טראומה הן אובדן הקשר לעצמנו, לגופנו, למשפחתנו ). יותר מכול, van der Kolk, 1987( ולעולם שסביבנו טראומה מבטאת אובדן של תחושת הביטחון ושל חופש הבחירה, יחד עם צמצום היכולת לממש את הפוטנציאל ). לעיתים קרובות קשה Levine, 1997( הגלום באדם להכיר באובדן זה כיוון שהוא אינו קורה בבת אחת, אלא .)2021 , בתהליך הסתגלות איטי והדרגתי (זכרין סקירת הספרות מצביעה על קשר בין סימפטומים פוסט־טראומטיים בקרב אימהות ונשים הרות לבין התפתחות סימפטומים אלו בילדיהן, ועל סיכויים גבוהים שסימפטומים אלו יובילו לטראומה גם לעובר בזמן ההיריון והלידה. החשיפה לאירוע טראומה מסווגת ) לשני סוגים: הסוג הראשון Terr, 1991( על ידי טר ) הוא חשיפה לאירוע פתאומי, שניתן לתחום type-I( אותו בנקודת זמן ברורה של תחילת האירוע וסופו; ) הוא חשיפה לאירועי טראומה type-II הסוג השני ( חוזרים ונשנים (למשל, חיים באזור מלחמה או חשיפה ארוכה לאלימות). בעקבות החשיפה לכל אחד מהסוגים המתוארים עלולים להתפתח קשיים שונים, שיש בהם גם מן המשותף וגם מן הייחודי. חוקרים שונים טוענים כי חשיפה לאירועי טראומה מהסוג השני עלולה להוביל לתגובות נרחבות ועמוקות יותר, אשר לצד ביטויי התסמונת הפוסט־טראומטית כוללים ביטויים נוספים. בספרות יש הבחנה בין חשיפה אובייקטיבית לחשיפה סובייקטיבית לטראומה. הממד האובייקטיבי מתייחס לחומרה, למשך החשיפה ולקרבה לאירוע; הממד הסובייקטיבי מתייחס לתחושת הפחד, האימה וחוסר האונים שחווה האדם בעת החשיפה לאירוע. מממצאי מחקרים בקרב ילדים עולה כי הסיכון לפתח תסמינים פוסט־טראומטיים גדל ככל שרמת החשיפה גבוהה וככל שהקרבה לאזור הטראומה רבה יותר. ממצאים נוספים מראים כי חשיפה חוזרת ונשנית מגיל צעיר לאירועים טראומטיים מגדילה באופן ניכר את הסיכון לתסמונת .)2021 , פוסט־טראומטית מורכבת כמנגנון הסתגלות (זכרין תסמונת פוסט טראומטית מורכבת ) והשלכותיה Complex PTSD( )Complex PTSD תסמונת פוסט־טראומטית מורכבת ( ) ומתייחסת 1992( היא אבחנה שטבעה ג'ודית הרמן לחשיפה לטראומה חוזרת ומתמשכת, מצטברת ואף מסלימה ככל שהיא נמשכת. החשיפה הממושכת לטראומה עלולה להשפיע על רבדים עמוקים של האישיות, כגון שינויים ביכולת לווסת רגשות ודחפים, דחף לפגיעה עצמית, שינויים במודעות ובקשב ונתק מהעצמי. בהתאם לגיל, עלולים להופיע תסמינים של עיכוב התפתחותי ופגיעה ביכולת לשחק, פגיעה ביחסים הבין־אישיים, הפרעות התנהגות והיפראקטיביות, פגיעה בתפקודים הניהוליים, פגיעה בזיכרון, קשיי למידה, קשיים בפתרון בעיות ונוקשות קוגניטיבית. בעשורים האחרונים הולך ומתבסס גוף ידע המתייחס אל התסמונת הפוסט־טראומטית כאל תופעה ביולוגית־פיזיולוגית במהותה. על פי מודל זה, בשורש מיליון 280 התגובה הטראומטית נמצאת ירושה בת שנה, הממוקמת במבנה הפרימיטיבי של מוח הזוחלים ). "ירושה" זו כוללת ידע אבולוציוני MacLean, 1985( נצבר של רצף מעגלי תגובות חירום והגנה שמטרתם ). נוכח איום, Flight-Fight-Freeze הישרדות ( המוח מציף את המערכות בנוירו־כימיקלים, הורמוני מתח וכמויות עצומות של עוררות ואנרגיה פסיכו־פיזית ). כשמנגנוני ההישרדות פועלים Porges, 1995( כהלכה, הגוף משתמש בהורמונים אלו לצורך הישרדותו, ובחלוף האיום - העוררות יכולה לחזור אט־אט לרמתה האופטימלית. במצבי טראומה מתמשכת, החזרה לרמה www.depositphotos.com : צילום מאמר זה מחדש בהצגת סקירה תאורטית של המושג טראומה מבעד לפריזמה הייחודית של חשיפה ממושכת בזמן היריון ולידה, לצד ההשלכות של הסתגלות מוח העובר המתפתח ברחם לדחק מתמשך 41 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=