2024 , דצמבר 105 מידעו"ס אופן סיפור השבי: כשסיפרו על השבי, הזיכרונות היו נגישים להן והן תיארו אותם באופן רציף ומפורט. במהלך הסיפור היו שחוו אירועים דיסוציאטיביים, התקפי חרדה והחרפת . לרוב הן סיפרו על חוויות PTSD סימפטומים של כלליות שבהן חשו סכנת חיים מוחשית לעצמן ולילדיהן, ועל כך שנחשפו למוות אלים ובטרם עת של אחרים. תחושת אימה ליוותה אותן באופן קונסיסטנטי, לצד תחושת חודרנות בלתי פוסקת. כל אחת מהן תישא את סיפורה המשמעותי, שיסמל עבורה את השבר הגדול ביותר בכל תקופת השבי. לרוב זה יהיה דווקא סיפור שיישמע "שולי" או "מינורי" ביחס לכלל החוויות. הוא עשוי להיבלע תחת הצפה של מידע ורגשות, אך לרוב הן תחזורנה אליו או תדברנה סביבו. הזיכרון הפועם הזה יפורש בהמשך בשאלתן: "מה, אני לא בן אדם?" תמות קליניות ייחודיות בטיפול באימהות ששרדו את השבי: התמות שעלו מהטיפולים מתכתבות עם הספרות ואף מזמינות להתבוננות אל מעבר לסימפטומים הנצפים. במהלך השנים שבהן טיפלתי בנשים שורדות שבי מהסוג הזה, מצאתי חמש תמות עיקריות שאיתן התמודדו המטופלות: 1. החטיפה המפתיעה אובדן תחושת האנושיות. והאקראית הנכיחה את העובדה שהן נחטפו לא בשל תכונותיהן האישיות הייחודיות. כך, הטרגדיה המשמעותית שנוצרה מההחזקה בשבי היא הפיכתן מסובייקט לכלי שרת. האנושיות שלהן טושטשה והושחתה על ידי רוע אנושי וצומצמה באופן אכזרי, שלאורך ימים ארוכים אינו מותיר להן שליטה, בחירה ואוטונומיה. זאת לצד העובדה שלא היה לצידן אחר משמעותי, שיזכיר להן את עצמן ויחזיק את חוויות העצמיות שלהן. במחקר המבוסס על ראיונות עם קורבנות חטיפה ובני ערובה, חלקם ציינו את היעדר האינטראקציה עם אחרים משמעותיים כגורם לשכחת "מי אתה"; להיעדר האפשרות "לראות את עצמך בראי" כדי להשיג חוויה של התקרבות לזהות Giebels העצמית, אשר נפגעת באירוע מסוג זה (, ). כדי להתחיל את תהליך הטיפול והשיקום, 2005 נדרשו התערבויות ראשוניות של תיקוף ונראות, כמו גם הבנה עמוקה של האופן שהשבי נחרט בנפשן. 2. תחושת תהום בין החיים טרום־השבי לחיים השבי הוא אירוע קיצוני, אינטנסיבי הנוכחים. ומטלטל שהשלכותיו מתמשכות ומורכבות, ונראה כי הוא מייצר הקפאה של החיים לפניו. בטיפולים היה קושי להעלות זיכרונות ילדות ובגרות שאינם טראומטיים. ניסיונות לבחון את התפתחות האגו, כמו חוויות מעצבות, נתקלו לרוב באמירה של חוסר רלוונטיות, בקושי לאתר עוגנים וכוחות, וכמובן - בקושי לזהות ולמפות מהלך חיים אינטגרטיבי. היכולת לבנות גשר אל העבר שבו התעצבו חיי הנפש שלהן היה קריטי ומורכב, ונדרשה עבודה איטית ומדודה כדי לאתר זיק של זיכרון ולנסות לאחוז בו ולשלבו בנרטיב החיים הנוכחיים. 3. מעגל של סוד ידוע, לא ידוע, סוד: התמודדות תמה עיקרית זו נוגעת לרמיסת עם פגיעה פומבית. שליטה ואינטימיות כאשר נפגעו לעיני כול. הפרדוקס שבניסיון לייצר מעטפת של סוד ולטשטש את הפגיעה בשבי נכשל בכל פעם מחדש כאשר הן הבינו שאין להן יכולת לשמור על פרטיותן. העדות, ההדהוד והתוקף של ההתעללות על ידי אחרים בשבי נחוו www.depositphotos.com : צילום 35 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=