2024 , דצמבר 105 מידעו"ס ס״מידעו ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים 2024 דצמבר || 105 גיליון "רציתי להתאבד - עד שהלכתי לרב" אלכסנדר מושקוביץ 16 ׳ עמ || "מי שמתפייסת עם אימא שלה בעודה בחיים, תתפייס גם עם עצמה" מודל להבנת יחסי אימהות ובנות בוגרות בפרספקטיבה התפתחותית פליקס קפלן, כרמל 8 ׳ עמ || מעוז־דותן מה קורה ברחם כשאימא בטראומה? 40 ׳ עמ || טל זכרין חַיָּה עַל זְמַן שְׁאוֹל: היבטים נפשיים שנגרמו בשבי בסיני והטיפול בם 32 ׳ עמ || הגר ואן אק המרחב בין בדידות לשייכות
| ש״ח הנחה 750 לחברים באיגוד העובדים הסוציאליים לימודי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית .עו"ס C.B בתוכנית התוכנית היחידה שמותאמת במיוחד לעובדים סוציאליים. מכון פסגות לטיפול והעשרה בע״מ תוכנית מוכרת לגמול השתלמות ומאושרת איט"ה. מאנשי מקצוע מובילים. CBT הטכניקות העדכניות ביותר בלימודים מרתקים, חווייתיים ומעשירים. רשת תמיכה וגב מקצועי שימשיכו איתכם לאורך הקריירה. הזדמנות להתחבר לאנשי מקצוע מהשורה הראשונה. שני עמרם ראשת המגמה המקוונת (בזום) ימי ו' בשעות הבוקר 7.3.25 פתיחה באיל ורשביאק ראש המגמה הפרונטלית ימי ג' בשעות הבוקר והערב 2025 פתיחה באוקטובר לחצו כאןלהרשמה ופרטים נוספים 03-5288171 או התקשרו ל-
2024 , דצמבר 105 מידעו"ס
תוכן המערכת ד״ר עדי פכטר־אלט - יו”ר המערכת איה אלמוג זקן - עורכת משנה אהובה אוברשטיין, ד"ר שלי אינדאגו־ונדה, ד"ר עפרה ארן, ד״ר לירון בן־עזרא, מיטל ויסמן־צברי, ד"ר מאיר חובב, נחום מיכאלי, ד״ר עמית צריקר, פרופ׳ עינב שגב, ד"ר ארנה שמר מו״ל האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 62098 , ת”א 93 רח’ ארלוזורוב ,03-6921180 . טל 054-6921148 www.socialwork.org.il meidaos.new@gmail.com הפקה "דבר פלוס" - מבית "דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ" ta199@davar1.co.il מודעות ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע”מ צילום השער גיא שמואלי עריכת לשון נעמה דותן עיצוב גרפי מבט. עיצוב. שינוי. | עיניים גדולות לתשומת לבכם - כדאי לבדוק מראש כל תוכנית לימודים, השתלמות וקורס המוצעים לכם על ידי המפרסמים ולברר אם הם מוכרים ע"י האיגוד לצורך גמול השתלמות. מן המחקר "מי שמתפייסת עם אימא שלה בעודה בחיים, תתפייס גם עם עצמה" מודל להבנת יחסי אימהות ובנות בוגרות בפרספקטיבה התפתחותית פליקס קפלן, כרמל מעוז־דותן 8 דבר יו״ר האיגוד ענבל חרמוני 7 דבר יו״ר המערכת עדי פכטר־אלט 6 מן המחקר "רציתי להתאבד - עד שהלכתי לרב" אלכסנדר מושקוביץ 16 2024 דצמבר || 105 גיליון
meidaos.new@gmail.com : כתובת המייל של המערכת מן המחקר המצוקה הנסתרת של מעמד הביניים בישראל תומר ששון 24 מן הכנס "כעוף החול: מטראומה לצמיחה" כנס איגוד העובדים 2024 הסוציאליים איה אלמוג־זקן, עדי פכטר־אלט 59 מה קורה ברחם כשאימא בטראומה? טל זכרין 40 מן השדה חַיָּה עַל זְמַן שְׁאוֹל: היבטים נפשיים שנגרמו בשבי בסיני והטיפול בם הגר ואן אק 32 אשנב לפעילות תוכנית הגנה לזקנים עריריים ובודדים דורין שפרלינג, הילה דהן, מיכל דרור 46 מן השדה תוכנית ליווי לצעירות אימהות במצבי סיכון הדס המרשלק 50 על המדף למצוא מקום לנפש אבני יסוד בעבודה סוציאלית פסיכודינמית - כרך ב' איה אלמוג־זקןסקרה: 55 על המדף ועכשיו את האמת אהובה אוברשטייןסקרה: 57
ד"ר עדי פכטר־אלט || דבר יו״ר המערכת קוראות וקוראים יקרים, בדידות ושייכות הם שני קצוות של מרחב החוויה האנושית. מרחב זה, המשתרע בין כאב הניכור לבין חום השייכות, הוא המקום שבו אנו, העובדות והעובדים הסוציאליים, פועלים מדי יום. בגיליון זה ביקשנו להאיר את המתח המורכב הזה מזוויות שונות, תוך יצירת חיבור בין המחקר, השדה והסיפור האנושי. הבדידות אינה רק היעדר קשרים; לעיתים היא קול פנימי של ריקנות. הבדידות לסוגיה מהדהדת מתוך מאמרן "תוכנית של דורין שפרלינג, הילה דהן ומיכל דרור - המאמר מציג את הגנה לזקנים עריריים ובודדים". תוכנית "בית בטוח", המיועדת לזקנים החווים בדידות - אובייקטיבית וסובייקטיבית כאחת, ובמאמצים המיוחדים להחזיר להם את תחושת הביטחון והחיבור לקהילה. מאמרו "המצוקה הנסתרת של מעמד של תומר ששון, על , מדגים כיצד משפחות מנסות להתמודד עם הביניים" תחושת ההדרה אל מול מציאות כלכלית חדשה ומורכבת, ולהיאחז בתחושת השייכות למעמדן הקודם. השייכות היא לא תמיד החיבור לקהילה או משפחה; לעיתים היא מבטאת את הצורך ב"בית נפשי" ראשוני, "מה המציע אהבה וקבלה. מאמרה של ד"ר טל זכרין - , מדגים כיצד טראומה קורה ברחם כשאימא בטראומה" אימהית משפיעה עוד כשהתינוק נמצא ברחם, ומוביל אותנו לחשוב על מנגנוני