"נורית, השיר הזה יותר מדי יפה" תנופת היצירה של נאור בעולם הילדים נמשכה. "יום אחד פנתה אליי גברת צעירה וביישנית בשם נורית הירש. ו � קקבלתי ממנה מכתב, אחרי שכבר היה לה שיר אחד מפ רסם, 'פרח הלילך', והיא שאלה אותי אם אולי יש לי שיר בשבילה. אתה יודע שהשיר הזה היה קודם אצל נחצ'ה, ונחצ'ה לא כתב?", לאה אומרת למוטק'ה, "אז הבאתי לה את זה, איך נחצ'ה אמר? שהצעירים יכתבו, משהו כזה. אז הבאתי לה את השיר 'מקהלה עליזה'. "הסיפור התחיל בכלל מזה שהתחלתי להיות צפרית. בדירה מכאן אי אפשר לראות, אבל כשגרנו בבית, הצריף שנהפך לבית, בהרצליה, אז הייתה לנו חצר גדולה, עם רפת ולול שלא הייתה רפת ולא היה לול. באנו לגור שם, נ � עעיין היו שם עצים, המון עצים, פרחים, זו הייתה חצר ע קית מגוננת. מסביב התחילו לבנות בתים, בניינים גבוהים. ועל כל עץ שלנו היה קינון, המון ציפורים התאספו, אני חושבת מהחצרות האחרות שנהרסו. הייתי יוצאת לדשא כשהילדים הלכו לבית ספר, וראיתי המון ציפורים, ולאט לאט הבאתי מגדיר ציפורים ומשקפת, והתחלתי להכיר את הציפורים, וכתבתי המון שירים על ציפורים. "אז הבאתי את השיר הזה לנורית, שהייתה יפה ונחמדה כל כך והלחינה אותו. היא הזמינה אותנו לשמוע, ואמרתי לה: 'נורית, תראי, השיר הזה יותר מדי יפה, אני לא יודעת, מ � ההנגינה מורכבת לילדים, זה לא יתאים לילדים', ממש א רתי לה ככה, והיא אמרה לי דבר שאני זוכרת אותו עד היום: 'לאה, את לא נותנת לילדים מספיק קרדיט'. ש � ""ני זוכרת את זה טוב מאוד. ואז גם התחילה חוה אלבר טיין. הכרתי את חוה דרך נחצ'ה שהכיר וטיפח אותה, נתן לה כל מיני שירים, הוא אמר לי 'את רואה את הבחורה הזאת עם המשקפיים? פעם היא תהיה הזמרת הכי טובה בארץ'. והבאנו את חוה לשיר את השיר הזה, וזה היה השיר הראשון שכתבתי ביצועים, 100- עם נורית ושחוה שרה לי". לשיר כיום יש יותר מ והוא השיר המושמע ביותר של נאור לפי נתוני אקו"ם. "את 'מקהלה עליזה' ו'בואי אימא' כתבתי באותו שבוע". וואו, מה קרה בשבוע הזה? "לא יודעת, זה יצא לי". איפה היית כותבת? בבית? ה � ""התחלה הייתי כותבת בבית, כשגרנו בתל אביב. ב רצליה אחר כך, הייתי כותבת בחצר. הייתי שמה כיסא על ידי, והייתי קצת מנכשת, קצת רואה ציפורים, וכותבת. זו הייתה תקופה נהדרת. הדברים התחילו להביא אחד את השני. ברגע שהייתה חוה אלברשטיין, באו אליי. "היה עוד מחזמר, אבל הוא לא כל כך מוכר, 'אנדנדינו'. חוה אלברשטיין עם שחקן תיאטרון בשם אמנון מסקין, שהיה גם זמר. הוא היה איתנו בנחל עוז. הוא היה יושב על הסוס או על הטרקטור ושר, והיה לו קול נהדר. חבל שהוא לא נעשה זמר". מלא הפתעות כשהוקמו תחנות הרדיו הישראליות, נאור הוזמנה לכתוב את שירי הפתיחה לתוכניות הילדים בהן. "אריק אינשטיין שר אחד מהם. אחר כך ביקשו שירי פתיחה לתוכניות בטלוויזיה. פנתה אליי שרה גנור, מפיקה בטלוויזיה הכללית, לכתוב שירי פתיחה לתוכניות. מאוד אהבתי לכתוב את זה, כי זה הוציא אותי קצת מהשגרה. הייתי צריכה להתאים את המילים גם למנגינה וגם לסיפור שסיפרו לי, וגם לתמונות, וזה נורא אתגר אותי. זה לא קצב רגיל, אלא קצב מוכתב. זה היה נורא קשה. הכי קשה היה 'הלב', מרקו. כמה שזה היה קשה. לכתוב לפי ד � ממגינה. ולפי המילים יפניות". היא כתבה שירי פתיחה לס רות "הבית של פיסטוק", "נילס ואווזי הבר", "גברת פלפלת", "רכבת ההפתעות", "המומינים" ועוד. כ � , דן אלמגור התבקש ל 1972 ממטק'ה: "בסביבות שנת ח � תתב תוכנית לחגים לטלוויזיה. לא היה לו זמן, אז הוא ה ליט להמליץ על גברת אחת". לאה: "זה נכון, זו הייתה התוכנית 'חג לי' – תוכנית לשירי חגים. כתבתי לראש השנה, לסוכות, ואחר כך פתאום פרצה מלחמת יום הכיפורים, וכמה חגים לא כתבתי, אבל היו אז ח � תתכניות אחרות, וכל חג כתבתי איזו תוכנית אחרת. כל ה גים היו לי. אחר כך עוד פעם בסוף השנה, פסח, שבועות. "'חג לי' מאוד מאוד הצליח, אז החליטו לעשות עוד תוכנית לחגים, ולעונות השנה, ואז ביקשתי מחוה שתבוא לעשות את זה. היא באה, וזה היה צוות נהדר, סדרה נהדרת. העניין הוא שהיו שם יותר מדי כוכבים. כל תוכנית כתבתי סולו לכל כ � אאד ולחוה שניים, כי היא זמרת אמיתית. הייתי צריכה ל תוב שמונה שירים לכל תוכנית כל חודש, וזה הצליח יופי. "אחר כך עשינו הצגה נהדרת, 'מה קרה בארץ מי?' עם ש � חחה ואברהם מור, וכתבנו לזה שירים חדשים שקובי או רת הלחין. עכשיו מעלים אותה מחדש בתיאטרון אורנה פורת. ביים עידן עמית שביים כמה פעמים את 'זרעים של מסטיק', וכמה זה יפה". "בהתחלה הייתי כותבת בבית, כשגרנו בתל אביב. בהרצליה אחר כך, הייתי כותבת בחצר. הייתי שמה כיסא על ידי, והייתי קצת מנכשת, קצת רואה ציפורים, וכותבת. זו הייתה תקופה נהדרת״ 54 , פסח תשפ"ה 2025 אפריל המעוף ״שלך״ לגמלאי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=