60 2024 ספטמבר | עמיתים מגיע לכאן עם תפיסות וסטיגמות שעובדת סוציאלית היא תמיד לטובת האישה. הם מנסים לרצות אותי, ולא להעלות את הרנ גשות האמיתיים שלהם. צריך לקבל אותו כפי שהוא, לא להצדיק את האלימות, אבל להתחבר למצבו, להיות אמפטית כלפיו ולהתייחס אליו כאל אדם שנמצא במצונ קה". הם רוצים לעבור שינוי? "אין אדם שרוצה להיות אלים או עבנ ריין. ישנם גורמים, תפיסות, ניסיון חיים ומשברים, שמביאים אותו למצב הזה. הוא מגיע לכך בעקבות תסכולים ואכנ זבות, הגבר מרגיש שהוא לא בסדר אם הוא לא בעל הכוח והסמכות. צריך לתת לו את הכבוד שלו, ולאט לאט החששות והחשדות מתפוגגים. יש גברים שהודו לי על השינוי שעברו בחיי המשפחה שלהם ובעבודה. צריך לתת כבוד לאדם כאדם. הם לוקחים אחריות אחרי תהליך של טינ פול. גבר שלוקח אחריות על מעשיו, זה סימן שמתחיל שינוי. לפעמים אנו אומרים שאדם לא מתאים לטיפול כי לא לוקח אחריות". מה קורה עם הילדים שעדים לאלימות במשפחה? "לצערי לא בכל המרכזים יש עובדת סוציאלית שמטפלת בילדים. אנחנו למשל מרכז קטן ואין לנו עובדת סוציאלית לילנ דים. זו חוליה חשובה. ילדים שחיים בצל אלימות חווים תסכול, חרדות וחסכים רגנ שיים. יש מקרים שבהם אנו מצליחים לתת טיפול רגשי באמצעות סל גמיש. לדעתי, בכל מרכז צריכה להיות עובדת סוציאלית שמטפלת בילדים. לפעמים יש כמה ילדים במשפחה שצריכים טיפול". גם אבו-דיבה מתקשה לסמוך על המנ שטרה שתטפל במקרי אלימות בצורה טובה. "ישנן סוגיות משפטיות קשות", היא מסבירה. "לפעמים המשטרה מבקשת תיק טיפול של האישה. חלק מהדברים שם אישיים. אם הדברים ייחשפו זה בעייתי. לפעמים נוצרת בעיה לעובדת הסוציאלית עצמה, כשמדובר בגברים הקשורים לפשינ עה. חיסיון זה רק בכותרת. הרבה דברים שהיו חסויים דלפו והגיעו לעורך הדין של הצד השני". ומה לגבי הסיכון המקצועי והסכנה שבה נמצאת העובדת הסוציאלית? "היו מקרים שעובדת סוציאלית כמעט הותקפה, היו כאן איומים וצרחות. אני חוויתי כמה דברים כאלה. המשטרה לא עושה עם זה כלום. אין הגנה טוטלית, יש מקרים שאת נשארת בשטח לבד. זה קשה. התמיכה מהמשפחה ומהעמיתים עוזרת לי, אבל היו פעמים שחששתי. יותר מכל, יש לי אמונה באלוהים. יקרה לי מה שכנ תוב אצל אלוהים. האמונה הזאת עוזרת לי. אני לא מאמינה שהמשטרה תגן עלי, אבל אני מאמינה בתפקיד שלי ובשליחות שלי". עם מה את חוזרת הביתה? איך את מגלה אמפתיה לגבר אלים? "בטיפול אני צריכה לקבל כל אדם. זה דורש מיומנות מקצועית גבוהה. יש סינ פורים שהולכים איתי הביתה. זה מעורר שיח פנימי אצלי. אני פועלת נגד אלימות ומייחלת לשלום, לשוויון ולצדק חברתי. אני עומדת מול אדם שפגע באישה, אני לא יכולה לקבל גבר כזה בלי עבודה פנימית מעמיקה. לפעמים יש קונפליקט פנימי שצנ ריך לגבור עליו. היו מקרים שאמרתי למנ טופל שאני לא יכולה לטפל בו, אבל ברוב המקרים אני ממשיכה". את בת הכפר ונציגת החברה, אבל גם נציגת המדינה. איך את מאזנת בין הדברים? אלף אנשים. יש 16 "אנו כפר שמונה לי חיבור לאנשים ולכפר, זה הכוח שלי; האהבה, הנתינה והשייכות. זה מסייע לי בקשר עם המשפחות. השאלה כיצד בונים את הקשר הזה, מתוך עליונות, מתוך מקצונ עיות וסמכות החוק או מתוך האמירה: 'זו אני, תגריד, שמושיטה לך יד. ביחד נעשה את השינוי. אני לא יכולה לבד. אתם מבינים את החיים שלכם'. צריך לבוא מתוך צניעות וכבוד לאחר". ככה את רוכשת את אמונם של המטופלים? "היחס אליך תלוי בסבר הפנים שלך, בתחושת הביטחון שאתה משרה ובאמפנ תיות. אלה ערכי יסוד של העבודה הסונ ציאלית. אנו מנסים לעבוד מבפנים. אם זה לא הולך בשיתוף, מפעילים את החוק. העובד הסוציאלי הוא סוכן שינוי. הוא צריך להתחבר לחברה, לא להסתכל באופן ביקורתי מבחוץ, צריך לשנות מבפנים בצנ עדים קטנים". ומה חלקה של הממשלה? "אם לא יהיו צעדים מצד הממשלה ביחס לחברה הערבית, צעדים חזקים וקונ נקרטיים, קשה לעשות את השינוי. אנו עוסקים במניעה ובסוציאליזציה. זה שינ נוי ארוך טווח, אבל צריך להוביל לשינוי עכשיו, וזה בידיים של הגוף הממונה על הביטחון. אנו מרגישים חוסר ביטחון ולא יודעים אם אנחנו חוזרים הביתה אפילו מהמכולת, מבתי הספר או מהבנק. מאז הקמת הממשלה הנוכחית יש שינוי לרעה בביטחון הקהילתי". ״לנו כנשים יש חלק בזה, באופן שבו אנו מגדלות את הילדים. למשל, האם אני מפלה בין הבן לבת. למרות הטאבו החברתי, אפשר לעשות דברים שישנו את פני החברה. זה דורש את ההירתמות של כל מוסדות החברה. זה תהליך ארוך״ Shutterstock : צילום אילוסטרציה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=