החוסן והשייכות הראשוניים ביותר שלנו. תהליכי התיקון של מערכות היחסים בין אימהות לבנות, שנחקרו לאורך מעגלי החיים על ידי ד"ר פליקס קפלן וד"ר : "מי שמתפייסת עם כרמל מעוז־דותן ומוצגים במאמר ,אימא שלה בעודה בחיים, תתפייס גם עם עצמה" חושפים קונפליקטים שונים במערכת היחסים - אל מול הצורך באהבה ובפיוס, אשר מוביל לשייכות מחודשת. ואולי יש דרך לצמצם את הקונפליקטים, וזו עוברת, "תוכנית ליווי לצעירות למשל, דרך תוכנית כמו שמנחה הדס המרשלק, ואשר אימהות במצבי סיכון" מתמקדת בבניית קשרי אמון ובפיתוח מענים מותאמים אישית לצרכים המורכבים. מאמרה של המרשלק מדגיש כיצד קשר אישי, יציב ומיטיב יכול לשמש גשר - מבדידות קיומית אל תחושת שייכות ויכולת לצמוח. "חַּיָה אחד המאמרים המטלטלים בגיליון זה הוא עַל זְמַן ׁשְאֹול: היבטים נפשיים שנגרמו בשבי - חוויות שבי בסיני של נשים בסיני והטיפול בם" ואימהות. הגר ואן אק מתארת את חוויות השבי תוך חשיפת המחיר הנפשי הכבד של ניתוק קיצוני מאנושיות ומהחברה, כמו גם את תהליך השיקום והחיבור מחדש, צעד אחר צעד. אין דרך להפריז בחשיבותו של טיפול מקצועי וחומל, המסייע להן לשוב ולהשתלב במרחב החברתי והנפשי. היום, לאור שיבתן של חלק מהחטופות והציפיה לשובם של החטופים והחטופות הנוספים, המאמר מקבל משנה תוקף. פצעי השבי אינם נעלמים עם השחרור; נדרשים זמן, רגישות וקהילה שתשיב את תחושת השייכות, הביטחון והחיים. מול חוויות של שבר וניכור, מאמרו של אלכסנדר ,"רציתי להתאבד - עד שהלכתי לרב"מושקוביץ - בוחן את ההתמודדות הייחודית במגזר החרדי עם מחשבות אובדניות. המחקר חושף את הקונפליקט בין איסורים דתיים, סטיגמות חברתיות וחוויות של בדידות עמוקה, אל מול כוחות האמונה והמשמעות המסייעים להתמודד עם המשבר. הוא גם מהדהד את חשיבות הפנייה לעזרה ומתן מענים מותאמים תרבותית. "למצוא שתי סקירות ספרים עימנו בגיליון: הספר בעריכת ד"ר רוני אלפנדרי, מציג את מקום לנפש", החשיבות של עומק פסיכודינמי בעבודתנו, וגם מדגיש את חשיבותה של רגישות תרבותית בעת שאנו מתבוננים בנפש האדם ובמרחב החברתי שהוא חי בו. סקרה את הספר איה אלמוג־זקן. "ועכשיו את האמת",את ספרה של שירה אופיר, סוקרת אהובה אוברשטיין. הספר עוסק בהתמודדות הקשה והמורכבת של אישה המגלה כי בן זוגה מכור להימורים, ואת ההשלכות ההרסניות של ההתמכרות על חייה ועל חיי תינוקם. מסע השיקום של הגיבורה מציג מאבק כואב, שבסופו יציאה ממרחב של בגידה וכאב אל שייכות חדשה - לעצמה, לבנה ולחיים של אמת. בין ובתוך מאמרי הגיליון שזורים שוב ושוב הכוחות האנושיים של חיבור ושיקום. העבודה הסוציאלית, כפי שעולה מכל עמוד, היא האמנות של ראיית הבדידות, השמעת הקול של מי שנמצאים בשוליים ומציאת דרכים לייצר שייכות חדשה ובטוחה. אני מזמינה אתכם לקרוא, להתרגש ולשאוב השראה מהעשייה המגוונת המוצגת כאן, בתקווה שיחד נמשיך להאיר את המרחבים החשוכים ולהציע יד מושטת של חיבור ותמיכה. מידעו"ס בכנס "כעוף מושבבהזדמנות זו נזכיר את המושב עסק בתוכנית החול - מטראומה לצמיחה". המנטורינג שלנו, שגם היא, בדרכה, מאפשרת לצאת מבדידות - זו שבכתיבת מאמר ראשון - אל חוויה של שותפות וליווי. בברכת קריאה מעשירה ומחברת, ובציפייה לשובם של החטופים - מבדידות השבי לחיק המשפחה, הקהילה והבית, ד"ר עדי פכטר־אלט 6
עו״ס ענבל חרמוני || דבר יו״ר האיגוד עובדות ועובדים יקרים, קודם לכול אציין את מניין ימי השבי של האחים והאחיות שלנו בגיהינום המנהרות בעזה. בעת כתיבת ימים לשביים, וזה בלתי נתפס. 438 שורות אלו חלפו כבר אני מייחלת ונאבקת למען השבת החטופים בדחיפות. אנו מצויים בעיצומם של ימים מורכבים מבחינה מקצועית. מחד גיסא, נראה שהע"ס בישראל עשתה צעדים מרחיקי לכת בשנים האחרונות בהיבטים של שכלול המתודות, פיתוח שירותים ומיצוב הפרופסיה. מאידך גיסא, משבר כוח האדם לאורך כל שדרת המקצוע מעיב ופוגע ביכולתם של השירותים השונים להעניק שירות הולם. הנהגת איגוד העו"ס - הצוות והצירים - עוסקים רבות בסוגיה זו אל מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, אל מול מרכז השלטון המקומי ובתוך ההסתדרות. נראה כי אין פתרון קסם יחיד ומהיר, וכי נכונות המדינה להשקיע משאבים היא קריטית עבור כל אחד מהמענים העשויים להיות על הפרק. בתקופה זו, הכל כך מאתגרת לחברה הישראלית, מתעוררים לצערנו - יותר מהרגיל - איומים שונים על המקצועיות ועל הכוח הארגוני שלנו. אנחנו יודעים שבתקופות של כאוס, קל יותר לייצר שינויים שאינם בהכרח רצויים. מצב חירום, שמטבע הדברים מציב את כולנו יותר "בקצה", עלול לגרום לחלקנו להתפתות ל"פתרונות קסם", אשר בטווח הבינוני והארוך, ולעיתים גם בטווח הקצר, יעילותם מוטלת בספק. כאיגוד פרופסיונלי, תפקידנו הוא להגן על זכויות העובדים, לקדם זכויות חדשות, וגם לדאוג ליכולתנו להמשיך להיות מקצועיים ולספק שירות מיטבי. הכלים שבידיו של איגוד מקצועי כוללים התרעה, שימוש בקשרי ממשל וכנסת שצברנו עם השנים, מחאה אקטיבית של העובדים, הפעלת הליכים משפטיים והפעלת כוח ארגוני - כולל סכסוכי עבודה, עיצומים ושביתות. אנחנו משתמשים בכלים הללו, ונמשיך להשתמש בהם, כדי לייצר מענים הולמים ומותאמים לשיפור מצב העבודה הסוציאלית בישראל. באשר לחתימה על הפעימה השנייה: כפי שעדכנו .2025 באפריל 1־ לאחרונה, מועד החתימה נדחה ל כפיצוי על האיחור, במהלך הרבעון הראשון של שנת נקבל מענקים חד־פעמיים. 