2024 , דצמבר 105 מידעו"ס אינם בשלים דיים, הם חשופים יותר לטראומה. תצפיות אולטרסאונד בעוברים מראות בבירור כי קיימת המשכיות בהיבטים מסוימים של החיים, וכי חשיפה לטראומה בזמן היריון ולידה משנה את המערכת הלימבית ואת האופן שהורמוני מתח משתחררים. בהמשך חייו של התינוק, כל גירוי, ולו הקטן ביותר, יעורר את המערכת .)Janov, 2009( הלימבית ויגביר עוררות ותגובתיות יתר הדעה הרווחת היא שתינוקות אינם זוכרים חוויות טראומטיות, אינם מסוגלים להבין כלל מהי סכנה, והם יכולים להתאושש באופן ספונטני לאחר האירוע הטראומטי. אולם ממצאי מחקרים מראים כי החוויה הטראומטית נחקקת בכל גיל, ובאופן מדויק ונאמן למדי, בזיכרון הגופני והסנסורי, וכי תינוקות ופעוטות זוכרים אירועים טראומטיים, בעיקר בזיכרון המרומז ). עוד ממצא משמעותי הוא כי implicit memory( האירוע הטראומטי המנבא בצורה החזקה ביותר פיתוח של תסמונת פוסט־טראומטית בגיל הרך הוא לא אירוע המכוון לגוף הילד, אלא החשיפה לאיום על ההורה. בדומה, בעבר סברו כי התפתחות העובר היא תוצר של המרקם הגנטי שלו בלבד, אולם מחקרים רבים הראו כי לסביבה הרחמית תפקיד מכריע בהתפתחותו. העדויות בספרות מציגות באופן ברור כי סיבוכים בלידה חושפים את הוולד למגוון סכנות, החל מנזק פסיכולוגי ועד לפגיעה במבנה המוח. רגשות כמו כעס, דאגה ופחד וכן מצוקה חמורה של האם מעוררים הורמוני דחק השוטפים את מערכת גוף התינוק. מחקרים חדשים קובעים כי בתוך שבריר של שנייה לאחר האירוע המפחיד שהחיש את פעימות ליבה של האם, מתחילות גם פעימות ליבו של עוברה להכפיל את קצבן. מצוקה אימהית מתמשכת עלולה להיות מסוכנת לעובר, שאינו מסוגל לקלוט מתקפה מתמשכת זו של הורמונים. הסכנה אינה מאיימת רק על הקשר התוך־רחמי, אלא עלולה לכוונן את וסת הרגשות של התינוק לרמה מסוכנת. טראומה התפתחותית Developmental Trauma טראומה התפתחותית ( ) הומשגה לראשונה על ידי ואן דר קולק Disorder ) ומתוארת כאחת מהשלכותיה van der Kolk, 1994( פרידה או היעדר נוכחות אם, וטבע את המושג ״אם טובה דיה״; זו היוצרת סביבה מחזיקה ומותאמת לצורכי התינוק באופן מספק, גם אם לא מושלם. לעומתה, האם שאינה טובה דיה נכשלת מלספק סביבה מושלמת, או נכשלת בביצוע התרחקות הדרגתית, ובכך מחלישה את ) מייחסת Feher, 1981( התפתחות הילד. לֶסְלִי פֶהֶר התפתחות סוגי אישיות מסוימים לחוויות טראומת לידה כמו לידת מכשירים, לידה בניתוח קיסרי, לידת עכוז ולידה פורסם הספר "החיים המסתוריים 1982 מוקדמת. בשנת של התינוק טרם לידתו״, שלראשונה הציג ממצאי מחקרים מתחומים שונים על החוויה הפרה־נטלית והפרי־נטלית ). על פי גישה זו, האירועים Verny & Kelly, 1982( בעת ההפריה, ההיריון והלידה משפיעים באופן ניכר על ההתפתחות הפסיכולוגית ויוצרים את הבסיס לדפוסי התנהגות ולאמונות היסוד שלנו. הדרך שבה נולד התינוק, אם בכאבים או בקלות, ברוגע או בסערה, קובעת במידה רבה מה יהיה אופיו וכיצד יתפוס את העולם שסביבו. על פי הספרות, טראומה בזמן ההיריון עלולה להיגרם כתוצאה מאי־התאמת סוג דם אם-עובר; רעלת היריון או דימום; חצבת או עגבת אצל האם. הלידות הנחשבות בסיכון גבוה ללידה טראומטית קשורות לגיל היריון מתחת ; מצג לא תקין (כמו עכוז, חבל 42 או מעל 37 לשבוע טבור); לידות מכשירניות (מלקחיים, ואקום); משך לידה שעות או קצר משלוש שעות; זירוז; ניתוח 36־ ארוך מ קיסרי; שהייה באינקובטור מעל ארבעה שבועות; משקל גרם; פקיעת קרומים (ירידת מים) 2000־ לידה פחות מ .)Janov, 2009( שעות; צניחת חבל הטבור 24־ יותר מ השפעות החשיפה לטראומה בזמן ההיריון והלידה על ההתפתחות ) טבעה את המושג "עור משני" למצב 1968( אסתר ביק התפתחותי שבו נכשל המפגש דרך "העור הראשוני" עם האם או עם סביבה מטפלת מחזיקה, תומכת ומכילה. ״בצורתם ההיולית, אין חלקי הנפש מובדלים עדיין מחלקי הגוף וחסרים הם את הכוח המאחד שיאפשר לחבר ביניהם. הפונקציה הפנימית של הכלת העצמי נובעת מהפנמה של האובייקט החיצוני המסוגל להכיל את חלקי הגוף ונחווה בצורה מעשית כעור. אם אין הפונקציה המכילה ממולאת בצורה מספקת על ידי האם, או אם היא נפגעת, ההפנמה התקינה מומרת בהזדהות השלכתית פתולוגית מתמדת, הגוררת בלבולי זהות .)Bick, 1968( ״ והתמשכות של מצבי אי־אינטגרציה קשרי הגומלין בין תורשה לסביבה מתחילים מוקדם יותר מהמקובל לחשוב ולחוויות מסוימות שנחוות טרם הלידה יכולה להיות השפעה עמוקה על הילד, בעיקר אם אירועים טרום־לידתיים כאלה מקבלים חיזוק יתר בחוויות שלאחר הלידה. עוברים ויילודים חווים את שעובר על הוריהם, אך כיוון שמנגנוני ההגנה שלהם עולה כי כמחצית מההורים בשדרות סובלים מתסמיני פוסט־טראומה. יותר מכל המשתנים האחרים, מצוקת האם, ובעיקר תסמינים של עוררות יתר ודיכאון, ניבאו את רמת המצוקה אצל הפעוטות 43 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=