דחיב םיראשנ תויוכז החוור www.a-gam.co.il | gimlaim@a-gam.co.il | 08-9161004 | 08-9161002 הכל זהב 2023 יולי | ט.ל.ח | 65 להתקיים הפגישה, לפתע הוא לא בטוח אם או בבית מספר 15 הפגישה בבית מספר . הוא מצלצל, ומסתבר שזה בית מספר 25 .5 בקומה 17 בפגישה מטי מגלה שהוא שכח מספר ניירות שרצה להיעזר בהם. כשהפגישה מסתיימת, מטי ממהר לכיוון רכבו, אבל מרוב לחץ ומחשש שיאחר לפגישה הבאה, הוא לא זוכר בדיוק היכן החנה את האוטו. לאחר סיבוב גדול, מטי מוצא בשעה טובה את האוטו ונוסע לקנות בחנות את מה שביקשה ממנו אשתו, אבל מה היא ביקשה? מטי מתקשה להיזכר. בשלב זה אפשר להפסיק לספר את הסיפור המוגזם הזה. אני מעריך שהרעיון מובן. אתם בוודאי מתחברים לפחות לחלק ממה שקרה למטי, ואולי גם אתם חשים ירידה מסוימת בזיכרון, וזה כנראה קצת מתחיל להציק לכם. מסקנה ברורה עולה מהסיפור. הירידה בזיכרון פוגעת באיכות החיים, מפריעה לאדם, גוזלת ממנו זמן ומשאבים ומובילה אותו למצבים מביכים. אנשים נבדלים ביניהם ביכולת שלהם להתמודד עם אובדן הזיכרון. יש אנשים שמחפשים כל דרך לעכב את הירידה, ויש אנשים שההכחשה עובדת אצלם 'שעות נוספות'. יש גם אנשים שהקושי לזכור הוא חלק מסיפור החיים שלהם במשך כל חייהם, אך הם והסביבה שלהם התרגלו לכך שהם לא זוכרים. יש גם כאלה שמנצלים זאת לטובתם לא פעם, כי איך אפשר לכעוס עליהם כשידוע שהם לא זוכרים? הבעיה הגדולה היא, שעם העלייה בגיל, הירידה בזיכרון מתעצמת, ואם לא מטפלים בכך, קיים סיכוי גדול שהבעיה רק תחריף. ייתכן שלא נעים לקרוא זאת, אבל בהחלט יהיה לכם נעים לדעת שיש מה לעשות! האם ניתן לשפר את הזיכרון ואת היכולות הקוגניטיביות? המוח הוא האיבר האלסטי ביותר בגוף, ואנחנו יכולים לעצב אותו ולאמן אותו כביד אמן. אחד המחקרים המפורסמים ביותר בתחום נערך בארצות הברית, והוא נקרא 'מחקר הנזירות'. , נמשך 30- המחקר החל בתחילת שנות ה עד היום, וכל כמה שנים יוצא עדכון שמחזק את המסקנות שלו. המחקר נערך במנזר 678 בשיתוף מאות נזירות, ועד היום נבדקו נזירות שהסכימו לתרום את גופן למדע. כל חייהן הן ניהלו אורח חיים דומה, כמעט זהה, אכלו אותו מזון וחיו באותו מקום. לאחר שהן נפטרו, ניתחו את המוח שלהן ובדקו את מצבו. הסתבר שאצל חלק מהן גילו מאפיינים של מחלת האלצהיימר, אך ראו זה פלא, במהלך חייהן מחלה זו לא באה לידי ביטוי. כשבדקו את נתוני הנזירות שחלו בלי שמחלתן התגלתה בחייהן, הסתבר שהיו אלו הנזירות המשכילות ביותר והפעילות ביותר מבחינה אינטלקטואלית. לעומתן, נזירות שסבלו מהמחלה והיא התפרצה עוד בימי חייהן, היו פחות משכילות ועסקו פחות בפעילות אינטלקטואלית. מחקרים נוספים שנעשו הראו שיש מתאם מובהק בין שנות ההשכלה של האדם לבין התפתחות מחלות הדמנציה והאלצהיימר. סביר להניח שלא חומר הלימוד עצמו, שהיה חלק מההשכלה הגבוהה של הנזירות, הוא שמנע עשרות שנים לאחר מכן את התפרצות הדמנציה אצל אלה שהשתתפו במחקר. ככל הנראה הגורם המשמעותי ביותר היה הפעילות הקוגניטיבית שאותן נזירות עשו במשך השנים. סביר להניח שאנשים שלמדו והשכילו יהיו פעילים יותר מבחינה קוגניטיבית מאלו שלא למדו והשכילו. אפשר לסכם שכל אדם בריא במוחו יכול "לקחת את עצמו בידיים", ובעזרת אימון קוגניטיבי יכול בשלב הראשון לעצור את הירידה ביכולות, ובשלב השני לשפר את יכולות הזיכרון והקוגניציה שלו. הינו מומחה לזיכרון וקוגניציה, מחבר אהוד שפירא רב המכר "זוכרים שש שש", ממיסדי וממנהלי מ.ת.ג – מחברים תוכן לגמלאים, מאמן קוגניטיבי אישי, יזם בתחומו, ומרצה מבוקש. חבר הנהלה בעמותת עמדא וחבר פורום פעולה הפעיל בנושא מניעת תאונות הדרכים. כל הזכויות שמורות למחבר © עם העלייה בגיל, הירידה בזיכרון מתעצמת, ואם לא מטפלים בכך, קיים סיכוי גדול שהבעיה רק תחריף. ייתכן שלא נעים לקרוא זאת, אבל בהחלט יהיה לכם נעים לדעת שיש מה לעשות shutterstock ״זוכרים שש שש״כריכת הספר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=