61 א ת ריקי (שם בדוי) פגשה ד"ר אילמ נה קוורטין במסגרת שיעורי הזומבה שהעבירה במושבים באזור הדרום, שם פגשה את נשות המקום והכירה את סימ פור חייהן. במפגשם הראשון, אי שם בשנת , הייתה ריקי בשנות השלושים לחייה, 2012 נשואה כשמונה שנים ועסוקה בעיקר בגידול ארבעת ילדיה. את חיי היומיום שלה חילמ קה בין הנקת בתה התינוקת, צחצוח ומירוק ביתה, בישול ארוחות הצהריים והערב וטימ פול מסור בילדיה. היא עשתה זאת באהבה ובמסירות אין קץ, אך מעל כל אלה, כך היא מעידה, היה עליה לתת מענה "לצרכיו של בעלה". הפרשנות למשימה האחרונה שציינה ריקי הטרידה את מנוחתה של ד"ר קוורטין והובילה אותה לחקור את הנושא: "כשנחשמ פתי לתופעה הזאת הרגשתי שמדובר בדבר שצריך לאכוף בחוק באותה מידה שקיים חוק למניעת אלימות במשפחה," אומרת קוורטין, "אבל במקרה הזה הבנתי שקיימת בעיה חמקמ מקה – הנשים שפגשתי במחקר סיפרו לי על השפלות מילוליות יומיומיות, ביזוי והקטנה, הטחת שמות גנאי, פגיעה אישית ואישיותית, פגיעה בביטחון עצמי ומחיקת הזהות, אבל אין שום חוק נגד זה". את נושא המחקר, "שתלטנות קיצונית בזוגיות", שערכה בעקבות הצטברות של מקרים שבהם נתקלה, התקשתה תחילה לשייך להגדרה משפטית כלשהי, אך כיום היא בעלת ידע וניסיון רב בתחום. לפני כשנה יצא לאור ספרה של קוורטין בנושא, "כלואות", המבקש לשפוך אור על התופעה. מאז פורסמה גם המהדורה המתורגמת של הספר בשפה האנגלית, שנמכר גם באמזון. הספר גדוש בסיפורים מטלטלים, שאחד מהם מתחיל כך: "בן זוגה סגר אותה בבית ואסר עליה לצאת ללא רשותו. הוא גם הגמ ביל את גישתה לכספים ולחשבון הבנק: 'הוא מסיע אותי לסוּפר ומחכה בקופה. כשאני מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, שואל על כל פריט שבחרתי, מעיף פריטים מהעגלה ומעביר כרטיס אשראי בקופה. אני אפילו לא יודעת באיזה בנק החשבון שלנו נמצא או כמה כסף יש בו'. הוא בודד אותה ממשפחתה ומחבריה, עבר על רשימת אנשי הקשר במכשיר הטלפון שלה ומחק מספרים של נשים שאינו מחבב, דרש שתדווח לו במהלך היום על כל מעשיה, גם על זמני המקלחת שלה, ואף בא אליה בתביעות מיניות, גם כשלא רצתה בכך. עוד סיפרה שבן זוגה אינו מרשה לה ללמוד או לעבוד או לעסוק בהתפתחות עצמית מסוג כלשהו. כששאלתי את ריקי אם בן זוגה מכה אותה, ענתה בשלילה. "הלוואי שהיה מרביץ לי", אמרה. "אז היה שֵם למה שאני עוברת והייתי יכולה ללכת למקלט לנשים מוכות". על פי מחקרה של קוורטין, לשתלטנות קימ צונית בזוגיות ישנם שישה היבטים, שכולם או חלקם מתבטאים במערכות יחסית שבהן מתמ קיימת שתלטנות קיצונית. הראשון שתלטנות באמצעים מילוליים ונפשיים שנה של נישואים, כשכל יום 20 "דמייני הוא אומר לאשתו זונה, שרמוטה, אפס מאופס, את אישה גרועה, אין לך חברות, אני שונא את המשפחה שלך. בני הזוג מערערים את התובנות הבסיסיות ביותר של הנשים וגורמים להן לחוש משוגעות, חסרות ישע ותלותיות. לא תמיד הנמ שים מצליחות להסביר אלו היבטים מהשיח בינן לבין בני זוגן מצויים בקטגוריה הזאת. תורמת לכך העובדה ששתלטנות מילולית ונפשית נשמ תלת ונטמעת אט אט, ורק במבט לאחור הנשים מפנימות את המצבור העצום והמנמיך הזה". השני שתלטנות כלכלית