24 2024 ספטמברהסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות יש להם שמות שאדם ממוצע יתקשה להגות, מקרי ההדבקה בהם נדירים ביותר, ולרוב הם לא גורמים למחלות או לאחוזי תמותה גבוהים, אבל הזיהוי שלהם הוא האימה של ד"ר תמר גרוסמןכל חולה. ), מנהלת המרכז הארצי 54( לפרזיטולוגיה, היא שומרת הסף שלנו מפני התפרצות של מחלות הקשורות לפרזיטים חד תאיים ותולעים טפיליות דוד טברסקי ד י היה בשם שניתן בתקשורת לאמבה הקטלנית שגבתה את חייו של בחור צעיר בפארק המים בחוף גיא בכנרת – "אמבה אוכלת מוח", כדי ליצור פניקה רבתית בציבור. כשהתגלה המקרה הנו־ סף תוך פחות מחודש ביולי האחרון כבר היה מי שנתקף פלאשבקים מימיה הראשונים של הקורונה. באותם ימים קריטיים, מי שבדק את עשרות הבדיקות שהגיעו מהמעבדות הקליניות ופעל לילות כימים לאיתור אמבות במאגרי מים פוטנציאליים, היה המרכז הארצי לפרזיטולו־ גיה, הפועל כחלק ממעבדות בריאות הציבור בירושלים. מי שמנהלת את המרכז החשוב היא ), אימא לשלושה ילדים 54( ד"ר תמר גרוסמן המתגוררת בקיבוץ הראל, שמכירה כל סוג אפ־ שרי של פרזיטים חד תאיים (פרוטוזואה) ותול־ עים טפיליות. "הרבה פרזיטים יכולים להדביק מבלי לגרום לנזק גדול או למוות", היא מרגי־ עה, אך יחד עם זאת מתריעה: "להימצאותם של פרזיטים עלולות להיות השלכות קריטיות על הציבור". נשמע מדאיג, מה תפקידו של המרכז? המרכז הארצי לפרזיטולוגיה הוא מרכז ייחוס לאומי שאחראי על מגוון גדול של פרזיטים חד תאיים (פרוטוזואה) ותולעים טפיליות. את הבדי־ קות הראשונות עושה בית החולים ובמידה שעולה ממצא נדיר או שקיים קושי באבחון ונדרש אימות מעמיק יותר – הוא שולח אותו אלינו. בנוסף, יש פרזיטים שנדרשים לחובת דיווח למרכז הארצי, במידה והם מתגלים בבתי החולים ובקופ"ח". איך מגלים אותם? "במקרים שהם נדירים או מסובכים או כאשר מדובר בפרזיטים מיובאים שלא רואים אותם הרבה בארץ, המרכז עושה אבחון יסודי. בתי החולים או קופות החולים לא יכולים להחזיק בדיקות כל כך נדירות, אז אנחנו עושים אימות תוצאות של הממצאים הראשונים, אפיון מינים וזנים של הטפיל, ותומכים במתן הכוונה ועזרה מקצועית". מוכנים לכל תרחיש ד״ר תמר גרוסמן. צילום: באדיבות המצולמת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=