27 ה מעבדות שנמצאות תחת אחריותה ), מנהלת 48( של ד"ר אורלי שגיא תחום המיקרוביולוגיה בבית חו־ לים סורוקה, הן העיניים של בית החולים, כך היא אומרת. בין היתר, הן עורכות אבחון לחיידקים לפטריות ולטפילים הגור־ מים למחלות בבני אדם, ונותנות מענה הן את המאושפזים בבית החולים והן את כל מחוז דרום של שירותי בריאות כללית. "בתחום הפ־ רזיטולוגיה (אבחון טפילים) אנחנו מהווים סוג של מרכז ארצי", היא מספרת. "בין היתר, אנ־ חנו המעבדה הכי גדולה בארץ לאבחון הטפיל לישמנייזיס, המוכר כשושנת יריחו. שזה בעצם מחלה שנגרמת מעקיצה של זבוב החול, הגורמת לנגעים שיכולים להיות ממש חמורים ועלולים להותיר צלקות. זו מחלה שמאפיינת מאוד את אזור הדרום. "זבובי החול הנגועים במחלה נמצאים בכל הארץ, כאשר זבוב עוקץ בנאדם מתחת לעור, זה מוביל לנגעים. בית החולים שלנו מקבל הרבה מאוד מדגמים חיוביים למחלה, ובזכות הניסיון שלנו אנחנו משרתים גם אזורים מרוחקים יותר בארץ וגם את צה"ל. יש לנו גם מומחיות בדגימות של המחלה שמגיעות עם מטיילים מחו"ל". הזכרת את צה"ל, למה החיילים חשופים יותר? "הסיפור עם צה"ל הוא שיש היום הרבה חיילים שנדבקו במחלה באזור העוטף ובעזה, והאינט־ נסיביות של העבודה שלנו גדלה מאוד בתקופה האחרונה בכל ההיבטים. מאז השבעה באוקטובר מגיעים אלינו חיילים שמזוהמים בשלל חיידקים אלימים. אנחנו מאפיינים אותם ומנסים לזהות רגישויות לאנטיביוטיקה כדי לייעל ולדייק את הטיפול. מה שראינו בקרב החיילים שנפצעו בעזה זה שהם מגיעים עם חיידקים עמידים מאוד לאנטיביוטיקה". מה הופך את החיידקים האלה לעמידים? "גוף האדם מכיל פלורה טבעית (נוכחות טבעית של חיידקים) כל הזמן. יש לנו חיידקים במערכת העיכול, על פני העור ובמקומות נוס־ פים. יש להם תפקיד מאוד חשוב בשמירה על הבריאות שלנו. כשהגוף נחשף לכמויות בלתי נשלטות של אנטיביוטיקה אז הפלורה הטבעית הזאת מפתחת עמידות. בעזה יש מקומות שבהם יש פחות בקרה על השימוש באנטיביוטיקה ומ־ שתמשים בה בצורה לא מבוקרת, לכן חיידקים עמידים עוברים לאתרים בגוף שאינם טבעיים להם, ממערכת העיכול למערכת השתן לדוג־ מא, זה גורם להיווצרות מחלה עם חיידק עמיד שקשה יותר לטפל בו". איך עובדת המעבדה? "אם יש דלקת או זיהום באיבר כלשהו בגוף, המ־ עבדה מקבלת דגימה מהמקום המזוהם, הנגוע, ואז אנחנו מתרבתים את החיידק שמחולל את המחלות ואת הרגישויות לאנטיביוטיקה. כל חולה שמגיע היום לאשפוז נסקר באמצעות המעבדה לאפשרות של נשאות לחיידקים עמידים, כי אם אנו מגלים שחולה נשא של חיידק עמיד אנחנו מודיעים על כך מיד ליחידה לבקרת זיהומים ומבודדים אותו כדי למנוע הדבקה של אנשים שנמצאים לידו, ומיידעים את משרד הבריאות בזמן אמת". זה ממש להיות