55 עם כל משרדי הממשלה ולהניע תהליכים ברמה הארצית", הוא אומר. "בנוסף, אנחנו נמצאים במגע קרוב מאוד עם המעסיקים עצמם, ממש ביחסי שותפות עמוקה. לשמחתי, מצאנו גם את הכלים להיקשר לארגוני החברה האזרחית ולעמותות. חלק משמעותי מהכוח שלנו מתבסס על כך שההסתדרות הגדולה פרושה בכל רחבי מרחבים, ואנחנו יודעים 30־ הארץ בחלוקה ל לתת מענה גם ברמה האזורית". לדבריו, התובנה המשמעותית ביותר שאליה הגיעו בהסתדרות, היא שהמפתח לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הוא ביצירת תהליכים מקומיים מעמיקים ומבוססי נתונים ומחקר – חליפה הנתפרת לכל עיר או אזור באופן מיוחד, תוך הבנת האתגרים הספציפיים הן של כל אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות והן של המעסיקים באזור מסוים, ומתוך הבנת היתרון הטמון בריכוז כל השחקנים שפועלים באותו אזור סביב שולחן אחד לצורך גיבוש תכנית משותפת ואפקטיבית. "המודל שבנינו מתחיל מאיסוף בסיס נתונים משמעותי באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", מסביר שמחי. "אנחנו מנתחים לא רק את מספר האנשים עם מוגבלות בעיר מסוימת או באזור מסוים, אלא גם את שיעור העובדים והמובטלים לפי פרמטרים שונים, ובהם סוג המוגבלות ופילוח לפי גיל, כדי להבין איזה סוגים של שירותים נדרשים. אלף אנשים 11־ למשל, בתל אביב למדנו שיש כ עם מוגבלות, שכמעט חציים מתמודדי נפש. זה דורש מענים מסוג אחר, וצריך להבין איזה כלים נדרשים כדי לסייע לכמויות גדולות להשתלב בכל אזור ואזור". השלב הבא במודל שמפרט שמחי הוא שלב המחקר האיכותני, במסגרתו מקיימים שורה של ראיונות עם אנשים הקשורים לתחום, ובהם אנשים עם מוגבלות באזור, מעסיקים ואנשי מקצוע בגופים רבים שמספקים שירותים לאנשים עם מוגבלויות, כגון ביטוח לאומי, לשכת התעסוקה, מחלקת רווחה עירונית ועמותות. "אנחנו מנסים לאפיין הן את מקבלי השירותים והן את נותני השירותים", מסביר שמחי. "מי הם ומה הצרכים שלהם? וההסתדרות מעמידה תקציב מחקרי לטובת הדבר הזה". עם הממצאים הסטטיסטיים והמחקר האיכותני, ניגשים לשלב השלישי במודל, שלב המכונה 'יום רעיונאות'. "ביום הזה אנחנו מקבצים יחד את כל הגורמים הרלוונטיים בעיר שעוסקים בנושא – עובדי הרשות, עמותות, נותני השירותים, מעסיקים ואנשים עם מוגבלות – לסיעור מוחות בנושא. ההסתדרות מצליחה להביא למפגשים הללו את ראשי האגפים הרלוונטיים שמגיעים אתנו לשטח. שם אנחנו מתחלקים לשולחנות עבודה לפי נושאים, להם אנו קוראים 'אזורי הזדמנות', ובוחנים יחד את ההזדמנויות והאתגרים, תוך העלאת רעיונות משותפים שנועדו לקדם אותם". בשלב הבא נדרשים קברניטי העיר למנות רכז עירוני לתחום תעסוקת האנשים עם מוגבלות, אשר עליו מוטלת המשימה לכנס את הגורמים העירוניים, על מנת לבחור מתוך כלל היוזמות והרעיונות שעלו ביום במרוכז, את אלו שבהם כדאי להתמקד. באופן זה בונים תכנית עבודה עירונית לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, מציבים יעדים מדידים ויוצאים לדרך. פיילוט ראשוני לבחינת המודל נערך בעיר ולאחר שהעיר עמדה 2017 אילת כבר בשנת ביעדים שהציבה לעצמה אימצו בהדרגה ערים נוספות את המודל, ובהן ראשון לציון ורמת גן שנמצאת כיום בעיצומו של שלב תהליך המחקר העירוני במודל. "בימים אלה אנחנו נמצאים בקשר גם עם תל אביב וירושלים", אומר שמחי. "את הפעילות הזאת אנחנו מקיימים יחד עם ראשי המרחבים של ההסתדרות – משה אזולאי באילת, דוד ראובן שהיה יו"ר המרחב בראשון לציון, אבי גלילי ברמת גן, נורברט בוקובזה בבאר שבע, דני בונפיל בירושלים ואורנה אבידן בתל אביב". "ההסתדרות משקיעה מאמצים ופועלת בכל הכוח כדי שזה