23 ב ימי שגרה, עובדי המעבדה של היחידה למיקרוביולוגיה של מים במעבדות לבריאות הציבור בתל אביב עוסקים בבדיקות של איכות מי השתייה, מי ים, מי הנחלים ומי הבריכות ברחבי המדינה, אבל תקופות מלחמה מציבות בפני צוות היחידה אתגרים חדשים נוספים. התפרצויות כולרה שנגרמו בשנים האחרונות כתוצאה ממלחמות במזרח התיכון דרשו מצ־ וות המעבדה לגבש שיטות חדשות לניטור של החיידק, להתנסות בבדיקה של דגימות שנלקחו מסביבות חדשות, ואף להכיר את גאוגרפיית הארץ יותר לעומק. "בתקופה המודרנית, תחלואה בכולרה נמ־ צאת בעיקר במדינות עולם שלישי ללא תש־ תיות מים ראויות או באזורים שבהם נהרסו תשתיות בגלל מלחמה או אסון טבע, וכתוצאה מכך מי הביוב שלהם מתערבבים עם מקורות מי השתיה", מסבירה שירין עסלי, מנהלת היחידה למיקרוביולוגיה של המים, על המח־ לה, שגורמת לשלשול מימי, לאיבוד נוזלים של ליטרים ביום, להתכווצויות בטן, לירידה 10־ כ בחום גוף, ואף למוות. ההתפרצות האחרונה של כולרה, ממשפחת החיידקים שחיה במים בט־ מעלות, נרשמה 40־ ל 30 מפרטורה שנעה בין .1970 בישראל בשנת , התקבלה במשרד הבריאות ידיעה 2022 בסתיו על תחלואה בכולרה בסוריה ובלבנון. "ההתפר־ צות התחילה בסוריה בעקבות המלחמה, וכנראה שהגיעה דרך פליטים סורים גם ללבנון", מסבירה עסלי. "זה קרה בדיוק כשיצאנו לחופשת סוכות. קיבלתי טלפון שבישר לי שנמצאה כולרה מצ־ פונה לנו ושקיים חשש שהיא תזרום אלינו דרך הנחלים שמחברים בין המדינות שלנו. התבקשתי להעמיד מהר שיטה לבדיקת כולרה. עד אז לא ביצענו בדיקות כולרה. תוך שבוע – השבוע של חופשת סוכות, חקרנו ובדקנו איך לבצע את זה והעמדנו לצורך כך את כל היכולות של המעב־ דה". אחת הסיבות שהמשימה הייתה מסובכת היא שחיידקים ממשפחת הכולרה שלא גורמים לתחלואה, חיים במי הנחלים בטבע. "לא מספיק לזהות חיידק כולרה, כי ברוב הדגימות שלנו יש כולרה באופן טבעי. צריך לדעת לזהות אם נמצא בדגימה חיידק הכולרה הרעלני", מסבירה עסלי. שיתופי הפעולה שנוצרו במשימת ניטור הכולרה בין גורמים רבים, ובהם המרכז הארצי לכולרה בירושלים, רשות הטבע והגנים, מקו־ רות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה וגורמי רפואה בינלאומיים, היו מבחינתה של עסלי "קסם" של ממש. "הקמנו צוות בין-מש־ רדי, התחלנו להעריך את המצב בישראל ולמ־ פות נקודות דיגום. אנחנו במעבדה לא בקיאים בגאוגרפיה של נחלי ישראל, אז באו אנשי רשות הטבע והגנים שמומחים באתרי הדיגום ועזרו לנו למפות את נחלי ישראל שעוברים דרך סוריה וירדן. שמנו דגש על מי נחל היר־ מוך כי הם זורמים מסוריה אלינו, וגם על נחל החצבני כי מרביתו נמצא בלבנון". לשמחת החוקרים, לא נמצא חיידק רעלני בחצבני, אבל בכניסה למאגר המים ירמוכים, , זוהה 2022 כבר בבדיקות הראשונות בנובמבר דנ"א