2025 אני מזכירה שכדאי מאוד להוריד את האפליקציה של האיגוד לטלפון הנייד, וגם לוודא שאתם מקבלים מאיתנו דיוור במייל ובהודעות סמס. כך תוכלו להיות מעודכנים תדיר. אני מאחלת לכולנו חג חנוכה שמח וחג מולד שמח, ומייחלת שהאור של החגים האלה יקרין מטובו על כולנו. שלכן/ם בסולידריות, ענבל 7
1 פליקס קפלן, כרמל מעוז־דותן "מי שמתפייסת עם אימא שלה בעודה בחיים, תתפייס גם עם עצמה" מודל להבנת יחסי אימהות ובנות בוגרות בפרספקטיבה התפתחותית החוקרת השנייה בעלת תרומה שווה לכתיבת המאמר. 1 www.depositphotos.com : צילום 8 בית הספר לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית צפת. | ד"ר פליקס קפלן, ד"ר כרמל מעוז־דותן felixk@zefat.ac.il מן המחקר
2024 , דצמבר 105 מידעו"ס תקציר זה עוסק באופן שנשים בוגרות מספרות 2 מחקרהרקע: את סיפור הקשר הדיאדי עם אימותיהן לאורך מעגל החיים, בדגש על הדרך שבה קשר זה עיצב אותן כנשים בוגרות. מרבית המחקרים עד כה התמקדו בפן מסוים ביחסי אימהות ובנות, ולא עסקו בהתבוננות הוליסטית בראי התפתחותי לאורך מעגל החיים על קשר זה. נשים בוגרות, 41 מחקר איכותני בקרבהשיטה: שסיפרו בראיונות עומק חצי־מובנים על ארבע אפיזודות אייקוניות בולטות בקשר שלהן עם אימותיהן לאורך חייהן. אפיזודות אלו מגלמות אירועים משמעותיים שנחקקו בזיכרונן כמעצבים במערכת היחסים אם-בת. הנתונים נותחו באמצעות ניתוח תוכן קונסטרוקטיביסטי, תוך שימוש במתודולוגיית התאוריה המעוגנת בשדה. בניתוח הראיונות זוקקו שתי קטגוריות: ממצאים: קונפליקט בין קרבה לריחוק; תיקון ואידיאליזציה. בקטגוריה הראשונה נכללו שתי תמות מרכזיות: האימא הנפקדת־נוכחת; מלכוד בין אוטונומיה לתלות. הקטגוריה השנייה כוללת גם היא שתי תמות: תיקון אימהי דרך הטיפול בנכדים; אידיאליזציה של דמות האם. הממצאים הניבו מודל, המתאר את תהליך ההתפתחות של הקשר הדיאדי. המחקר מצביע על המורכבות מסקנות והמלצות: הגלומה בדיאדת אם-בת ועל הדרכים השונות שבהן קשר זה מתעצב לאורך החיים, בפרט עם מעבר הבת לבגרות. המחקר מחדד את החשיבות של התפתחות הקשר עבור שני חלקי הדיאדה וממחיש את האופנים שמערכת יחסים זו עשויה להשפיע על עיצוב הזהות הנשית והאימהית. מילות מפתח: יחסי אימהות ובנות, דיאדת אם-בת, זהות נשית, מעגל החיים, יחסים בין־דוריים מבוא אימהות ובנות קשורות בדרכים רבות. ראשית, הגוף שלהן דומה ולכן יש להן חוויות פיזיולוגיות משותפות. כמו כן, האם והבת חולקות התקשרויות אינטנסיביות מוקדמות, כמו גם חוויות רבות של השלכות, הזדהויות והפנמות. כל אלו הם דו־כיווניים ובין־דוריים, הואיל ובדיאדה שני הצדדים מעצבים את מערכת היחסים .)Shapiro, 2006; Tronick, 2003( בכל זמן נתון המחקר בתחום יחסי אימהות-בנות מדגיש את האופי הייחודי והסוער לפרקים של מערכות יחסים אלו, המאופיינות לא אחת בתלות הדדית ובעוצמה רגשית גבוהה. חלק מהנשים אף מתקשות לעיתים להגדיר את זהותן האישית מבלי להגדיר את עצמן תחילה בתוך .)Miller & Day, 2002( דיאדת אם-בת המאמר מבוסס על ניתוח משני של נתונים שנאספו במסגרת עבודת הדוקטורט של החוקרת השנייה, בהנחיית 2 פרופ' אוריה תשבי מבית הספר לעבודה סוציאלית ומהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאור היעדר התייחסות מספקת לדיאדת אם-בת ,)Elder et al., 2003( מפרספקטיבה התפתחותית מחקר חלוצי זה שם לו למטרה לחקור את יחסיהן של אימהות ובנותיהן הבוגרות ולהציע מודל ראשוני מסוגו להבנת יחסי הגומלין הללו לאורך מעגל החיים. זאת בהתבסס על ראיונות עומק עם נשים בוגרות, שכל אחת מהן תיארה ארבע אפיזודות משמעותיות שהיא תופסת כמרכזיות וכמאפיינות את עיצוב דיאדת האםבת בסיפור חייה. רקע תאורטי יחסי אימהות-בנות בגילים המוקדמים כמכונני זהות בכל החברות שבהן הוא נחקר, הקשר בין אימהות לבנותיהן מתאפיין כמורכב יותר מאשר הקשר בין אימהות לבנים, ועל כן דיאדה זו היא ייחודית ושונה .)Russell & Saebel, 1997( מסוגי קשרים אחרים לא בכדי, מערכת היחסים בין