נלחמו בעוז להביס אותם. בעודו פצוע ומתבוסס בדמו שילה ניהל קרב עיקש ולא נסוג. כשאחרון המחבלים עזב את המוצב שילה הניח ראשו וצעק 'אני מת'. בסיום הקרב העבירו אותו חבריו לבית הכנסת וכיסו אותו בפרוכת ארון הקודש שעימה נקבר. "לאחר מותו מצאנו הרבה משפטים מעוררי השראה שכתב ואנחנו משתדלים לחיות לאורם. תראו טוב, תוסיפו טוב, זה עוזר יותר מביקורת. בדיוק לא ויתר על לשמוע מה שלומנו, וכך יצא שביום שישי, יום 14:00 הפעם האחרונה שראיתיו הייתה בחג הסוכות. בכל שישי בשעה לפני שמחת תורה, הייתה גם השיחה האחרונה ממנו. מאז נפילתו אנחנו מתעסקים בלעשות טוב. הבחירות הערכיות שלו במהלך חייו הם המצפן שלנו. מתוך כך הקימו חבריו וחייליו מצפה לזכרו. המקום הוא מקום של חיבורים, הצעות נישואין ועוד. בהפקה מלאה של המשפחה השבוע תתקיים חתונה במצפה שילה לחייל בודד מקולומביה. שילה אומנם לא נמצא בגופו, אבל ברוחו הוא לגמרי כאן איתנו". מיכאל וחנה וולמן, גמלאי מע״צ, סבא וסבתא של שני וולמן ז"ל: "ילדה כל כך טובה, אחראית וחכמה" "יש לי זיכרון חזק משני: כשהיא הייתה קטנה הייתי מרים אותה על הידיים, מסתכל עליה ושמח על זה שהיא בחיים שלי", מספר מיכאל וולמן. "הציפיות שלי בנוגע לשני 27 היו גבוהות, וכולן התגשמו. היא הייתה ילדה כל כך טובה, אחראית וחכמה. בגיל כבר הייתה עם שני תארים ובאמצע של עבודת תזה פורצת דרך. להלוויה הגיעו המון מהמורים והמנהלים שלה לאורך השנים. היא אדם שזוכרים. היה בה איזה חוש מנהיגותי, היא הובילה את מועצת התלמידים בבית הספר שלה, אחר כך שירתה שירות משמעותי בצה"ל ומשם המשיכה לשירות מילואים מתוך גישה שאומרת שכל עוד את יכולה לתרום – תתרמי. הייתה בה אהבה עצומה לאנשים ולחיות, גידלה כלב כאילו היה הילד שלה. היה בינינו קשר חם, של חיבוקים ונשיקות, לא היה צריך מילים. היא אהבה לטייל איתנו, הטבע מאוד משך אותה". שני נרצחה במסיבת הנובה בתוך מיגונית המוות שאליה ברחה. זיהו אותה באמצעות קעקוע בספרדית שהיה על זרועה ופירושו "תחיי יום יום". "רק אחרי המוות שלה הבנתי באמת את משמעות המשפט. לשני היו תוכניות גדולות וכולן נגדעו. בדמיונות הכי פרועים שלי לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות. היא הלכה לחגוג את החיים ונרצחה בדם קר. בהלוויה שלה היו כל כך הרבה אנשים, כל חברה שלה הרגישה שהיא הייתה החברה הכי טובה שלה". שמואל נחמיאס, גמלאי משרד הכלכלה, אבא של חן נחמיאס ז"ל: "היה צנוע ומופנם, בעל חוש הומור יוצא מהכלל" "חן, חכה!" קראתי, "לאן אתה רץ?!" דאגה פתאומית לפתה אותי כשדמותך נעלמה לרגע. אבל אז ראיתי אותך שוב ממתין לי במורד המשעול, מנתר על מקומך כמו אצן מנוסה. חוויות רבות צברנו לאורך השנים שחלפו מאז. אני שומר אותך בזיכרוני כמו אוצר יקר. בדמיוני אני רואה אותך שמח ומחייך, אך פתאום התמונה משתנה, אתה רץ על האספלט השחור, מסתער על האויב ונעלם לנצח. שורות אלה נלקחו מתוך הספר "ימים של ערכים ואספסת גבוהה" שהוציא לאור שמואל. את הפרק האחרון החליט להקדיש לבנו חן שנפל בקרב עם מחבלים ליד באוקטובר. "הפרק הזה", מספר שמואל, "נכתב מתוך זיכרון חזק שהיה 7- שדרות ב לי עם חן בילדותו". חן התגייס ליחידת דובדבן. בסיום השירות למד בפקולטה לחקלאות. בשנת באוקטובר 7- התחתן עם טל והתגייס לימ"מ, שם שירת עשר שנים. ב 2000 הוקפץ ליחידתו. בדרכו נתקל במחבלים ונלחם כשעתיים. הוא הצליח לחסל את היה בנופלו והניח אחריו את טל 42 רובם, ונלחם עד טיפת דמו האחרונה. בן ואת ארבעת ילדיהם. "חן היה צנוע ומופנם, בעל חוש הומור יוצא מהכלל. אף שנעדר הרבה מהבית, טל תמיד ידעה שיחזור, וכשהוא חזר – אור גדול נכנס הביתה. היו לו עיניים טובות, הוא היה אדם כל כך מסור שזה התבטא גם בתפקיד וגם במשפחה. הוא הבן המשותף שלי ושל אישתי, שהתאלמנה מבעלה הקודם בדיוק באותו תאריך שבו חן נפל. חן אהב אותנו מאוד. היה בינינו קשר חם ולבבי. בלי הרבה דיבורים, לא היה צריך, דיברנו עם העיניים". www.a-gam.co.il | gimlaim@a-gam.co.il | 08-9161004 | 08-9161002 הכל זהב 2025 יולי | ט.ל.ח 29
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=