רקבו טוהסייוו | תילאיצוס הדובעל םידרח םיטנדוטס ברקב תינימ העיגפ לע חיש מוגזמת מבחינתו, היה שימוש בצופר. פתרון יצירתי זה נמצא יעיל כמעט כמו כפתור "השתק" בזום. היה לכך אפקט של התניה, כאשר עם חלוף הזמן היה די שיכניס את ידו לתיק, כביכול כדי לקחת את הצופר, כדי שהסטודנטים ישתתקו. היבט אחר הוא הציפיות ההדדיות על רקע פערי הידע והכוח בין הסטודנטים למרצה. עבודה משותפת של סטודנטים ומרצה סביב פרויקט כלשהו היא עניין עדין, מאחר שבבסיסה קיימים יחסי כוח לא שוויוניים. נדרש להגדיר מחדש את מערכת הציפיות ההדדית בין המרצה לסטודנטים המעורבים בפרויקט. למשל, בחלק המחקרי של הפרויקט הסטודנט נדרש להכיר עולם חדש, שבו גם הצרכים וגם דרישות המרצה אינם מוגדרים בצורה ברורה. הוא זכה להתנסות במחקר על כל שלביו וללמוד מניסיונו של המרצה, אך התמודדות זו יצרה גם תחושת בלבול ותהייה בהקשר ליכולתו לתרום לפרויקט: במה הוא, חסר הניסיון והידע, יכול לעזור למרצה המנוסה. שיחה עם המרצה, שהבהירה את מטרת העבודה המשותפת, את תרומתו הייחודית של הסטודנט (המחבר השני) ואת ההבנה לרגשותיו, הרגיעה אותו. המרצה, מצידו, ניסה להרגיע את חששם של הסטודנטים מהצורך לעמוד בציפיות מסוימות. אף שלעיתים היה לו קל יותר לקבל החלטות לבדו, הוא ניסה לאפשר לסטודנטים מקום בכל היבט של הפרויקט, כל אחד בחלקו: בעבודת ועדת ההיגוי, תכנון יום העיון, הנחיית הקבוצה הגדולה, תהליך העבודה מול הסטטיסטיקאי, הצגות המסקנות בפני קהל או כתיבת מאמרים. המרצה ראה ערך בהכשרת הסטודנטים בתחומים אלו ובה בעת נתרם מן האינטראקציה ומן האינפוט של הסטודנטים, שהיה חיוני בהיותם חרדים. עם זאת, לא פעם מצא עצמו מוטרד ביחסיו מול שלושת הסטודנטים שלקחו חלק פעיל בשאלות כמו: "אולי בכל זאת הסטודנט מרגיש לחץ ממני?" או: "מה זה עושה לחבריו לכיתה שאנחנו עובדים יחד?". כמו כן, מדובר בפרויקט מתגלגל, ועם הזמן נולדו רעיונות נוספים בהקשר לשימוש בחומרי הפרויקט. הסטודנט שהיה מעורב במחקר הסכים לכל אורך הדרך להצעות שהעלה המרצה, והמרצה תהה לא פעם אם הוא מרגיש חופשי מספיק כדי לומר לו "לא". הוא מצא ששיח יכול לסייע בתיאום ציפיות ובהסדרת היחסים. היבט חשוב נוסף היה ההיבט האתי של כתיבה משותפת - מרצה וסטודנט בקורס שלו - בייחוד בעבודה העוסקת ביחסים ובגבולות, וזאת מאחר שהסטודנט תלוי במרצה כדי להצליח בקורס. נוסף על כך, הסטודנט עשוי לפתח ציפיות לגבי הציונים שיקבל והמרצה עשוי לפתח ציפיות לגבי התפוקות של הסטודנט, מה שעלול ליצור מתח ביחסים ביניהם. עם זאת, הנחיות אתיות לא ניתנו כדי להשתמש בהן באופן מכני, וכל נושא הוא תלוי נסיבות, אשר ניתנות לבדיקה על פי עקרונות האתיקה במחקר איכותני: Orb א. אוטונומיה; ב. הטבה ומניעת נזק; ג. צדק ( ). עקרון האוטונומיה מתייחס לכיבוד et al., 2001 זכותו של הפרט להחליט ולבחור בעצמו. במקרה שלנו, הסטודנטים בחרו להשתתף בפרויקט מרצונם החופשי, ובכל שלב של העבודה המשותפת שקלו ובחרו מחדש. עקרון ההטבה ומניעת נזק מתייחס לעשיית טוב ולהימנעות מפגיעה. במקרה שלנו, הפרויקט היה עבור הסטודנט הזדמנות להתנסות ולהתפרסם בתחום האקדמי, כאשר הובהר מראש שאם יחליט להציב גבולות, למשל לא להשתתף בהיבט כלשהו של העבודה המשותפת, ציוניו בקורס לא ייפגעו. עקרון הצדק מתייחס למתן יחס הוגן ושוויוני. במקרה שלנו, הסטודנט היה שותף מלא לעבודה ובהתאם לכך קיבל קרדיט מלא על חלקו בפרסומים השונים, במכללה ובעולם האקדמי. יתר על כן, התקיימה תקשורת פתוחה בין המרצה לסטודנט לגבי כל שלב ושלב, תוך ניסיון לברר מה מתאים לו, והכול נעשה בשקיפות מלאה כלפי כל המעורבים. נכון אם כך לסכם שהעבודה המשותפת של מרצה עם סטודנט אכן הציבה אתגר, אך נראה שניתן לו מענה. סיכום ומסקנות המאמר מציג היבטים שונים של היחסים והגבולות בין סטודנטים חרדים למרצה חילוני בפרויקט "בואו נדבר על מוגנות", שקם ביוזמה של סטודנט ומתוך צורך של כלל הסטודנטים. הפרויקט, שבמרכזו יום עיון ומחקר Weishut נלווה אשר ממצאיו יפורסמו בהמשך (& ), היה מוצלח וחולל שינוי בכך שאפשר Beker, 2024 שיח בקמפוס חרדי על פגיעה מינית בפרט, ועל נושאים רגישים בכלל (בימי עיון נוספים שהתקיימו בעקבותיו). הפרויקט התאפשר בזכות מרקם היחסים העדין שנבנה בין הסטודנטים החרדים למרצה החילוני, שהתקיימה בו הקפדה יתרה על גבולות. הפרויקט אפשר שיח בקמפוס חרדי על פגיעה מינית בפרט, ועל נושאים רגישים בכלל, בזכות מרקם היחסים העדין שנבנה בין הסטודנטים החרדים למרצה החילוני, שהתקיימה בו הקפדה יתרה על גבולות 38 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=