אימהות לבנותיהן תוארה על ידי הסופרת סביון ליברכט כ"מחול המלחמה ). על אף קווי הדמיון בין 1998 , והחיזור" (ליברכט ), דינמיקה Gillison et al., 2015( אימהות לבנותיהן זו מאופיינת כסוערת ובה תנודות של קרבה וריחוק, כמו גם קונפליקטים, בעיקר בגיל ההתבגרות (למדן, ). בעודה מרגישה קרבה עזה לבתה, על האם 1999 לשמור בו־זמנית על הנפרדות הנפשית והסומטית .)Ernst, 2002( ולטפח את הזהות המובחנת של הבת אתגרים בקשר שבין אימהות לבנות במעגל החיים לעיתים, הגבולות בקשר שבין אימהות לבנות מיטשטשים והן חשות עצמן כחלק בלתי נפרד זו מזו. מיזוג חלקי או מלא זה נקרא בשפה הפסיכואנליטית "סימביוזה" ). לקשר כזה ישנם אפיונים בעלי השפעה Pine, 2004( שלילית על יכולת האינדיבידואציה והספרציה של הבת, בפרט משום שלבת נדרשת אוטונומיה הולכת וגוברת בהמשך התפתחותה העצמאית, לשם אחדות פסיכוסומטית עם האחר - למשל במהלך יחסי מין, היריון, לידה והנקה. כך, אופי הקשר הדיאדי בין אימהות לבנות והביטויים שהוא מקבל עשויים לשקף ולהצביע על קשיים ומצוקות שונות ביחסים במשפחה. למשל, במקרים של חשד לפגיעה בשלומן וברווחתן של ילדות ונערות, בפרט במשפחות רווחה, נמצאה עוינות מצד .)Schechter et al., 2002( אימהות כלפי בנותיהן 9 ||||
ןתוד־זועמו ןלפק | " "המצע םע םג סייפתת ,םייחב הדועב הלש אמיא םע תסייפתמש ימ יחסי אימהות-בנות בוגרות מזווית התפתחותית של הקשר אם-בת במעגל החיים, ניתן לראות יחסי אימהות ובנות כמכונני זהות נשית מעגלית, המתעצבת כל העת לאורך החיים (בביץ והדר, ). בהשוואה לגברים, אצל נשים קיימת רמה נמוכה 2016 יותר של נפרדות מהוריהן, ולצד זאת יש גם אינטימיות ומעורבות רגשית גבוהה יותר במערכות היחסים איתם, ). בחלוף השנים, 2018 , ובפרט עם אימן (קרן ומייזלס הקשר בין אימהות לבנותיהן מתעצב מחדש באופנים חדשים, בזיקה לתחנות חייהן של האם והבת. ), אשר בדק 2018( בדומה למחקרן של קרן ומייזלס את אופיין של מערכות היחסים בין אימהות ובנות מבוגרות בישראל, גם המחקר הנוכחי עסק בתקופת החיים שהבנות חוות בה מַעֲבָר לזוגיות ומיסודה, כמו גם כניסה לאימהות. תהליכי התבגרות משמעותיים אלו מגלמים שינויים קוגניטיביים ורגשיים לכיוון של צמיחה ושינוי פנימי. בד בבד, האימהות עוברות שינויים בזוגיות ובהורות, לצד מעבר לסבתאות. לפיכך, בתקופת חיים זו של האימהות והבנות בולט לטובה השינוי באיכות .)Levitzki, 2009; 2018 , היחסים ביניהן (קרן ומייזלס ״הייתי הקטנה הזאת, שנוח לכרבל ונוח מאוד מאוד לקבל ממנה אהבה, וכשלא היה נוח לה, אז לא. אז היא הייתה יכולה להתפרץ. [...] היא הייתה מתפרצת עליי כאילו בצורה מטורפת" המאמר הנוכחי בוחן כיצד מתעצב הקשר בין אימהות לבנות בוגרות בפרספקטיבה התפתחותית, על פי תפיסתן של הבנות הבוגרות את הקשר ואת מיצובן בו מתוך פרספקטיבה של אירועים איקוניים במערכת היחסים ביניהן. שאלת המחקר העומדת בבסיס המחקר היא: כיצד תופסות בנות בוגרות את ההתפתחות והמשמעות של הקשר אם-בת בחייהן, את האירועים המרכזיים שעיצבו אותו ואת מיצובן בקשר זה לאורך מעגל החיים האישי והמשפחתי? שיטת המחקר מאמר איכותני זה הוא פרי מחקר משולב נרחב יותר זוגות ישראלים נשואים. כל הזוגות 41 שנעשה בקרב היו יהודים, נשואים לפחות שנה ושייכים למעמד סוציו־אקונומי בינוני וגבוה. משך שנות הנישואין שלהם . האימהות של בני הזוג היו בחיים 30־ נע בין שנה אחת ל במועד ביצוע הריאיון. הגיוס למחקר התבצע באמצעות ). כדי להגיע לאוכלוסיית Obilor, 2023( דגימת נוחות המחקר פורסמו מודעות בפורומים שונים, ומי שנענה בחיוב הצטרף/ה למחקר. גילן של הנשים שהשתתפו ). בני הזוג 34.8 : (גיל ממוצע 54 ועד 24־ במחקר נע מ קיבלו הסבר מקיף על המחקר והוחתמו מראש על טופס הסכמה מדעת. המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר המקורי בחן תיקון של ייצוגים ודפוסים פנימיים CCRT ראשוניים במערכות יחסים זוגיות באמצעות כלי ה־ The Core Conflictual Relationship Theme( .)Luborsky & Crist-Christoph, 1998( )Method זהו כלי להתבוננות בנרטיבים של אפיזודות בין־אישיות, שדרכן ניתן לזהות את דפוס/י היחסים המרכזיים של הנבדק/המטופל. במחקר המקורי נעשה שימוש בכלי זה כדי לבחון אם דפוס היחסים המרכזי עם האם משוחזר במערכת היחסים הזוגית של הבת/הבן בבגרות. המאמר הנוכחי מבוסס על ניתוח משני של ארבע אפיזודות שהנשים בחרו, בהיותן משמעותיות וסמליות בקשר שלהן עם אימותיהן לאורך מעגל החיים. ניתוח משני מאפשר שימוש בנתונים קיימים למטרות שונות Heaton מאלו שלשמן נאספו הנתונים המקוריים (, ). בראיונות העומק החצי־מובנים עימן (זמן 2008 ממוצע לריאיון: כשעה וחצי), הנשים התבקשו לתאר סיטואציות