קוורטין מתארת מצבים של נשים שאין להן כל גישה לחשבון הבנק. הן לא יודעות באיזה בנק נמצא החשבון ולא מה מצב העובר ושב. "אם הן צריכות כסף, האישה מספרת שהיא צריכה לעשות קניות, כי חסר לחם וחלב, ורק אז הוא משאיר לה כסף. לפעמים, כשהיא הולכת לסופר הוא בא איתה ומוציא לה מהעגלה את מה שהיא שמה ואומר לה: 'את שמנה את לא צריכה את זה' ובסוף הוא זה שמעביר כמובן את האשראי בקופה. ישנן עוד ועוד דוגמאות שממחישות את המושג 'הגבלה כלכלית'. לפעמים זה קורה לממ רות שהאישה מרוויחה יותר ממנו". השלישי שתלטנות מינית "הנשים מדברות על כך שהן צריכות להיות זמינות לצרכיו המיניים של הבעל שלהן יום יום. חלקן סיפרו שהבעל היה בא אליהן באמצע השינה או יום אחרי לידה או ממש בכוונה כשהן בנידה, כדי להשפיל אותן. ההתייחסות היא כמו אל שפחת מין. בראיונות הן אמרו לי דברים כמו 'אבל אני אשתו וכדי שלא יהיו צעקות בבוקר אני אעשה את זה'. כשאני שואלת אם היא נהנית מזה, אם היא מוצאת בזה עונג, היא אומרת לא. אחת מהן אמרה לי: 'פתאום הבנתי שעברתי אונס יום בשנה'. צריך לדבר על רצון, לא רק על 300 הסכמה". הרביעי שתלטנות ביחס להשכלה והתפתחות אישית לדברי קוורטין, לנשים במערכות היחסים האלו אין שליטה על ההשכלה שהן רוכשות או על המקצוע בו הן עובדות. "מישהי שלמדה אומנות בבצלאל, ובעלה אמר לה 'את לא תהיי מורה'. מישהי שעבדה במלצרות, והוא אמר לה שזה משפיל אותו שאשתו תהיה מלצרית אז היא ישבה בבית ולא עבדה. הייתה גם מישהי שהייתה פרופסור כי בעלה אמר שהוא רוצה שאשתו תהייה פרופסור. העניין הוא שהוא מחליט". החמישי שתלטנות פטריאכלית - ההסתכלות שלו עליה כילדה אותן נשים מספרות לי איך כל ההחלטות מתקבלות בלעדיהן, גם החלטות על הילדים. התייחסות של הבעל לאישה היא של פטרון שמתייחס אליה כאל קטינה נוספת בתוך הבית שלו". השישי בידוד ומידור מהעולם היבט זה מתבטא בשליטה של הגבר על הקשרים ומערכות היחסים של האישה. "הוא נכנס לטלפון ומוחק אנשי קשר שלא מוצאים חן בעיניו וחברות שהוא לא 'מאשר'. הוא יכול לומר לאישתו, 'זאת קנאית' ומוחק או לא מרשה לה לדבר עם המשפחה שלה". קוורטין מתארת גם בידוד עצמי מהחשש שאנשים ישאלו לשלומ מה: "חברה שלי מתקשרת ואומרת לי לבוא לים, אבל אני לא אלך, כי היא עלולה לשאול אותי מה קורה. הן מבודדות את עצמן כי הן לא רומ צות לשתף – מה שמגדיל את התעתוע ואת חוסר הוודאות בשאלה האם היא חווה משהו פתולוגי או לא. היו נשים שנאלצו להסתובב עם מכשירי מעקב ומצלמות, ובמקרים אחרים הבעל פשוט יכל להתקשר בכל דקה ולשאול היכן הן נמצאות. את נמצאת כל היום בסטרס, במתח ובציפייה – מתי יגיע הטלפון. לכן, את כבר מעדיפה לא לעמ שות שום דבר, אלא להישאר בבית ולחכות". "כשנחשפתי לתופעה הזאת הרגשתי שזה דבר שצריך לאכוף בחוק באותה מידה שקיים חוק למניעת אלימות במשפחה," אומרת קוורטין, "אבל במקרה הזה הבנתי שקיימת בעיה חמקמקה - הנשים שפגשתי במחקר סיפרו לי על השפלות מילוליות יומיומיות, ביזוי והקטנה, הטחת שמות גנאי, פגיעה אישית ואישיותית, פגיעה בביטחון עצמי ומחיקת הזהות, אבל אין שום חוק נגד זה"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=