של חיידק רעיל. עקב כך, הוחלט להכליר את מי הירמוכים. "מאז פעולת ההכלרה, לא נמצא דנ"א של כולרה רעילה ביציאה ממאגר ירמוכים", אומרת עסלי בגאווה. "זאת אינדיק־ ציה שההתערבות שלנו עבדה". בנוסף להכלרת מי הירמוכים, ישראל הפסיקה את ייבוא הפי־ רות והירקות מירדן, מחשש שחקלאים ירדנים משקים את שדותיהם במי הנחל המזוהמים. בעוד שבישראל ההתערבות המהירה מנעה את איש 200,000־ כניסת המחלה, בסוריה יותר מ ולא פחות 2023־ ו 2022 חלו בכולרה בשנים ל � אנשים מתו מהמחלה. "הממשלה ה 106 מ־ בנונית מדווחת שלא היו בלבנון מקרי כולרה , אבל אנחנו יודעים שבזמן מלחמה 2024 בשנת יש גם תת-דיווח של תחלואה. מדיווחי רופאים לבנונים אנחנו מבינים שכנראה שיש תת-דיגום ותת-דיווח. מבחינתנו המגיפה ממשיכה ואנחנו ממשיכים להיאבק בה". בעקבות ההצלחה שנרשמה במניעת תח־ לואה בכולרה בישראל, עסלי והצוות למניעת כולרה כבר נושאים את עיניהם לאזור מוכה מלחמה נוסף – עזה. "יש בעזה עכשיו מלחמה והרס תשתיות", היא אומרת. "היו ידיעות על כך שיש סכנה לערבוב מי שתיה עם מי ביוב, והיו דיווחים מרופאי משפחה על עליה בפניות בגלל כאבי בטן, זה העלה את החשש לכול־ רה. רצינו להעמיד את השיטה שלנו לניטור מי נחלים בביוב של עזה, אבל גילינו שזה לא עובד. ניטור מי ביוב מחייב שיטות אחרות. אז התאמתי את השיטה והגעתי לשיטה שעובדת לניטור כולרה במי ביוב, כדי שאם נצליח לה־ שיג דגימות של מי ביוב עזתים, נוכל לבדוק אם יש שם כולרה. בינתיים עוד לא הצליחו לדגום, ניסו לתאם עם גורמים שונים כך שנוכל לדגום את הביוב העזתי שנשפך לים, אבל זה לא יצא לפועל. אני מחכה לרגע שיהיה דיגום, שיטת הבדיקה כבר מוכנה". עסלי גאה מאוד בהירתמות של הצוות שלה לבלימת כניסת הכולרה לישראל. "יכולנו לסרב לקחת על עצמנו את אתגר דיגום הכולרה בנו־ סף לעבודה השגרתית שלנו בניטור מים. לא קיבלנו שום תקציבים נוספים או תקני כוח אדם על תוספת העבודה הזאת, אבל הרגשתי שצריך לעשות את זה, כי הגאווה שלנו היא להיענות לאתגרי בריאות הציבור. אני מרגישה שהמקום הזה הוא בית בתוך מדינת ישראל, הוא נותן תחושת שייכות ונתינה. יש כאן אנשים כיש־ רוניים שאפשר ללמוד מהם, את כל מה שאני יודעת למדתי ממנטורים פה במעבדה". ״קיבלתי טלפון שבישר לי שנמצאה כולרה לצפוננו ושקיים חשש שהיא תזרום אלינו דרך הנחלים שמחברים בין המדינות שלנו. התבקשתי להעמיד מהר שיטה לבדיקת כולרה. עד אז לא ביצענו בדיקות כולרה. תוך שבוע – השבוע של חופשת סוכות, חקרנו ובדקנו איך לבצע את זה והעמדנו לצורך כך את כל היכולות של המעבדה״ עובדי היחידה. מימין: טניה קגן, נסטיה וורובי, שרה ישראל פאסי, דניאל פייביש. צילום: דוד טברסקי מעבדות בהתפרצות מחלות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=