יום־יומיות מהשנה האחרונה שבהן הייתה האם מעורבת, לצד אירוע אחד לפחות מהילדות ו/או מגיל ההתבגרות. ראיונות חצי־מובנים נחשבים ככלי המחקר הגמיש והפופולרי ביותר לאיסוף מידע איכותני ). במסגרת DiCicco‐Bloom & Crabtree, 2006( הניתוח המשני של הנתונים, הראיונות נותחו על ידי החוקרים מחדש בשיטת ניתוח תוכן קונסטרוקטיביסטי - גישה אינדוקטיבית המבוססת על מתודולוגיית התאוריה .)Fassinger, 2005( המעוגנת בשדה ממצאים על בסיס הידע התאורטי שנצבר בנוגע למורכבות המאפיינת את מערכות היחסים בין אימהות ובנות, ותוך הדגשת אופיו האמביוולנטי של קשר זה והדינמיקה הסוערת שלו, ניתוח התוכן הוביל לפיתוח מודל אינדוקטיבי המורכב משתי קטגוריות, כאשר בכל קטגוריה מופיעות שתי תמות מרכזיות. מודל זה משקף את תהליך ההתפתחות של הקשר בין אימהות לבנות במעגל החיים, כפי שהוא משתקף בראיונות. תחילתו של תהליך זה בתחושת אי־יציבות בגלל היעדר איזון בין נוכחות לנפקדות של האם בחיי הבת, והמשכו בהתהוות של מלכוד בין אוטונומיה לתלות - קונפליקטים שניתן להמשיג כקונפליקטים בין קרבה לריחוק. בהמשך מעגל החיים ניכר סוג של פיוס - בין תיקון לאידיאליזציה. זאת, דרך התהוות של תיקון אימהי על ידי הטיפול של האם בנכדים, ולעיתים דרך אידיאליזציה של הבת את דמות האם. 10 ||||
2024 , דצמבר 105 מידעו"ס : מודל תהליך התפתחות הקשר 1 תרשים בין אימהות לבנותיהן במעגל החיים האימא הנפקדת־נוכחת תיקון אימהי דרך הטיפול בנכדים מלכוד בין אוטונומיה לתלות אידיאליזציה של דמות האם קונפליקט בין קרבה לריחוק תיקון ואידיאליזציה הקטגוריה הראשונה: קונפליקט .1 בין קרבה לריחוק האימא הנפקדת־נוכחת 1.1 אחת המרואיינות מתארת את הפיצול שבין תפקידה של האם כנוכחת עבור מי שזקוקה לה (אחותה הגדולה), לבין היעדרותה המתמשכת עבור מי שלדבריה אינה נזקקת לה דייה (המרואיינת). פיצול זה הוביל אותה לחוות תחושת בדידות עמוקה בילדותה. עם זאת, הוא גם תרם להתפתחותן של סתגלנות ועצמאות. בדבריה ניכר תסכול מאופן התנהלות האם כלפיה בילדותה, כאשר חוותה אותה כבלתי זמינה פיזית ורגשית. "אחותי הגדולה תמיד הייתה זקוקה לה, תמיד עשתה משהו שהיא זקוקה לה. ותמיד אימא שלי נעמדת דום. אימא שלי כאילו בן אדם כזה, שכשמישהו זקוק לו - הוא נמצא. אם את לא זקוקה כמוני, תודה לאל, היא לא נמצאת. [...] בגלל שאני לא דורשת - אז זה לא בא כנראה בסבבה. אז אחותי כל הזמן הייתה דורשת וכל הזמן היו לה דברים קשים. יש בגרויות, יש מבחנים, יש פסיכומטרי, יש אלף ואחד דברים. [...] אז כל הזמן אימא שלי שם - יושבת איתה, מדברת איתה, עוזרת לה ותומכת בה. [...] אני, כילדה, תמיד הייתי עצמאית, תמיד כזה לבד, תמיד בסדר כזה, ולא זקוקה ללא יודעת מה..." דוגמה מייצגת נוספת ניתן למצוא בדבריה של מרואיינת בת קיבוץ, אשר גדלה בילדותה בבית הילדים ומתארת את האם כדמות מרוחקת, שלא הרעיפה עליה חיבה ואהבה. המשאלה של המרואיינת כילדה הייתה לקבל מאימה מגע, שאותו ראתה ופירשה כביטוי של אהבה. לפיכך, כאשר נוצרה האפשרות לקרבה גופנית בינה לבין האם, היא מימשה הזדמנות זו במלואה וזכתה ברגעי חסד של קרבה לאימה. "אימא שלי... אני חושבת שהיא עברה איזשהו דיכאון אחרי לידה. והיא - בעצם, אולי בגלל שלקחו אותי לבית התינוקות ואולי זה גם לא קשור - היא לא נגעה בי הרבה, ובעצם מה שאני זוכרת זה את כמו הרבה ילדים המקומות שבאמת היה מגע. [...] www.depositphotos.com : צילום בקיבוץ שגדלו באותו הזמן, חייתי בבית הילדים. לא כל כך הייתי מעורבת בחיים של ההורים. [...] היא גם אישה מאוד נזירית כזאת. אני זה בדיוק ההפך ממנה, והיא הייתה מאוד נחבאת אל הכלים. אז, אני זוכרת ככה זיכרון מאוד חזק מהיום שהזמינו את הבנות למדוד חזיות בקומונה, ואז כל בת הלכה עם האימא שלה. זה היה מבחינתי דבר מאוד מאוד מרגש. ואז כדי למדוד את החזייה, היא גם הייתה צריכה לגעת בי. אז אני ממש ניצלתי את העניין הזה כדי שהיא תיגע ותמדוד ועוד פעם תמדוד - ומדדתי שלוש חזיות שהיו שם למדידה עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם - כדי באמת ליצור איזשהו מגע אמיתי. [...] מגע שווה אהבה. אני הרגשתי שאני בשמיים!" מלכוד בין אוטונומיה לתלות 1.2 אחת המרואיינות מתארת את הקשר הסבוך עם אימה ככזה שבילדותה היה מאופיין בגבולות דיפוזיים ובסימביוזה; זאת עד שהחליטה להתנתק מהתלות באהבה החונקת והמבלבלת, לתפיסתה, מצד האם, שהיא מתארת כהתנהגות פסיבית־אגרסיבית. את אימה היא מתארת כחברה הכי טובה שלה וכמרכז עולמה, לטוב ולרע, ולא כדמות של הורה סמכותי. כדי להמחיש זאת היא משתמשת בדימוי דו־משמעי של היותה "פודל" עבור האם; קרי, גם מישהי שכיף ללטף ולטפח וגם "שק חבטות", כשבחווייתה האם נזקקה לאובייקט מתמיר כדי לפרוק עליו את השלכותיה ורגשותיה השליליים. 11 ||||
