חשבנו שהעולם נפתח ועכשיו יהיה שלום כי היינו יורדים לעזה, היינו מטיילים, היה קשר בין האנשים, אפילו היו לנו חברים מעזה. הגבול היה כמעט פתוח וחשבנו שהמתח נגמר, ואולי כדאי לחשוב קצת על עצמנו. מוטק'ה רצה ללמוד, גם אני רציתי ללמוד, אבל לא הייתה לי תעודת בגרות. ו � ""רנו בדירה בקומה הרביעית בלי מעלית עם שירותים מש תפים בתל אביב מעל בית הקברות ברחוב טרומפלדור. הייתי מיודדת שם עם כל הילדים שהיו בבית. אהבתי מאוד ילדים ו � ווייתי מספרת להם סיפורים ומדקלמת שירים בכל מיני חר זים שכבר אבדו לי. הם אהבו לבוא אליי. לפני שעברנו דירה לצפון תל אביב אמרנו להם שעוזבים, וילד אחד אמר לי 'אבל לאה, את לא יכולה לעבור מחר, את צריכה לחכות שאגדל'. אני ר � ככר לא זוכרת את הילדים האלה, אבל מה שהוא אמר לי זכ תי, ואחרי הרבה הרבה שנים זה נכנס לשיר 'בואי אימא'". "נעמי פולני אמרה: 'זה טוב, תכתבי לי'" "הייתי בלהקת הנח"ל, אבל כשהתחלתי לכתוב הלכתי קודם ז � ככל לנעמי פולני, שהייתה הכוהנת הגדולה של הזמר", היא נ כרת. "הבאתי לה כמה שירי בוסר והיא אמרה 'זה טוב, תכתבי לי', וכל שיר שכתבתי – הבאתי קודם כול לה. אני זוכרת את הבית שלה בשדרות רוטשילד. היא המליצה עליי לכל מיני זמרים וללהקות הצבאיות, ודרכה הגעתי אליהן. כתבתי לאריק ושושיק שני, הם שרו כמה שירים שלי והייתי מאוד מאושרת, אבל הם לא כל כך התפרסמו. השירים הראשונים שלי שהתפרסמו היו השירים של להקת הנח"ל 'סרנדה לעדה' ו'קרנבל בנח"ל'". ההצגה שנולדה במקרה והפכה לנכס צאן ברזל הפריצה הגדולה שלה הגיעה עם "זרעים של מסטיק". המלחין נחום (נח'צה) היימן, חבר קיבוץ בית אלפא, 1965- ב שהיה חבר של לאה ומוטק'ה, פנה ללאה שתכתוב לו שיר למסיבת סיום כיתה ו' של הקיבוץ. "נחצ'ה ומוטק'ה למדו יחד בכיתה ברחובות, זאת אומרת מוטק'ה למד, ונחצ'ה היה בורח מהלימודים. הוא ניגן באקורדיון, והוא בא לבקר אותנו הרבה מבית אלפא. יום אחד הוא אמר לי, 'את יודעת מה, אולי תעזרי לי. אני בבית אלפא אני עובד, כבר כתבתי ת � ככה שירים לגבעטרון, ואני צריך זמן לכתיבה. אולי תכ בי לי איזה שיר ואני אלחין אותו, ואולי הוא יתפרסם והם ייתנו לי יותר זמן לכתיבה'. אז בעצם נחצ'ה היה זה שגרם לי לכתוב שירי ילדים. הראשון שהצעתי לו היה 'מי אכל את הירח'. הוא אמר שהשיר לא כל כך מתאים למסיבה הזאת, ת � וויקש שאשלח עוד שיר, ולא היה לי עוד שירי ילדים, כי כ בתי ללהקות, לזמרים. "אבל הייתה לי ילדה כבר. הייתה לי נטע, אז כתבתי לנטע", וכך נולד השיר 'לנטע ולי יש סוד נחמד שעוד לא גילינו לאף אחד' – השיר 'זרעים של מסטיק'. "שלחתי לו מכתב, וזה ל � ללח שבוע-שבועיים עד שהגיע עוד מכתב, כי לא היה ט פונים אז. והוא כתב 'יצא יופי, יש לנו שני שירים. אולי תכתבי שירים, והכיתה תעלה הצגה עם שירים. 12 , עוד עשרה שירים ותכתבי סיפור'. צחקתי, כי אז חשבתי שאני לא יכולה לכתוב שום דבר בלי חרוזים. אבל כתבתי עוד שירים. 'אדון חרדון' כ � וויום הולדת מפלסטלינה'. בסוף הצלחתי לחבר אותם אי שהו בסיפור מסגרת כזה. ונחצ'ה כתב 'יופי', וההצגה 'זרעים של מסטיק' עלתה בסוף השנה. זה הצליח מאוד, היינו שם. אחר כך הציגו את זה גם בקיבוצי הסביבה. זה הצליח בזכות נחצ'ה, שהיה בחור כל כך נמרץ, הוא לקח את השירים והביא אותם לכל ישראל. היו ילדים שקצת גדלו והתחלף להם הקול, אז הביאו ילדים אחרים מבית אלפא. הם שרו והקליטו את השירים. פתאום התחלתי לשמוע אותם בשבתות בתוכניות כבקשתך. הרי רק את זה שמעו אז. "אז פנו אליי מהרדיו ומהטלוויזיה לכתוב שירי פתיחה. פתאום הייתי כותבת שירי ילדים. ההצלחה הייתה כל כך . הביאו את CBS גדולה שנחצ'ה ארגן חברת תקליטים של כוכבת הענק של הימים ההם, חביבתי וידידתי הטובה ע � דדיה פרידלנד, יחד עם ילדי בית אלפא, והביאו את המ בד הכי טוב שהיה בימים ההם מל קלר, ועשו תקליט שהיה להיט לא נורמלי. מי שגילם את הכלב בחזרות היה מוטק'ה שנבח מאחורי הקלעים. תראי איזה שיתוף פעולה". ע � ממטק'ה: "נחצ'ה גם דאג לספר. הספר הזה בספריית פו לים זה רק בזכות נחצ'ה. נחצ'ה באמת היה בולדוזר. שום דבר לא עמד בפניו. כמו דחפור הוא עבר בכל מקום. ספר, תקליט, רדיו. טלוויזיה עוד לא הייתה. אחרי 'זרעים של מסטיק' כבר פנו ללאה". (צילום: אלבום פרטי) 1955 באוקטובר 25 , לאה ומוטק'ה נאור ביום חתונתם בקיבוץ נחל עוז 53 הסתדרות המעוף מנהיגות. מקצועיות. עשייה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=