ןתוד־זועמו ןלפק | " "המצע םע םג סייפתת ,םייחב הדועב הלש אמיא םע תסייפתמש ימ יחסי אימהות-בנות בוגרות מזווית התפתחותית של הקשר אם-בת במעגל החיים, ניתן לראות יחסי אימהות ובנות כמכונני זהות נשית מעגלית, המתעצבת כל העת לאורך החיים (בביץ והדר, ). בהשוואה לגברים, אצל נשים קיימת רמה נמוכה 2016 יותר של נפרדות מהוריהן, ולצד זאת יש גם אינטימיות ומעורבות רגשית גבוהה יותר במערכות היחסים איתם, ). בחלוף השנים, 2018 , ובפרט עם אימן (קרן ומייזלס הקשר בין אימהות לבנותיהן מתעצב מחדש באופנים חדשים, בזיקה לתחנות חייהן של האם והבת. ), אשר בדק 2018( בדומה למחקרן של קרן ומייזלס את אופיין של מערכות היחסים בין אימהות ובנות מבוגרות בישראל, גם המחקר הנוכחי עסק בתקופת החיים שהבנות חוות בה מַעֲבָר לזוגיות ומיסודה, כמו גם כניסה לאימהות. תהליכי התבגרות משמעותיים אלו מגלמים שינויים קוגניטיביים ורגשיים לכיוון של צמיחה ושינוי פנימי. בד בבד, האימהות עוברות שינויים בזוגיות ובהורות, לצד מעבר לסבתאות. לפיכך, בתקופת חיים זו של האימהות והבנות בולט לטובה השינוי באיכות .)Levitzki, 2009; 2018 , היחסים ביניהן (קרן ומייזלס ״הייתי הקטנה הזאת, שנוח לכרבל ונוח מאוד מאוד לקבל ממנה אהבה, וכשלא היה נוח לה, אז לא. אז היא הייתה יכולה להתפרץ. [...] היא הייתה מתפרצת עליי כאילו בצורה מטורפת" המאמר הנוכחי בוחן כיצד מתעצב הקשר בין אימהות לבנות בוגרות בפרספקטיבה התפתחותית, על פי תפיסתן של הבנות הבוגרות את הקשר ואת מיצובן בו מתוך פרספקטיבה של אירועים איקוניים במערכת היחסים ביניהן. שאלת המחקר העומדת בבסיס המחקר היא: כיצד תופסות בנות בוגרות את ההתפתחות והמשמעות של הקשר אם-בת בחייהן, את האירועים המרכזיים שעיצבו אותו ואת מיצובן בקשר זה לאורך מעגל החיים האישי והמשפחתי? שיטת המחקר מאמר איכותני זה הוא פרי מחקר משולב נרחב יותר זוגות ישראלים נשואים. כל הזוגות 41 שנעשה בקרב היו יהודים, נשואים לפחות שנה ושייכים למעמד סוציו־אקונומי בינוני וגבוה. משך שנות הנישואין שלהם . האימהות של בני הזוג היו בחיים 30־ נע בין שנה אחת ל במועד ביצוע הריאיון. הגיוס למחקר התבצע באמצעות ). כדי להגיע לאוכלוסיית Obilor, 2023( דגימת נוחות המחקר פורסמו מודעות בפורומים שונים, ומי שנענה בחיוב הצטרף/ה למחקר. גילן של הנשים שהשתתפו ). בני הזוג 34.8 : (גיל ממוצע 54 ועד 24־ במחקר נע מ קיבלו הסבר מקיף על המחקר והוחתמו מראש על טופס הסכמה מדעת. המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר המקורי בחן תיקון של ייצוגים ודפוסים פנימיים CCRT ראשוניים במערכות יחסים זוגיות באמצעות כלי ה־ The Core Conflictual Relationship Theme( .)Luborsky & Crist-Christoph, 1998( )Method זהו כלי להתבוננות בנרטיבים של אפיזודות בין־אישיות, שדרכן ניתן לזהות את דפוס/י היחסים המרכזיים של הנבדק/המטופל. במחקר המקורי נעשה שימוש בכלי זה כדי לבחון אם דפוס היחסים המרכזי עם האם משוחזר במערכת היחסים הזוגית של הבת/הבן בבגרות. המאמר הנוכחי מבוסס על ניתוח משני של ארבע אפיזודות שהנשים בחרו, בהיותן משמעותיות וסמליות בקשר שלהן עם אימותיהן לאורך מעגל החיים. ניתוח משני מאפשר שימוש בנתונים קיימים למטרות שונות Heaton מאלו שלשמן נאספו הנתונים המקוריים (, ). בראיונות העומק החצי־מובנים עימן (זמן 2008 ממוצע לריאיון: כשעה וחצי), הנשים התבקשו לתאר סיטואציות יום־יומיות מהשנה האחרונה שבהן הייתה האם מעורבת, לצד אירוע אחד לפחות מהילדות ו/או מגיל ההתבגרות. ראיונות חצי־מובנים נחשבים ככלי המחקר הגמיש והפופולרי ביותר לאיסוף מידע איכותני ). במסגרת DiCicco‐Bloom & Crabtree, 2006( הניתוח המשני של הנתונים, הראיונות נותחו על ידי החוקרים מחדש בשיטת ניתוח תוכן קונסטרוקטיביסטי - גישה אינדוקטיבית המבוססת על מתודולוגיית התאוריה .)Fassinger, 2005( המעוגנת בשדה ממצאים על בסיס הידע התאורטי שנצבר בנוגע למורכבות המאפיינת את מערכות היחסים בין אימהות ובנות, ותוך הדגשת אופיו האמביוולנטי של קשר זה והדינמיקה הסוערת שלו, ניתוח התוכן הוביל לפיתוח מודל אינדוקטיבי המורכב משתי קטגוריות, כאשר בכל קטגוריה מופיעות שתי תמות מרכזיות. מודל זה משקף את תהליך ההתפתחות של הקשר בין אימהות לבנות במעגל החיים, כפי שהוא משתקף בראיונות. תחילתו של תהליך זה בתחושת אי־יציבות בגלל היעדר איזון בין נוכחות לנפקדות של האם בחיי הבת, והמשכו בהתהוות של מלכוד בין אוטונומיה לתלות - קונפליקטים שניתן להמשיג כקונפליקטים בין קרבה לריחוק. בהמשך מעגל החיים ניכר סוג של פיוס - בין תיקון לאידיאליזציה. זאת, דרך התהוות של תיקון אימהי על ידי הטיפול של האם בנכדים, ולעיתים דרך אידיאליזציה של הבת את דמות האם. 10 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=