ןתוד־זועמו ןלפק | " "המצע םע םג סייפתת ,םייחב הדועב הלש אמיא םע תסייפתמש ימ בהכרח חוותה כילדה, ואשר מאפשרים לה כיום לחוש שלווה פנימית ורגש מפויס ביחס לאם. הקשר בין האם לנכדים מתואר ככזה שאפשר לבת לעבור תהליך רוחני בתוך עצמה, כך שכיום היא חווה את הקשר עם אימה באופן בונה ולא הרסני. הפיוס הפנימי הזה אפשר למרואיינת לנקות את רעלי העבר ולהזדכך מבחינה רגשית ביחסה אל האם בהווה. "מי שמתפייסת עם אימא שלה בעודה בחיים, תתפייס גם עם עצמה וגם עם הילדים שלה. [...] האמת, שכאשר ש' נולדה גיליתי שאימא שלי הצליחה להיות אימא, מה שהיא לא הצליחה איתי. היא לא הצליחה שלא באשמתה. זאת אומרת, הכעס שהיה לי עליה, בעיקר בנושא של החום והאהבה שקיבלתי בעיקר מאבא שלי. [...] היא פשוט לא יכלה לעשות את זה. כשאני שחררתי, גם היא שחררה, והיא סבתא שמאוד מאוד אהובה על ילדיי, והיא בעצם עזרה לי לגדל אותם. [...] היא בעצמה חוותה חוויה של לאפשר לעצמה לחבק תינוק ולהיות איתו. זה היה תהליך. אני נורא התרגשתי כשהיא החזיקה את ש' כאילו שהיא מחזיקה אותי. [...] זאת אומרת, עברתי מבחינה רגשית איזשהו תהליך מאוד מעניין. אולי בשפה היותר היולית קוראים לזה 'תיקון'. ממש איזו תחושה מאוד רוחנית כזאת, שקרתה שם ברגעים האלה. [...] למדתי בעצם דרך הטיפול שלה בילדים שלי לראות גם את הצדדים האחרים, שלא חוויתי אותם בתור ילדה". אישה אחרת מתארת את מערכת היחסים שלה עם אימה ככזאת שידעה עליות ומורדות, כאשר עם לידת בתה חלה תפנית חיובית בקשר ביניהן, במיוחד בזכות הקשר האיתן שנרקם בין הסבתא לנכדה. המרואיינת אף עברה לגור על יד האם כדי שהאם תוכל לבלות יותר זמן איכות עם הנכדה ולשמור עליה. "סוף סוף היא נותנת בשבילי - בשביל הילדה כסבתא. סוף סוף היא עוזרת לי. סוף סוף היא מוכנה להשקיע. באתי לגור קרוב אליה. סוף סוף היא עושה משהו בשבילי. בשבילי ובשביל הילדה. זה נחמד. נורא שמחתי שסוף סוף אני יכולה קצת ללכת, וגם שאימא שלי תוכל לשמור על הילדה וגם שהיא נהנתה. היא ממש ממש נהנתה איתה, ממש הייתה מאושרת". . אידיאליזציה של דמות האם 2.2 אצל חלק מהנשים שרואיינו במסגרת המחקר בלטה האידיאליזציה של דמות האם כאם אומניפוטנטית ומושלמת. תפיסה אידילית זו מבליטה הפנמה של ייצוגים פנימיים ראשוניים בקשר שבין התינוק לאם. כך, אחת המרואיינות תיארה את מערכת היחסים שלה עם אימה באופן שעל פניו משקף דמות של אם למופת, כאשר בפרשנותה לאירועי החיים המשותפים שלהן היא מצטיירת ככלילת השלמות. דמותה של האם ממלאת את המרואיינת השראה ותחושת ביטחון אבסולוטי בקשר שביניהן. "כשהייתי ילדה, אני הכי קטנה, ואני חמש שנים אחרי האחות הקודמת לי. ואחריי גם אימא שלי לא יכלה להביא עוד ילדים. [...] בקיצור, אז הקשר בינינו היה מאוד מאוד סבוך והדוק. הרבה מעבר למה שאמור אני חושבת שהתנתקתי. [...] 17 להיות. [...] בגיל כאילו, עד אז אימא שלי הייתה החברה הכי טובה שלי לגמרי - וממש היא הייתה, אני חושבת, מרכז עולמי. אני לא חושבת שזה היה הכי טוב לי. כן, הייתי מין פודל. [...] כאילו היה לנו נוח שהייתי חמודה. [...] הייתי הקטנה הזאת, שנוח לכרבל ונוח מאוד מאוד לקבל ממנה אהבה, וכשלא היה נוח לה, אז לא. אז היא הייתה יכולה להתפרץ. [...] היא הייתה מתפרצת עליי כאילו בצורה מטורפת". מרואיינת אחרת מתארת כי הקשר בינה לבין האם אופיין תמיד בתלות רגשית גבוהה של האם בה. לדבריה, הגם שהאינטנסיביות פחתה מאז שנות ילדותה, היא מרגישה שההיקשרות של האם אליה חזקה מכפי שהייתה רוצה ומכפי שמתאים לה כיום. מצב זה מעמיד אותה באי־נוחות תמידית וברצון לנפרדות רבה יותר מכפי שהמציאות החונקת בינה לבין האם הכתיבה וממשיכה להכתיב. "מה הייתי רוצה? הייתי רוצה שהיא קצת תשחרר. נראה לי שהיא קצת שחררה בתקופה מאז שבאו הילדים. כי לפני זה היא הייתה ממש... הייתי באה אליה פעמיים בשבוע רק בשביל שהיא תראה אותי, והיא הייתה נורא קשורה אליי. הייתי רוצה שתשחרר, תשחרר קצת, שתיתן לי את מה שאני ארגיש צורך. אני בטוחה שאני אתקשר אליה פעם ביום, אין מצב שלא, כאילו זה לא רק מתבטא בטלפון, זה מתבטא בעוד כמה דברים. היא קצת מתחילה לשחרר, אני מרגישה את זה. אבל עדיין זה נורא מפריע לה שאני לא אתקשר אליה בבוקר ואשאל 'מה שלומך?', ונורא רגשי וכאלה". . הקטגוריה השנייה: תיקון ואידיאליזציה 2 תיקון אימהי דרך הטיפול בנכדים 2.1 נושא מרכזי שבלט בדברי המרואיינות נגע בתיקון שאימותיהן עשו בשלב שהפכו לסבתות. דרך הטיפול של האם בנכדים, הבת חווה צדדים של האם שלא www.depositphotos.com : צילום 12 ||||
