אם-פעוט בשבי, ואציג המלצות לפרקטיקה. על אף שכל המתואר נכון עבור האימהות שטיפלתי בהן, ייתכן שחלקים מהידע שאציג יהיו רלוונטיים גם במקרה הנוכחי. לכן, מטרת המאמר היא להציע למטפלים בשבים משבי החמאס, בענווה ובזהירות, להרחיב את נקודת המבט דרך מקרה בוחן של טיפול בנשים וילדים שהוחזקו בשבי במצרים ושיקומם. שבי, קורבנות סחר, מחנות העינויים :מילות מפתח בסיני, פוסט־טראומה, פוסט־טראומה מורכבת, השבת האנושיות. סקירת ספרות עינויים מתרחשים לרוב בהקשרים של הפרת זכויות אדם Silove ורדיפה, ולרוב הם מייצרים טראומה מורכבת (, ). יש בעינויים ייסורים ייחודיים, הנגרמים על 1999 ידי תחושת השליטה והכוח של האחר, למול חוויה של חוסר היגיון בתחושת הסבל של המעונה, שמחרבת ). בשבי, Viñar, 2005( את כל הווייתו עד שאינה עוד המענים משתמשים בין היתר באלימות פסיכולוגית, לאחר שחשפו את חולשתו של האדם, והם מנצלים .)Hárdi & Kroó, 2011( אותה לשם פגיעה מכוונת הפגיעה מכוונת לערער ולפגוע בתשתית הנפשית של האדם, אשר מבוססת על ערכים, אמונות יסוד, תפיסות עצמיות וזהות האדם. ההשפעות הן נרחבות וכוללות Alexander פגיעות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות ( ) ממחיש את Silove, 1999( &). סילוב Klein, 2005 ההשלכות של הפגיעה ומציע כי העינויים וההתעללות עשויים לאתגר חמש מערכות ליבה של הסתגלות ,)Safety ופוגעים בתפקוד תהליכים של "ביטחון" ( ,)Justice ), "צדק" ( Attachment "התקשרות" ( ) ו"משמעות קיומית" Identity-Role "זהות תפקיד" ( ), לעיתים במקביל. וכך, Existential-Meaning( באמצעות מתקפות חוזרות ונשנות, חדירה ופלישה למרחבים האינטימיים והשמורים ביותר של האדם, .)Viñar, 2005( נוצר תהליך של פירוק וקריסה נפשית במהלך העינויים, האדם מצוי בשלב רגרסיבי חמור שמתעוררים בו מנגנוני הגנה לא בשלים וביניהם פיצול, ,)Hárdi & Kroó, 2011( הזדהות השלכתית והכחשה כמו גם הלם, פחד, דיסוציאציה, אשמה וכעס - שבא לידי Alexander ביטוי כלפי פנים או מופנה כלפי האחר ( &). במצב זה, האדם יכול לחוות את Klein, 2005 עצמו כקרוב לשיגעון, שמלווה בדה־פרסונליזציה ובחוסר ). העינויים משחיתים את Viñar, 2005( התמצאות היכולת לתת אמון וגורמים להימנעות מקשרים עם בני אדם אחרים. הקורבן מפנים למעשה את היחס המתעלל וההשפעה היא על הדימוי העצמי, על ההערכה העצמית ועל הזהות. חוסר האונים והתלות המוחלטת יכולים להפוך לבסיס של כל החוויות הרגשיות העתידיות בשל מחסור בספרות מקצועית על אודות שבי, של אזרחים בכלל ושל אימהות בפרט, עיבדתי את הידע שצברתי בטיפול בקורבנות סחר, ובפרט בשורדות מחנות העינויים בסיני, לכדי חוכמת המעשה ותשתית לאופן שהקורבן יחווה מעתה את האחר ואת ). בעוד שבמהלך Hárdi & Kroó, 2011( העולם השבי מדובר בתגובות הישרדות, העשויות לשרת ולהיות אדפטיביות לסיטואציה, לאחר השבי הן עשויות להשתמר ולגרום לתגובות פתולוגיות ולהפרעות כרוניות כגון פוסט־טראומה ודיכאון. ייתכן גם שינוי אישיותי שיכלול התנהגויות של יחס עוין או חוסר אמון באחרים, ניכור ונסיגה חברתית, תחושות ריקנות או חוסר תקווה Alexander & Klein וחוויה של מאוימות תמידית (, .)2005; Hárdi & Kroó, 2011 העינויים אינם רק רגשיים, אלא עשויים להיות משולבים בפגיעות פיזיות שנועדו לגרום לכאב נפשי. אלה עלולות לגרום לשיבוש חושי ואישיותי. הרס של תחושת האוטונומיה עשוי להיגרם על ידי פיקוח ושליטה על מימוש צרכים גופניים, השתתפות בפעולות לא מוסריות וצפייה בפגיעה ביקרים להם ), עירום כפוי, לעג על הגוף - מראה 1992 , (הרמן ), כמו גם השפלה אישית Pérez-Sales, 2023( וריח Hárdi & Kroó ותרבותית, בידוד ופגיעות מיניות (, ), רוחם של אסירים פוליטיים 1992( ). על פי הרמן 2011 הנתונים ללחץ קיצוני עשויה להישבר. ניתן לראות זאת בשני שלבים: הראשון, שבו הם מוותרים על השליטה הפנימית, עקרונות המוסר וקשר עם אחרים כדי לשרוד. הם עלולים לחוות תקופות כניעה, אך לעבור גם למצבים של התנגדות פעילה. השלב השני הוא אובדן הרצון לחיים - שעמדתו היא פסיביות וסופו הוא מוות. השורדים עשויים להתמודד עם הצלקות הנפשיות שנגרמו במהלך השבי גם זמן רב לאחר השחרור. הם נושאים את התסמינים הנפשיים שנגרמו מפוסט־טראומה, אך גם את השינויים המהותיים שנוצרו ביחסים עם תפיסות עולמם, עם האחר ועם עצמם. המסגרות לטיפול בקורבנות סחר בבני אדם בישראל הוקמו המסגרות לטיפול בקורבנות סחר , בהמשך 2002־ בבני אדם לפי החלטת ממשלה ב לשינויי חקיקה ומדיניות בתחום. המסגרות הן שני 33 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=