אילן מורנו, גמלאי ביטוח לאומי, סבא של איתי מורנו ז"ל: "אהב את החיים, שמח לחיות" שנה את 18 "אנחנו לצערי חווים את הצער הזה בפעם השנייה, מפני שאיבדנו לפני בנינו בכורינו עמנואל", מספר אילן. "אני חושב שזה היה ברור במשפחה שממשיכים את דרכו ומתגייסים לשירות משמעותי, וכך גם איתי". איתי שירת במגלן בשירותו הסדיר, שירות מאוד מאתגר ומפרך. בפרוץ המלחמה נקרא למילואים, וימים ספורים לאחר מכן כבר החל בלחימה. "איתי היה תלמיד מצטיין, השראה לכל כך הרבה אנשים. היה מאוד מעורב בחיי המשפחה, ליכד את כל בני הדודים שהיו חברים מאוד טובים אחד של השני. אהבתי אותו מאוד, היו לו עיניים שמחות ומחייכות. הוא אהב את החיים, שמח לחיות". איתי היה איש של אחדות ושל תורה, אהב מאוד את התפילות בבית הכנסת, והמשפחה החליטה להקים בית כנסת מיוחד ביישוב שבו התגורר שיאחד בין סגנונות התפילה האשכנזיים והספרדיים. במהלך הלחימה התחולל קרב בזיקים, שבו נפל איתי בהיתקלות עם מחבלים. הניח אחריו את אישתו גל. יוסף לביא, גמלאי משרד התחבורה, סבא של אמיר לביא ז"ל: "תכנן לקעקע על גופו ציור של ארץ ישראל עטוף בלב" כבר צייר ומאוד התפתח בתחום. הוא היה מוזיקאי בחסד 5 "אמיר היה אומן", מספר יוסף. "מגיל עליון, ילד מוכשר וחברותי. אמיר גר מעליי וכל הזמן היו אצלו חברים. עד היום הם מרגישים בני בית אצלנו, עושים שבתות, מבשלים וישנים כאן. אני מלווה אותו מיומו הראשון, לוקח ומחזיר אותו. הפעם האחרונה הייתה שבועיים לפני שנפל, לקחתי אותו לאזור נס הרים. בשיחה איתו הוא אמר לי 'אתה יודע סבא, יום ראשון זה היום הכי קשה לחזור לבסיס, אבל שתדע לך שאין זכות יותר גדולה מלשרת בצבא ההגנה לישראל'. הוא היה כל כך ציוני שהוא תכנן לקעקע על גופו ציור של ארץ ישראל עטוף בלב. את הסקיצה מובן שהוא צייר. היום אנחנו מפיצים אותה בכל מקום". באוקטובר ניהל קרב 7- של הנחל והיה רגם במחלקת מרגמות. ב 50 אמיר שירת בגדוד עם מחבלים במוצב סופה שבמהלכו נפצע. הוא התקשר לאימו והודיע לה. "הם שיוועו לעזרה והיא לא הגיעה, אפילו חוסם עורקים לא היה לו. אנחנו מאוד משתדלים להמשיך את מורשתו. אמיר היה ילד ערכי מאוד. לאחר נפילתו גילינו על הוראת קבע שהוא העביר לתרומות לעמותת 'עזר מציון', וכמובן אנחנו ממשיכים את התרומה הזו. ארגנו לזכרו פסטיבל ענק שכבר קורה במשך שנתיים, והוא רק מכפיל את עצמו במספר האנשים שמגיעים. זה מעיד כמה אמיר הוא איש של אנשים". מרים שרור, גמלאית משרד הבריאות, סבתא של יהלי שרור ז"ל: "אהב לעזור, שאף גבוה, נלחם להגיע הכי רחוק שהוא יכול" "קצת קשה לי לדבר על זה, זה עוד טרי לי, אני לא מצליחה לדבר עליו בלשון עבר", אומרת מרים. "יהלי היה ילד מיוחד במינו, היה לנו קשר חזק מאוד. שנינו נולדנו באותו תאריך וחגגנו את יום ההולדת ביחד. בכל פעם שהייתה לו אפשרות הוא היה מגיע אליי לדיור המוגן, בכל הפסקה שהייתה לו היה מתקשר אליי קודם כול. ילד שאהב לעזור, שאף גבוה, נלחם להגיע הכי רחוק שהוא יכול, גם בצבא". בתקרית 2025 במאי 3- יהלי שירת ביחידת יהל"ם ובמהלך שירותו נכנס להילחם בעזה. הוא נפל ב היה בנופלו. 20 של פיצוץ מנהרה ברפיח. בן "זו אבדה גדולה מאוד בשבילי. תמיד ראיתי את הסבתות בטלוויזיה שאיבדו את נכדיהן. לא חשבתי , זה לא קל ואין מה לעשות, אהבה של סבתא זו אהבה אחרת. 90 שזה יגיע אליי. אני אישה בת ילד מיוחד, עד עכשיו חברים שלו מגיעים אליי. תמיד היה ראשון להתנדב. הוא היה תלמיד מצטיין, בבית ספרו חילקו תעודות הצטיינות על שמו לזכר התלמיד שהוא היה. באופן כללי את מרגישה כמה אהבו אותו, אם יש משהו שמחמם את הלב זו האהבה שמרעיפים עלינו גם אחרי מותו". www.a-gam.co.il | gimlaim@a-gam.co.il | 08-9161004 | 08-9161002 | ט.ל.ח | 2025 יולי הכל זהב 30
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=