2024 , דצמבר 105 מידעו"ס "הרגשתי שאימא שלי היא החברה הכי טובה שלי בלידה של הבן שלי. כשהיא לידי, אני מרגישה כאילו אני מסוגלת להכול. לא משנה מה בעולם יבקשו ממני, אם אימא שלי שם, אני מסוגלת. [...] אני מרגישה כלפיה הכול ביחד - הכרת תודה, הערכה, אהבה. בהמון דברים, אני ממש הייתי רוצה שההתנהלות שלי עם הבת שלי תהיה ככה. [...] ידעתי תמיד שלא משנה מה אני אגיד לה בעולם שעשיתי או שחשבתי או שאני חושבת לעשות - היא תמיד תכוון אותי לדרך שהיא חושבת שהיא הנכונה. לא משנה שהיא תמיד צדקה בסוף, ושהיא תמיד תמיד בסופו של דבר תגיד לי 'אני סומכת עלייך שמה שתבחרי לעשות, זה הדבר הנכון'. זה מה שבעצם היה מוביל אותי לעשות את הדבר הנכון. באותו רגע, ההרגשה היא שאני מרגישה שהיא אוהבת אותי, שהיא סומכת עליי ושהיא בוטחת בי". הקטגוריות המוצגות מדגישות את המורכבות שביחסי אם-בת, כפי שהיא משתקפת בדברי המרואיינות. הקטגוריה הראשונה, "קונפליקט בין קרבה לריחוק", חושפת את ההשפעה העמוקה של דפוסי הקרבה והזמינות הרגשית של האם על התפתחותן של הבנות. המרואיינות תיארו תחושות של בדידות, תלות, עצמאות ואכזבה, לצד מאבקים פנימיים בנוגע לאוטונומיה ולציפייה לאהבה ללא תנאי. מנגד, הקטגוריה השנייה, "תיקון ואידיאליזציה", מתארת את תהליכי השינוי והפיוס שיכולים להתרחש במערכות יחסים אלו בשלב מאוחר יותר של החיים, במיוחד באמצעות קשרים מיטיבים בין האימהות לנכדיהן. התהליכים הללו אפשרו לבנות לבחון מחדש את יחסיהן עם האימהות, לנקות משקעים מהעבר ולהגיע להבנה עמוקה יותר של הדינמיקה המשפחתית. דיון גישות תאורטיות רבות רואות בדיאדת אם-בת קשר ראשון Bojczyk במעלה בחשיבותו מבחינה התפתחותית ( ). הקשר הזה מאופיין כדינמי ומתעצב et al., 2011 מחדש בצמתים רבים לאורך מעגל החיים, שבהם הוא מקבל תפניות ומשמעויות חדשות; למשל, כאשר הבנות מתחתנות והופכות לאימהות והאימהות הופכות ). מחד גיסא, שינויים 2018 , לסבתות (קרן ומייזלס אלו מושפעים מתהליכי ההתבגרות של הבנות, אשר מלווים בהתפתחות רגשית ותודעתית, ומאידך גיסא הם מושפעים מחשבון נפש של האימהות, אשר בין השאר נוטות למיקוד פנימי בשנות החיים המאוחרות. תמורות אלו משליכות על איכות היחסים ביניהן בבגרות ולרוב מאופיינות בהתקרבות, במעבר למערכת יחסים Birditt שוויונית ובפיחות בקונפליקטים בין האם לבת ( .)& Fingerman, 2013; Bojczyk et al., 2010 המאמר הנוכחי מתמקד בסיפוריהן של נשים ישראליות בוגרות המתייחסים לאופי הקשר הדיאדי אם-בת לאורך "הרגשתי שאימא שלי היא החברה הכי טובה שלי בלידה של הבן שלי. כשהיא לידי, אני מרגישה כאילו אני מסוגלת להכול. לא משנה מה בעולם יבקשו ממני, אם אימא שלי שם, אני מסוגלת״ מעגל החיים. סיפוריהן מלמדים על האיכויות שקשר זה טומן בחובו בתחנות חיים שונות - החל מגיל הילדות, עבור בגיל ההתבגרות וכלה בשלב שהקשר מתעצב מחדש כקשר בין שתי נשים בוגרות. הקשר הבוגר מאופיין בפחות תלות פיזית וביותר אינטימיות, במציאת תחומי עניין Bojczyk et al משותפים וביחסי גומלין שוויוניים (,. ). ממצאים אלו מהדהדים 2011; Nachopoulou, 2022 את ממצאי המחקר הנוכחי, אשר מצביעים על התנועה של הקשר - מעמדה קונפליקטואלית בשנות החיים המוקדמות לפיוס הדדי, אשר מתהווה בשלבי חיים מאוחרים יותר. זאת ועוד, בדומה לתמות שעלו במחקר הנוכחי, גם במחקרים קודמים שעסקו ביחסים בין אימהות לבנותיהן זוהו תמות של קונפליקט, אוטונומיה ואינטימיות כגורמי מפתח בהתהוות הקשר ביניהן בשלבי חיים שונים, בהיבטי האיכויות המאפיינות כל שלב בעיצוב Reis & Youniss, 2004;( הזהות הנשית והאימהית ). במחקר הנוכחי, נראה כי Smith et al., 1995 הקונפליקט בין קרבה לריחוק המאפיין את השלבים המוקדמים של הקשר, בהלימה לשלבי ההתפתחות של הבת כילדה וכנערה ושל האם כאימא צעירה הנמצאת בשלבים הראשוניים של מסע האימהות שלה, מאופיין אצל הבנות בתחושת מלכוד כפול בין הרצון בנוכחות של האם בחייהן והזנה מתמדת על ידיה, לבין הרצון בעצמאות ובהיעדר מעורבות יתר מצד האם. לעיתים, תחושות אלו מייצרות קונפליקטים. כאשר קונפליקטים אלו הופכים למרכז הכובד של הקשר, עשוי להתפתח בין האם לבת מצב של קונפליקט כרוני, שלעת זקנתה של האם אף עלול לשמש כקרקע פורייה להתעמרות .)Pickering et al., 2015( של הבת בה אפיון פתולוגי נוסף בקשר שבין אימהות לבנותיהן מתקיים כשחל היפוך תפקידים בין האם לבת. פסיכואנליטיקנים תיארו דינמיקה זו כנובעת מהעדפת האם את צרכיה הרגשיים על פני צרכיה הרגשיים של ). הפועל היוצא של מצב זה Kabat, 1996( בתה הוא תלות הולכת וגוברת של האם בבתה לצורך איזון רגשי. כתוצאה מכך, הבת תתקשה לפתח תחושת "עצמי" מגובשת ותחווה קושי בהשגת ספרציה. חלק מן המרואיינות במחקר אכן תיארו כי חשו "חנוקות" מן ההתמזגות הסימביוטית ומהקשר התובעני עם האם. 13 ||||
