2024 , דצמבר 105 מידעו"ס המקור וגם בקבוצת הביקורת. כך למשל אמרה לימור מקבוצת הביקורת: אני מרגישה שאין לי את הכלים להתמודד אם יקרה משהו חריג בחיים שלנו. אני כרגע נשארת עם ההרגשה שאני בסדר וכרגע הכול טוב אצלנו. וחיים מקבוצת המקור, המתקשה בשמיעה, השיב לשאלה בנוגע לידע על זכויות ועל הגישה אליו: אני לא יודע כלום, יש מלא מידע בכל האתרים. זה כבר עמוס מדי וקשה למצוא מה באמת מגיע לי. נגיד בפוקס שקניתי את המכשיר שמיעה הזה. לא ידעתי שאקבל אותו בחינם. תפיסת גורמי המִנהל והשירותים החברתיים מתשובות המרואיינים מקבוצת המקור לשאלות על היכרותם עם גורמי המִנהל והשירותים החברתיים התברר שרובם אינם יודעים על השירותים שהם יכולים לקבל מגורמי המנהל בקהילה בכלל, ומהמחלקות לשירותים חברתיים בפרט, ואינם יודעים כיצד להיעזר בהם. הם אינם יודעים עליהם משום שבמצבם הקודם לא היה להם צורך בהם. יתרה מזו, מאחר שהם מחשיבים את עצמם ההפך הגמור מקהל היעד של שירותים אלו, הם נמנעים מלקבל מידע עליהם ועל הזכויות המגיעות להם. כך מעידה מיכל מקבוצת המקור: חשבתי בכלל שהרווחה זה רק אם חס וחלילה יש פגיעה מינית או הזנחה, לא רציתי להיות מהאלה שהולכים לעובדת סוציאלית, אפילו אם היה סיכוי שזה היה עוזר לי ולילדים. ומירנדה, גם היא מקבוצת המקור, הסבירה: תמיד תרמתי והתנדבתי מתי שיכולתי, עדיין למרות זאת לא ידעתי מה זה הרווחה ומה הם יכולים לעזור לאנשים כמוני. כשנשאלו המשתתפים על האפשרות לפנות למחלקה לשירותים חברתיים בכלל ולעובד/ת סוציאלי/ת בפרט, התקבלו תשובות בטווח הרחב שבין בושה ושיפוטיות ועד קבלת השירות על כל הקשור בו. כשמשפחה במשבר חוששת מפני סטיגמה שלילית, היא מונעת מעצמה את העזרה שהייתה יכולה לקבל. מנגנונים כגון האגף לשירותים חברתיים נתפסים כגופים המיועדים לקהל יעד שונה. ההסתייגות מעזרתם הייתה משותפת למרואיינים בשתי הקבוצות. הנה תגובה אופיינית ששמענו מחיים (מקבוצת המקור) בקשר לאפשרות שיפנה למחלקה לשירותים חברתיים: הרווחה היא לא רק אם המשפחה שלי לא מתפקדת? לא ידעתי שהם עושים את זה. תשובות דומות שמענו גם בקבוצת הביקורת: כמה מהם לא ידעו מה תפקידו של האגף לשירותים חברתיים, וחששו שבגלל פנייה אליו תדבק בהם סטיגמה שלילית. חדווה הודתה: לא הייתי פונה לרווחה, הייתי מנסה להסתדר בכוחות עצמי, אם היו מצבים כאלה, אבל אני אעשה הכול כדי שלא אגיע למצב שאצטרך לבקש בו עזרה. דיון ביקשנו לברר כיצד משפחות ממעמד הביניים חֹווֹות מצוקה ומשברים וכיצד הן מנסות להיחלץ מהם. דרך הנרטיב שנרקם עם המשתתפים הגדרנו את משמעות ההשתייכות למעמד הביניים ואת הסימנים המובהקים שלו - השכלה, עבודה טובה, יציבות כלכלית. כשמשבר כלשהו מערער את היציבות הכלכלית של משפחה כזאת, החלום של מעמד הביניים מתפוגג. משפחות במצב כזה מגיבות לפעמים בהתנהלות שבה הן יעדיפו לשמר סמלי מעמד על חשבון צרכים אחרים ואף ייכנסו לחובות לשם כך. ואולם החסם הנפוץ ביותר הוא חוסר הבקיאות בזכויות שמגיעות להן ובמענים שהן יכולות לקבל מגורמי המִנהל למיניהם. לצד הקושי להתנתק מחייהם שלפני המשבר והרצון לשמר את תחושת השייכות למעמדם, ההבנה שהחיים השתנו לרעה וההכרה בנסיבות המשתנות מערערת את מסגרת החיים ומשפיעה על תפיסת העצמי לעומת שאר הקהילה מהות השייכות למעמד הביניים בחתירה להתקדמות למעמד הביניים, האדם ומשפחתו משתמשים בהון החברתי והתרבותי שצברו כדי להרחיק את עצמם מהמעמד הנמוך. היציבות, מהסממנים המובהקים בתפיסתם המעמדית, מושגת בזכות השכלה ורכישת מקצוע, עבודה של שני בני הזוג והכנסה קבועה במשלח יד של צווארון לבן. ממצאים אלו מרחיבים את הידע שסיפק המחקר של דגן־בוזגלו וקונור־אטיאס ), שעמד על העולם התעסוקתי של מעמד הביניים, 2013( שרוב המועסקים בו נמנים עם המגזר הציבורי. לדעת המרואיינים, היציבות מבטיחה את עמידותם בעת משבר בעתיד. עם זאת, כפי שראינו אצל המרואיינים מקבוצת המקור, בעת משבר החוסן נשחק. מאפייני מעמד הביניים בישראל מתיישבים עם ממצאי הספרות 29 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=