ןתוד־זועמו ןלפק | " "המצע םע םג סייפתת ,םייחב הדועב הלש אמיא םע תסייפתמש ימ אחת מהן אף החליטה באופן חד־צדדי להתרחק מהאם ומצרכיה הנרקיסיסטיים הלא מסופקים. לסיכום, ממצאי המחקר מלמדים כי מערכת היחסים בין אימהות לבנות מתגמלת ומועילה לשתיהן במבט התפתחותי. נראה כי בגילי הבגרות של הבת נוצר תיקון לחלק מהקונפליקטים שאפיינו את מערכת היחסים בשלבים מוקדמים יותר, והקשר עשוי לקבל .)Smith et al., 1995( נופך חיובי של הזנה הדדית ממצאים אלו מספקים עדות כי דיאדת אם-בת מבוססת על מערכת יחסים דינמית ומתפתחת, המעצבת את מרכיבי הזהות הנשית של האם והבת. על כן, עובדות סוציאליות המבצעות התערבויות פסיכוסוציאליות ודיאדיות עם אימהות ובנותיהן לאורך מעגל החיים עשויות למצוא ממצאים אלו כשימושיים וכאופטימיים במבט על פוטנציאל הצמיחה החיובי הטמון בקשר זה. אנו סבורים כי יש במחקר זה ובמודל שהוא מציע משום "מורה נבוכים" העשוי להנחות התערבויות מקצועיות ועבודה טיפולית דיאדית ופרטנית עם אימהות ובנות הסובלות מקשר לקוי ביניהן. זאת במטרה לסייע להן, בראייה התפתחותית, לבצע תנועה חיובית של צמיחה מעמדה של תקיעות (קשר מורכב המאופיין בהתקרבותהתרחקות, אהבה-שנאה, ביקורת-הבנה וייאוש-תקווה) לעמדה של פיוס (נשים העושות שינוי חיובי אשר מאופיין בהקשבה ולמידה הדדית, במטרה למצוא את היכולת ). התערבות 2018 , ללכת האחת לקראת השנייה) (קרן בצמתים מרכזיים ביחסי אם-בת, כגון המעבר של הבת להורות בעצמה, עשויה למנוע העברה בין־דורית של המורכבות בקשר. לבסוף, הקשר אם-בת הוא קשר בעל השפעה רחבה על מערכות היחסים של הבת עם דמויות שונות בחייה בכלל, ובפרט במערכות יחסים אינטימיות. לכן, התערבות פסיכוסוציאלית בדיאדה זו עשויה להשפיע על מערכות יחסים נוספות של הבת, ובכך ליצור תנועה חיובית ביחסים נוספים בחייה. למחקר זה יש כמה מגבלות עיקריות: ראשית, עצם השימוש בדגימה מכוונת ולא בדגימה הסתברותית. בהתחשב בגודל המדגם המצומצם יחסית וההומוגניות של המדגם מבחינת רקע סוציו־אקונומי ותרבותי, יש בו תת־ייצוג לקבוצות כמו אימהות חד־הוריות, בנות מאומצות ונשים בעלות רקע אתנו־תרבותי מגוון (כגון נשים ערביות, עולות מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה). שנית, ההגבלה האינהרנטית בראיונות, לפיה כל אישה התבקשה לתאר ארבע אפיזודות בלבד הזכורות לה במיוחד ביחס למערכת היחסים עם אימה. כמו כן, ראיינו רק צד אחד בדיאדה - קרי את הבת ולא את האם. על כן, אנו ממליצים על ביצוע מחקרי המשך בגישה של שיטות מחקר משולבות. אנו אף סבורים כי לצד ראיונות עומק חצי־מובנים דיאדיים, נכון יהיה לקיים במסגרת מחקרי המשך גם קבוצות מיקוד נפרדות ומשולבות של אימהות ובנות, וכן לבקש למלא שאלון לדיווח עצמי בקרב אוכלוסיית מחקר רחבה של אימהות ובנות, אשר תכלול ייצוג הסתברותי הולם של הפסיפס ||| התרבותי בישראל. הקשר אם-בת הוא קשר בעל השפעה רחבה על מערכות היחסים של הבת עם דמויות שונות בחייה בכלל, ובפרט במערכות יחסים אינטימיות. לכן, התערבות פסיכוסוציאלית בדיאדה זו עשויה להשפיע על מערכות יחסים נוספות של הבת, ובכך ליצור תנועה חיובית ביחסים נוספים בחייה מכאן, להשקפתנו המקצועית -יש חשיבות מיוחדת, בתחומי המומחיות של עבודה סוציאלית עם משפחות ונשים, לביצוע הערכה מקיפה של מאפייני מערכת היחסים בין אימהות לבנותיהן בעת ביצוע הערכה פסיכוסוציאלית כוללת למשפחות, ובפרט במשפחות רווחה ובמקרים של חשד לאירוע טראומטי ו/ואו פגיעה ). כמו כן, Schechter et al., 2002( מינית בילדות רשימת המקורות ). מקומן של אימהות בתהליך 2016( ' בביץ, ע', והדר, ל הבחירה של מסלול הקריירה של בנותיהן: מבט .116-92 ,)2( מגמות, נפסיכולוגי. . ירושלים: מאגנס.איש ואישה ואיש .)1998( ' ליברכט, ס ). "מחול המלחמה והחיזור": על הקשר 1999( ' למדן, א .231-201 ,5 , מעוף ומעשהבין אימהות ובנות. ). יחסי הורים ומתבגרים בישראל עם 2001( ' מייזלס, ע .194-180 ,)2-1( מגמות, מ"אהמעבר אל גיל ההתבגרות. קשורות לחיים: שינוי חיובי ביחסי .)2018( ' קרן, ע אבן אימהות ובנות מבוגרות על רקע עבר יחסים כואב. יהודה: אמציה הוצאת ספרים. ). "החברה הכי טובה שלי": 2018( ' קרן, ע', ומייזלס, ע יחסים אולטרה קרובים בין אימהות ובנות מבוגרות .283-263 ,103 , ביטחון סוציאליבישראל. Birditt, K. S., & Fingerman, K. L. (2013). Parentchild and intergenerational relationships in adulthood. In M. A. Fine & F. D. Fincham (Eds.), Handbook of family theories: A content-based 14 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=