ןתוד־זועמו ןלפק | " "המצע םע םג סייפתת ,םייחב הדועב הלש אמיא םע תסייפתמש ימ אחת מהן אף החליטה באופן חד־צדדי להתרחק מהאם ומצרכיה הנרקיסיסטיים הלא מסופקים. לסיכום, ממצאי המחקר מלמדים כי מערכת היחסים בין אימהות לבנות מתגמלת ומועילה לשתיהן במבט התפתחותי. נראה כי בגילי הבגרות של הבת נוצר תיקון לחלק מהקונפליקטים שאפיינו את מערכת היחסים בשלבים מוקדמים יותר, והקשר עשוי לקבל .)Smith et al., 1995( נופך חיובי של הזנה הדדית ממצאים אלו מספקים עדות כי דיאדת אם-בת מבוססת על מערכת יחסים דינמית ומתפתחת, המעצבת את מרכיבי הזהות הנשית של האם והבת. על כן, עובדות סוציאליות המבצעות התערבויות פסיכוסוציאליות ודיאדיות עם אימהות ובנותיהן לאורך מעגל החיים עשויות למצוא ממצאים אלו כשימושיים וכאופטימיים במבט על פוטנציאל הצמיחה החיובי הטמון בקשר זה. אנו סבורים כי יש במחקר זה ובמודל שהוא מציע משום "מורה נבוכים" העשוי להנחות התערבויות מקצועיות ועבודה טיפולית דיאדית ופרטנית עם אימהות ובנות הסובלות מקשר לקוי ביניהן. זאת במטרה לסייע להן, בראייה התפתחותית, לבצע תנועה חיובית של צמיחה מעמדה של תקיעות (קשר מורכב המאופיין בהתקרבותהתרחקות, אהבה-שנאה, ביקורת-הבנה וייאוש-תקווה) לעמדה של פיוס (נשים העושות שינוי חיובי אשר מאופיין בהקשבה ולמידה הדדית, במטרה למצוא את היכולת ). התערבות 2018 , ללכת האחת לקראת השנייה) (קרן בצמתים מרכזיים ביחסי אם-בת, כגון המעבר של הבת להורות בעצמה, עשויה למנוע העברה בין־דורית של המורכבות בקשר. לבסוף, הקשר אם-בת הוא קשר בעל השפעה רחבה על מערכות היחסים של הבת עם דמויות שונות בחייה בכלל, ובפרט במערכות יחסים אינטימיות. לכן, התערבות פסיכוסוציאלית בדיאדה זו עשויה להשפיע על מערכות יחסים נוספות של הבת, ובכך ליצור תנועה חיובית ביחסים נוספים בחייה. למחקר זה יש כמה מגבלות עיקריות: ראשית, עצם השימוש בדגימה מכוונת ולא בדגימה הסתברותית. בהתחשב בגודל המדגם המצומצם יחסית וההומוגניות של המדגם מבחינת רקע סוציו־אקונומי ותרבותי, יש בו תת־ייצוג לקבוצות כמו אימהות חד־הוריות, בנות מאומצות ונשים בעלות רקע אתנו־תרבותי מגוון (כגון נשים ערביות, עולות מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה). שנית, ההגבלה האינהרנטית בראיונות, לפיה כל אישה התבקשה לתאר ארבע אפיזודות בלבד הזכורות לה במיוחד ביחס למערכת היחסים עם אימה. כמו כן, ראיינו רק צד אחד בדיאדה - קרי את הבת ולא את האם. על כן, אנו ממליצים על ביצוע מחקרי המשך בגישה של שיטות מחקר משולבות. אנו אף סבורים כי לצד ראיונות עומק חצי־מובנים דיאדיים, נכון יהיה לקיים במסגרת מחקרי המשך גם קבוצות מיקוד נפרדות ומשולבות של אימהות ובנות, וכן לבקש למלא שאלון לדיווח עצמי בקרב אוכלוסיית מחקר רחבה של אימהות ובנות, אשר תכלול ייצוג הסתברותי הולם של הפסיפס ||| התרבותי בישראל. הקשר אם-בת הוא קשר בעל השפעה רחבה על מערכות היחסים של הבת עם דמויות שונות בחייה בכלל, ובפרט במערכות יחסים אינטימיות. לכן, התערבות פסיכוסוציאלית בדיאדה זו עשויה להשפיע על מערכות יחסים נוספות של הבת, ובכך ליצור תנועה חיובית ביחסים נוספים בחייה מכאן, להשקפתנו המקצועית -יש חשיבות מיוחדת, בתחומי המומחיות של עבודה סוציאלית עם משפחות ונשים, לביצוע הערכה מקיפה של מאפייני מערכת היחסים בין אימהות לבנותיהן בעת ביצוע הערכה פסיכוסוציאלית כוללת למשפחות, ובפרט במשפחות רווחה ובמקרים של חשד לאירוע טראומטי ו/ואו פגיעה ). כמו כן, Schechter et al., 2002( מינית בילדות רשימת המקורות ). מקומן של אימהות בתהליך 2016( ' בביץ, ע', והדר, ל הבחירה של מסלול הקריירה של בנותיהן: מבט .116-92 ,)2( מגמות, נפסיכולוגי. . ירושלים: מאגנס.איש ואישה ואיש .)1998( ' ליברכט, ס ). "מחול המלחמה והחיזור": על הקשר 1999( ' למדן, א .231-201 ,5 , מעוף ומעשהבין אימהות ובנות. ). יחסי הורים ומתבגרים בישראל עם 2001( ' מייזלס, ע .194-180 ,)2-1( מגמות, מ"אהמעבר אל גיל ההתבגרות. קשורות לחיים: שינוי חיובי ביחסי .)2018( ' קרן, ע אבן אימהות ובנות מבוגרות על רקע עבר יחסים כואב. יהודה: אמציה הוצאת ספרים. ). "החברה הכי טובה שלי": 2018( ' קרן, ע', ומייזלס, ע יחסים אולטרה קרובים בין אימהות ובנות מבוגרות .283-263 ,103 , ביטחון סוציאליבישראל. Birditt, K. S., & Fingerman, K. L. (2013). Parentchild and intergenerational relationships in adulthood. In M. A. Fine & F. D. Fincham (Eds.), Handbook of family theories: A content-based 14 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=