שומרי הסף מפני הידבקות בחיידקים עמידים. "המעבדה היא העיניים של בית החולים. אם נפספס את הנשאות הזו של החולה היא יכולה להדביק חולים שנמצאים לידו ולפגוע בהם קשות. אנחנו צריכים לבודד את החיידק העמיד מבין החיידקים הלא עמידים. אם אני עכשיו לוקחת לדוגמא דגימת צואה, ואני אחפש את החיידקים שגורמים לזיהומים, יש שם אלפי חיידקים וזה כמו מחט בערימת שחת. קשה לזרז תהליכים. מיקרוביולוגיה זה גידול חיידקים. אם חולה כבר נמצא תחת טיפול אנטיביוטי זה יקשה עלינו לגדל את החיידק, גם הליך הזיהוי ייקח זמן. אנשים רבים וגם צוותים רפואיים לא תמיד מבינים את מה שקורה מאחורי המשפט: 'שלחתי מב־ חנה – קיבלתי תשובה'". שנים רבות שסורוקה ידוע במערך הסטריליז־ ציה שלו, איך אתם מגיעים להישגים האלו ולמה זה חשוב? "הניקיון הוא חלק מעבודה מאוד קשה וב־ לתי פוסקת של צוותים רבים. היחידה למניעת זיהומים עורכת תצפיות במחלקות, מעבירה תה־ ליכי חינוך צוותיים, ובהם הרגלי שטיפת ידיים, היגיינה והחלפת כפפות, כדי להבטיח שלא תהיה הדבקה בין החולה לצוותים ולשאר החלקים של בית החולים". איך אתם משלבים את האוטומציה? "הרובוטיקה נכנסת לתחום המעבדות יותר ויותר. זה מבורך, כי זה מאפשר לנו להגדיל את ההספקים, אבל מאחורי כל רובוט עומד בן אדם שמסתכל על התוצאה, בוחן את המשמעות שלה ובודק מה תקין ומה לא. נדרשת רמת מיומנות גבוהה מאוד כדי להבין האם התוצאה הסופית נאמנה והאם יש סיכון לחולה. לא משנה כמה שרובוטיקה תקדם ותייעל – בסופו של דבר צריך פה מוח אנושי. לצערי הרבה פעמים לא מבינים את זה. אנשי המעבדה הם אקדמאים, בעלי תא־ רים שני ושלישי – ובזכותם טכנולוגיית המעבדות מתקדמת והסטנדרטיים הרפואיים גדולים כל כך, אבל דווקא בגלל שמדובר קודם כול בבני-אדם, הם אלה שיודעים להתייחס לחולה שנמצא מא־ חורי כל מבחנה. המבחנה היא לא מספר, היא בן־אדם". מהם האתגרים שלכם לשנים קדימה? "תמיד ישנם אתגרים חדשים, התפרצויות חד־ שות – הייתה קורונה ועכשיו יש את קדחת הנילוס המערבי, ובגזרה שלי יש כל הזמן חיידקים מאוד עמידים. האוכלוסיה גדלה, מספר הבדיקות שכל מעבדה נדרשת לבצע עולה, וגם הדרישות מאיתנו ליעילות ולמהירות עולות. האתגר הוא להתאים את המדע והטכנולוגיות לצרכים. האתגר הכי גדול שלנו הוא לאפשר לרופא לראות בצורה מדויקת יותר את הבעיה, ובזמן קצר ככל שניתן". ״היחידה למניעת זיהומים עורכת תצפיות במחלקות, מעבירה תהליכי חינוך צוותים, ובהם הרגלי שטיפת ידיים, היגיינה והחלפת כפפות, כדי להבטיח שלא תהיה הדבקה בין החולה לצוותים ולשאר החלקים של בית החולים״ ד״ר אורלי שגיא. צילום: באדיבות המצולמת מעבדות במניעת זיהומים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=