מהמרכז, 27( רת קיארה מרים בילו אבל כבר שנים תושבת הצפון. היא עברה בעקבות הלימודים והרצון להתרחק מהמולת המרכז. פינתה את עצמה עם תחילת המל־ חמה, עבדה עם התושבים המפונים בתכנית הפינוי של העיר ולבסוף החליטה לחזור יחד איתם, הפעם דרך תוכנית 'תורנו' בצפון – אותה היא מגדירה כ"קהילה בלי מאמץ". "רוב החברים שלי מקריית שמונה בחרו שלא לחזור לעיר", אומרת בילו, "הם התח־ תנו, מצאו עבודות משתלמות או פשוט סיימו פה את התואר ולא מצאו סיבה להמשיך". אבל היא הרגישה שהטבע והקהילה מושכים אותה בחזרה, והתוכנית ענתה לצורך לא לעשות את זה לבד "אני כבר לא סטודנטית צעירה, אין לי כוח לחפש חברים חדשים בברים. ופה יש אנשים בראש שלי, שבאים לשנות ולהשפיע". "יש כבר גל חזרה אבל בוא נראה כמה זמן הוא באמת יחזיק", מספרת בילו על מצבה של העיר כיום, "כולם פה זוכרים איך אחרי מלחמת לבנון השנייה הייתה הרבה אופטי־ מיות, שאחריה באה נפילה כואבת ושנים של שיקום". בחודשיים האחרונים היא מובילה תכ־ ניות הקשורות לשיקום העיר. "אני מאמינה בקרית שמונה, יש לה יכולת להפוך לעיר הכי חזקה באזור. אבל עם כל הכוונות הכי טובות, זה לא יכול להיות תלוי רק בקבו־ צות צעירים אידיאולוגיות. המדינה חייבת להיכנס לסיפור, להשקיע ולייצר תמריצים לאנשים לעבור". חלוציות חדשה בכפר סאלד סביב מעיין קטן ליד קיבוץ כפר סאלד מתאספת קבצת צעירים עליזה. קשה להאמין שעד מספר חודשים בלבד, הוא עוד היה יעד הפגזות מרכזי באזור וכעת משמש את החבורה, שהגיע לפה מכל הארץ לבחון ברצינות חיים בוגרים באזור – כמקום למנו־ חה ומפגש אחרי יום עבודה. אליה לייסטן. זו היתה החלטה מהירה, ללא התלבטות. להגיע לקיבוץ היה חלום שלי כבר הרבה זמן. צילום: דוד טברסקי אוריאל גראוס (מימין), מאיה רוסק ומורן ליש. ״כשגרתי בתל אביב לא חשבתי שאצא משם לעולם. היום אני מפקפק אם אי פעם אחזור". צילום: דוד טברסקי "רוב החברים שלי מקריית שמונה בחרו שלא לחזור לעיר, הם התחתנו, מצאו עבודות משתלמות או פשוט סיימו פה את התואר ולא מצאו סיבה להמשיך"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=