2024 , דצמבר 105 מידעו"ס : מודל תהליך התפתחות הקשר 1 תרשים בין אימהות לבנותיהן במעגל החיים האימא הנפקדת־נוכחת תיקון אימהי דרך הטיפול בנכדים מלכוד בין אוטונומיה לתלות אידיאליזציה של דמות האם קונפליקט בין קרבה לריחוק תיקון ואידיאליזציה הקטגוריה הראשונה: קונפליקט .1 בין קרבה לריחוק האימא הנפקדת־נוכחת 1.1 אחת המרואיינות מתארת את הפיצול שבין תפקידה של האם כנוכחת עבור מי שזקוקה לה (אחותה הגדולה), לבין היעדרותה המתמשכת עבור מי שלדבריה אינה נזקקת לה דייה (המרואיינת). פיצול זה הוביל אותה לחוות תחושת בדידות עמוקה בילדותה. עם זאת, הוא גם תרם להתפתחותן של סתגלנות ועצמאות. בדבריה ניכר תסכול מאופן התנהלות האם כלפיה בילדותה, כאשר חוותה אותה כבלתי זמינה פיזית ורגשית. "אחותי הגדולה תמיד הייתה זקוקה לה, תמיד עשתה משהו שהיא זקוקה לה. ותמיד אימא שלי נעמדת דום. אימא שלי כאילו בן אדם כזה, שכשמישהו זקוק לו - הוא נמצא. אם את לא זקוקה כמוני, תודה לאל, היא לא נמצאת. [...] בגלל שאני לא דורשת - אז זה לא בא כנראה בסבבה. אז אחותי כל הזמן הייתה דורשת וכל הזמן היו לה דברים קשים. יש בגרויות, יש מבחנים, יש פסיכומטרי, יש אלף ואחד דברים. [...] אז כל הזמן אימא שלי שם - יושבת איתה, מדברת איתה, עוזרת לה ותומכת בה. [...] אני, כילדה, תמיד הייתי עצמאית, תמיד כזה לבד, תמיד בסדר כזה, ולא זקוקה ללא יודעת מה..." דוגמה מייצגת נוספת ניתן למצוא בדבריה של מרואיינת בת קיבוץ, אשר גדלה בילדותה בבית הילדים ומתארת את האם כדמות מרוחקת, שלא הרעיפה עליה חיבה ואהבה. המשאלה של המרואיינת כילדה הייתה לקבל מאימה מגע, שאותו ראתה ופירשה כביטוי של אהבה. לפיכך, כאשר נוצרה האפשרות לקרבה גופנית בינה לבין האם, היא מימשה הזדמנות זו במלואה וזכתה ברגעי חסד של קרבה לאימה. "אימא שלי... אני חושבת שהיא עברה איזשהו דיכאון אחרי לידה. והיא - בעצם, אולי בגלל שלקחו אותי לבית התינוקות ואולי זה גם לא קשור - היא לא נגעה בי הרבה, ובעצם מה שאני זוכרת זה את כמו הרבה ילדים המקומות שבאמת היה מגע. [...] www.depositphotos.com : צילום בקיבוץ שגדלו באותו הזמן, חייתי בבית הילדים. לא כל כך הייתי מעורבת בחיים של ההורים. [...] היא גם אישה מאוד נזירית כזאת. אני זה בדיוק ההפך ממנה, והיא הייתה מאוד נחבאת אל הכלים. אז, אני זוכרת ככה זיכרון מאוד חזק מהיום שהזמינו את הבנות למדוד חזיות בקומונה, ואז כל בת הלכה עם האימא שלה. זה היה מבחינתי דבר מאוד מאוד מרגש. ואז כדי למדוד את החזייה, היא גם הייתה צריכה לגעת בי. אז אני ממש ניצלתי את העניין הזה כדי שהיא תיגע ותמדוד ועוד פעם תמדוד - ומדדתי שלוש חזיות שהיו שם למדידה עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם - כדי באמת ליצור איזשהו מגע אמיתי. [...] מגע שווה אהבה. אני הרגשתי שאני בשמיים!" מלכוד בין אוטונומיה לתלות 1.2 אחת המרואיינות מתארת את הקשר הסבוך עם אימה ככזה שבילדותה היה מאופיין בגבולות דיפוזיים ובסימביוזה; זאת עד שהחליטה להתנתק מהתלות באהבה החונקת והמבלבלת, לתפיסתה, מצד האם, שהיא מתארת כהתנהגות פסיבית־אגרסיבית. את אימה היא מתארת כחברה הכי טובה שלה וכמרכז עולמה, לטוב ולרע, ולא כדמות של הורה סמכותי. כדי להמחיש זאת היא משתמשת בדימוי דו־משמעי של היותה "פודל" עבור האם; קרי, גם מישהי שכיף ללטף ולטפח וגם "שק חבטות", כשבחווייתה האם נזקקה לאובייקט מתמיר כדי לפרוק עליו את השלכותיה ורגשותיה השליליים. 11 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=