יצליח. אנחנו לא מתערבים לערים בתוכניות שלהן, אבל בכל פעם שצריך להזיז איזשהו גורם כדי להסיר חסמים – אנחנו שם. זה הכוח של ההסתדרות, להביא את המעסיקים הגדולים במשק ואת הגורמים הבכירים בשירות הציבורי לדבר יחד סביב שמצליח Game Changer השולחן. אנחנו לקדם תהליכים באופן משמעותי. לא היינו מצליחים לעשות את כל זה, בלי התמיכה הבלתי מתפשרת והרוח הגבית של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד". קבוצה במקום העבודה פרויקט נוסף של יחידת הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות, מכוון דווקא פנימה, אל תוך ), אימא 43( הארגון. קארין ברכה בנמיני לשלושה ילדים, התחילה לעבוד בהסתדרות . "בתפקידי הקודם בארגון, במשך 2009 בשנת כארבע שנים לא סיפרתי לאף אחד על כך שהבן שלי על הרצף האוטיסטי, והאמת שגם הייתי בהכחשה", היא מספרת. "לא קיבלתי את הזכויות שלי, כי לא דרשתי אותן. לא ידעתי בכלל שהן קיימות כי לא התעניינתי. כשנעדרתי מהעבודה כדי לטפל בו, הייתי אומרת שיש לו בעיית קשה וריכוז. זו הייתה סוג של הדחקה". לדבריה, הכל השתנה כשפגשה לראשונה את שמחי לפני כחמש שנים, כשהתחילה לעבוד ביחידה כמנהלת קשרי קהילה. "גיא היה המנהל הראשון ששיתפתי אותו, והמשפט הראשון שהוא אמר לי הוא: 'את לא תתביישי יותר בבן שלך. את תספרי עליו ותהיי השליחה של הסיפור שלו'. לא הבנתי אז למה הוא מתכוון, אבל ברמה האישית – זו הייתה פריצת דרך. הרגשתי שמשהו הולך להשתנות". כיום, כמנהלת קשרי קהילה, היא מקדמת, בין היתר, את נושא הזכויות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בשוק העבודה. היחידה הזמינה מחקר משווה מפורום ארלוזורוב, שעוסק בניתוח עולמי של הזכויות השונות שמעניקות יתר המדינות בתחום זה לעובדים שהם הורים לילדים עם מוגבלות. את השליחות שהיא רואה בעבודתה מיישמת ברכה בנימיני גם בתוך הבית. "יחד עם סמנכ"לית משאבי אנוש בהסתדרות אירית פוריאן-וייצמן ועם אפרת כהן מהיחידה שלה, הקמנו לראשונה קבוצת תמיכה לעובדים ולעובדות של ההסתדרות, מהוועד הפועל ומהמרחבים, שהם הורים לילדים עם מוגבלות", היא מספרת. 20־ בקבוצה הראשונה, לקחו חלק כ משתתפים. "אנשים באים ומשתפים בחוויות היומיומיות שלהם, בקשיים ובאתגרים. יצרנו לנו קהילה. זו קבוצה שהיא לא רק קבוצת תמיכה ושיתוף, אלא גם מקור לידע ומידע על זכויות ועל הגשמה עצמית. הבאנו הרצאות מרתקות ומגוונות, דיברנו על היחס בין ילדים עם מוגבלות לאחים שלהם. אחת ההרצאות עסקה במיניות בקרב מתבגרים עם מוגבלות, בהרצאה אחרת הגיע מרפא בעיסוק שהוא על הרצף האוטיסטי, שסיפר לנו על מערכת היחסים שלו עם ההורים שלו. אלו מפגשים משמעותיים מאוד. בחודש מאי האחרון התחלנו בסדרה בת עשרה מפגשים בהנחיית אפרת פרי והמשכנו לקבוצה שנפגשת פעם בחודש. "הדבר המדהים הוא ההד שהדבר הזה יצר בקרב המון הורים שהיו כמוני, 'בארון'. הורים התחילו להתעניין דרכי או דרך משאבי אנוש לגבי הסדנה הזו. נוצר ביקוש להקמת קבוצה משתתפים שנפתחה לאחרונה. 20 נוספת של עוד את הרעיון היפה הזה, אנחנו מבקשים בעתיד הקרוב לשווק גם החוצה – לוועדים ולמקומות עבודה, מתוך אמונה שקהילות של הורים בתוך מקומות העבודה יכולות לעשות שינוי משמעותי בחיים של אנשים, ובמקום העבודה עצמו ביחס שלו לסוגיה הזו". ״הבאנו הרצאות מרתקות ומגוונות, דיברנו על היחס בין ילדים עם מוגבלות לאחים שלהם. אחת ההרצאות עסקה במיניות בקרב מתבגרים עם מוגבלות, בהרצאה אחרת הגיע מרפא בעיסוק שהוא על הרצף האוטיסטי, שסיפר לנו על מערכת היחסים שלו עם ההורים שלו. אלו מפגשים משמעותיים מאוד״
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=