2024 , דצמבר 105 מידעו"ס הצעירה, שבו הן עדיין ממשיכות את גיל ההתבגרות, מפתחות את עצמן ומבססות את מקומן, וכל זאת לצד גידול ילדים והצורך המיידי בטיפול ובסיפוק קורת גג ומזון. ביצוע הפיילוט התבסס על שני שלבים עיקריים: : לצד ההיכרות עם הצעירות וצורכיהן, עבדתי 1 שלב איתן על מיצוי זכויות מקיף בתחומי הדיור, הביטוח הלאומי, סיוע משפטי במידת הצורך ובחינת הצורך בסיוע בסידור ילדיהן במעון הרב־תכליתי. בשלב ההיכרות הראשונית נעשים מאמצים גדולים לשבור תפיסות מוקדמות על אודות המחלקה לשירותים חברתיים והקשר עם עו"ס המשפחה. תהליך זה אף מאפשר לי לייצר עימן קשר הדוק, המשלב פגישות במשרד, ביקורי בית (או בכל ספסל אקראי לבחירתן) וזמינות גבוהה למענה בוואטסאפ ובשיחות טלפון גם בשעות לא שגרתיות. הוא גם מאפשר לי להחזיק ביחד איתן את לוח התורים והפגישות שיש להן לסידורים שונים, כולל טיפת חלב או לשכת התעסוקה, להתקשר בבוקר כדי לאחל יום נפלא ולהזכיר את הפגישה שקבענו, ועוד. בשלב ההיכרות ובניית יחסי האמון, העבודה מתמקדת בעיקר בצרכים הקונקרטיים של הצעירה ובהשגת קרקע יציבה ומאוזנת יחסית (הכנסות קבועות ופתרון דיור), כדי לאפשר להן פניות להמשך עבודה מעמיקה יותר. עם תחילת התוכנית, ומתוך הבנה כי נעשה כאן פיילוט שנרצה ללמוד ממנו, בניתי שאלון אינטייק המסייע לייצר תמונת מצב עדכנית על אודות הצעירה במגוון תחומי החיים: סיטואציה משפחתית, מגורים, הסדרת זכויות בתחום הדיור, תעסוקה, הורות ושילוב במעון, וכן שביעות רצון מהקשר עם הרווחה עד כה. בהמשך עסקתי בהעמקת הקשרים עם הצעירות המוכרות לתוכנית, בד בבד עם איתור צעירות חדשות וחיזור אחריהן. : כאשר הקשר מבוסס - ובהתאם לצורך של 2 שלב כל צעירה - אנו מעמיקות את השיח על אודות תחומי חיים נוספים כגון הורות, זוגיות, קשרים חברתיים ושאיפות לעתיד. חלק מהצעירות שולבו בתוכנית המעון הרב־תכליתי ויצרו קשר עם עו"ס המעון, שבמסגרתו הן עוסקות בתהליך הפיכתן לאימהות. חלקן השתלבו ביחידה למניעת אלימות במשפחה כאשר הרגישו בטוחות מספיק לפתוח את הנושא ולקבל עזרה. אחרות אף אזרו אומץ וקבעו תור לפסיכיאטרית, מתוך הכרה בקשיים הנפשיים המלווים אותן מילדות ומשפיעים על חייהן הבוגרים. האבחנות שקיבלו סייעו בקבלת קצבת נכות ובשילוב בשירותי סל שיקום. העבודה עם הצעירות מתבצעת מתוך התפיסה שנערות וצעירות במצבי סיכון מגיעות לקשר כשהן נעדרות אמון בעולם המבוגרים ובמערכת הרווחה, לעיתים בשל חוויות לא טובות מעברן (כאהן־סטרבצ'ינסקי ). לכן, ראשית יש לייצר עימן מערכת 2005 ,' ושות יחסים משמעותית ולבסס יחסי אמון. כל עוד אין אמון, הצעירות יראו את הקשר כאמצעי להשיג עזרות חומריות, ללא מחויבות לעבודה משותפת ולקידום אישי. מתוך האמון יתפתח שיתוף פעולה, שיסייע לקדם את העבודה עם הצעירה ולהגיע לקשר שהוא מעבר לסיוע קונקרטי. לכן, העבודה מתקיימת באופן צמוד ואני משתדלת להתעדכן מדי שבוע - אם על ידי פגישה, שיחת טלפון או הודעה - ולהמשיך לשמור את הקשר פעיל, ללא ניתוקים. בסיומו של הרבעון הראשון רשמתי סיכום קצר המציג את הפעילות, והפצתי אותו לגורמים שונים במחלקה ולפיקוח של משרד הרווחה. בהמשך קבענו פגישה עם המפקחת שליוותה את תחום משי"ק והצגנו בפניה את הלקונה הקיימת במדיניות כלפי צעירות אימהות. היא העלתה את סיכום הפגישה על הכתב והפיצה את הנושא בקרב הפיקוח במחוז הדרום. בהמשך, נעזרה בהיכרותה עם המערכת כדי להציג את הנושא בפני בעלי עניין שונים. בהינתן העובדה שאין אפשרות להמציא תקן יש מאין, ניסינו לחשוב ביחד על התאמת תוכניות קיימות במשרד הרווחה לצורכיהן של צעירות אימהות. המכנה המשותף שמצאנו בכל התוכניות שנבחנו היה כי מוקד העבודה עוסק בהורות יותר מאשר בצרכים האישיים של האם. כעבור כחצי שנה מתחילת הפיילוט, הורחב לאזור הדרום מיזם ארצי לליווי צעירות אימהות שמפעילה עמותת עלם, ורכזת מטעמם התחילה לעבוד בבאר שבע ובאופקים. במסגרת פעילות המחלקה להרחבת שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים בקהילה, נבנתה תוכנית עבודה משותפת עם הרכזת של עלם, כתוכנית חיצונית לרווחה. יחד עם עו"ס התוכנית יצרנו קשר עם אחיות טיפת חלב ועו"סיות של קופות החולים, וקיימנו מפגשים שבהם הצגנו את האוכלוסייה ואת צרכיה הייחודיים. מן המפגשים עלה הקושי של הצעירות לפנות למחלקת הרווחה, בשל חששן מהמערכת. הוחלט שהפניות הרלוונטיות יועברו לעו"ס מעלם, אשר אינה מייצגת את מערכת הרווחה, ובהמשך, בהתאם לצורך, תחושת ההחמצה שחשתי כאשר הבנתי שהמענים הניתנים כיום לצעירות אימהות במצבי סיכון אינם מיטיבים עימן, וכי הן אינן מצליחות לצרוך את השירות שאנו מציעות להן, הייתה נקודת המוצא לפרקטיקת המדיניות שבחרתי בה 53 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=