2024 , דצמבר 105 מידעו"ס "הרגשתי שאימא שלי היא החברה הכי טובה שלי בלידה של הבן שלי. כשהיא לידי, אני מרגישה כאילו אני מסוגלת להכול. לא משנה מה בעולם יבקשו ממני, אם אימא שלי שם, אני מסוגלת. [...] אני מרגישה כלפיה הכול ביחד - הכרת תודה, הערכה, אהבה. בהמון דברים, אני ממש הייתי רוצה שההתנהלות שלי עם הבת שלי תהיה ככה. [...] ידעתי תמיד שלא משנה מה אני אגיד לה בעולם שעשיתי או שחשבתי או שאני חושבת לעשות - היא תמיד תכוון אותי לדרך שהיא חושבת שהיא הנכונה. לא משנה שהיא תמיד צדקה בסוף, ושהיא תמיד תמיד בסופו של דבר תגיד לי 'אני סומכת עלייך שמה שתבחרי לעשות, זה הדבר הנכון'. זה מה שבעצם היה מוביל אותי לעשות את הדבר הנכון. באותו רגע, ההרגשה היא שאני מרגישה שהיא אוהבת אותי, שהיא סומכת עליי ושהיא בוטחת בי". הקטגוריות המוצגות מדגישות את המורכבות שביחסי אם-בת, כפי שהיא משתקפת בדברי המרואיינות. הקטגוריה הראשונה, "קונפליקט בין קרבה לריחוק", חושפת את ההשפעה העמוקה של דפוסי הקרבה והזמינות הרגשית של האם על התפתחותן של הבנות. המרואיינות תיארו תחושות של בדידות, תלות, עצמאות ואכזבה, לצד מאבקים פנימיים בנוגע לאוטונומיה ולציפייה לאהבה ללא תנאי. מנגד, הקטגוריה השנייה, "תיקון ואידיאליזציה", מתארת את תהליכי השינוי והפיוס שיכולים להתרחש במערכות יחסים אלו בשלב מאוחר יותר של החיים, במיוחד באמצעות קשרים מיטיבים בין האימהות לנכדיהן. התהליכים הללו אפשרו לבנות לבחון מחדש את יחסיהן עם האימהות, לנקות משקעים מהעבר ולהגיע להבנה עמוקה יותר של הדינמיקה המשפחתית. דיון גישות תאורטיות רבות רואות בדיאדת אם-בת קשר ראשון Bojczyk במעלה בחשיבותו מבחינה התפתחותית ( ). הקשר הזה מאופיין כדינמי ומתעצב et al., 2011 מחדש בצמתים רבים לאורך מעגל החיים, שבהם הוא מקבל תפניות ומשמעויות חדשות; למשל, כאשר הבנות מתחתנות והופכות לאימהות והאימהות הופכות ). מחד גיסא, שינויים 2018 , לסבתות (קרן ומייזלס אלו מושפעים מתהליכי ההתבגרות של הבנות, אשר מלווים בהתפתחות רגשית ותודעתית, ומאידך גיסא הם מושפעים מחשבון נפש של האימהות, אשר בין השאר נוטות למיקוד פנימי בשנות החיים המאוחרות. תמורות אלו משליכות על איכות היחסים ביניהן בבגרות ולרוב מאופיינות בהתקרבות, במעבר למערכת יחסים Birditt שוויונית ובפיחות בקונפליקטים בין האם לבת ( .)& Fingerman, 2013; Bojczyk et al., 2010 המאמר הנוכחי מתמקד בסיפוריהן של נשים ישראליות בוגרות המתייחסים לאופי הקשר הדיאדי אם-בת לאורך "הרגשתי שאימא שלי היא החברה הכי טובה שלי בלידה של הבן שלי. כשהיא לידי, אני מרגישה כאילו אני מסוגלת להכול. לא משנה מה בעולם יבקשו ממני, אם אימא שלי שם, אני מסוגלת״ מעגל החיים. סיפוריהן מלמדים על האיכויות שקשר זה טומן בחובו בתחנות חיים שונות - החל מגיל הילדות, עבור בגיל ההתבגרות וכלה בשלב שהקשר מתעצב מחדש כקשר בין שתי נשים בוגרות. הקשר הבוגר מאופיין בפחות תלות פיזית וביותר אינטימיות, במציאת תחומי עניין Bojczyk et al משותפים וביחסי גומלין שוויוניים (,. ). ממצאים אלו מהדהדים 2011; Nachopoulou, 2022 את ממצאי המחקר הנוכחי, אשר מצביעים על התנועה של הקשר - מעמדה קונפליקטואלית בשנות החיים המוקדמות לפיוס הדדי, אשר מתהווה בשלבי חיים מאוחרים יותר. זאת ועוד, בדומה לתמות שעלו במחקר הנוכחי, גם במחקרים קודמים שעסקו ביחסים בין אימהות לבנותיהן זוהו תמות של קונפליקט, אוטונומיה ואינטימיות כגורמי מפתח בהתהוות הקשר ביניהן בשלבי חיים שונים, בהיבטי האיכויות המאפיינות כל שלב בעיצוב Reis & Youniss, 2004;( הזהות הנשית והאימהית ). במחקר הנוכחי, נראה כי Smith et al., 1995 הקונפליקט בין קרבה לריחוק המאפיין את השלבים המוקדמים של הקשר, בהלימה לשלבי ההתפתחות של הבת כילדה וכנערה ושל האם כאימא צעירה הנמצאת בשלבים הראשוניים של מסע האימהות שלה, מאופיין אצל הבנות בתחושת מלכוד כפול בין הרצון בנוכחות של האם בחייהן והזנה מתמדת על ידיה, לבין הרצון בעצמאות ובהיעדר מעורבות יתר מצד האם. לעיתים, תחושות אלו מייצרות קונפליקטים. כאשר קונפליקטים אלו הופכים למרכז הכובד של הקשר, עשוי להתפתח בין האם לבת מצב של קונפליקט כרוני, שלעת זקנתה של האם אף עלול לשמש כקרקע פורייה להתעמרות .)Pickering et al., 2015( של הבת בה אפיון פתולוגי נוסף בקשר שבין אימהות לבנותיהן מתקיים כשחל היפוך תפקידים בין האם לבת. פסיכואנליטיקנים תיארו דינמיקה זו כנובעת מהעדפת האם את צרכיה הרגשיים על פני צרכיה הרגשיים של ). הפועל היוצא של מצב זה Kabat, 1996( בתה הוא תלות הולכת וגוברת של האם בבתה לצורך איזון רגשי. כתוצאה מכך, הבת תתקשה לפתח תחושת "עצמי" מגובשת ותחווה קושי בהשגת ספרציה. חלק מן המרואיינות במחקר אכן תיארו כי חשו "חנוקות" מן ההתמזגות הסימביוטית ומהקשר התובעני עם האם. 13 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=