6 2024 ספטמברהסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות אלו היו אנחנו, עובדי המעבדות. עבדנו סביב השעון, לא ידענו מה זה משפחה ובית, כי היינו צריכים לבצע את כל בדיקות הקורונה. גם במ־ לחמה הנוכחית עמדנו בחזית. מי שעבד קשה אצלנו במלחמה הייתה המעבדה הפורנזית באבו כביר. הם עבדו מאד קשה. היה צריך לזהות את הדנ"א ולעשות הצלבות. מי עשה את זה? המע־ בדות שלנו. זו מעבדה של שמונה אנשים שבשג־ מקרים פליליים בשנה. 120־ רה רגילים לטפל ב באוקטובר גייסנו עזרה למעבדה מכל מנהלי 7־ ב המעבדות שידעו את השיטה הזאת, כי הם קיבלו כמויות של מקרים שאי אפשר לדמיין. האנשים האלה לא נשמו כדי להצליח לחבר בין הדגימה לבין המשפחה, הבן אדם, המיקום, ממש להרכיב את הפאזל כדי לגלות למי שייך האיבר הזה או . זו 8 הקטע דגימה הזה. חלקם אפילו קיבלו צו מעבדה קטנה שעבדה כל הזמן בניחותא, ופתאום נפל עליהם כל העומס והמצב הבלתי אפשרי הזה. עד היום היא עובדת בצורה מטורפת". אני מבין שזה מאפיין את יתר המעבדות ועו־ בדי המעבדה, שנאלצים להתמודד עם מגפות ואירועי חירום. "כן, כשאתה שומע על שפעת העופות, מי שגילה את זה ומי שמיגר את זה אלה עובדי המעבדות. כשאתה שומע על זיהומים בבתי החולים, עם אחוזי תמותה גדולים כתוצאה מזיהומים, מי שאחראי על המיגור ועל הזיהוי, ומי שאחראי לדעת איזה חיידק זה, איך לחטא אותו, איך להדוף אותו, אלו הן המעבדות. יש לנו מעבדה שבודקת את איכות התרופות. אנחנו בו־ דקים, למשל, אם הוסיפו סם אונס למישהי. יש לנו מעבדות גם באוניברסיטאות, שם נמצאים כל אלה שעושים עבודות מחקר, אלה שמלמ־ דים סטודנטים לרפואה, לביולוגיה, לכימיה, בכל התחומים האלה מועסקים עובדי מעבדה שלנו. התחום של כל המיקרוביולוגים בארץ והביוכימאים הוא מאוד רחב. איפה שלא תסתו־ בב, אנחנו נמצאים שם. אנשים לא יודעים את זה, אבל אנחנו אלה שנמצאים מאחורי הקלעים בכל תחום ותחום". מתסכל להיות מאחורי הקלעים, כשבעצם אתם עושים עבודה חשובה כל כך. "אנחנו שקופים בדרך כלל, כי כולם רואים את הרופאים ולא רואים אותנו, אבל בעשור האחרון מאז שנבחרתי, אנחנו עובדים על הג־ ברת המודעות למקצוע. הקורונה חשפה אותנו וגם עכשיו במלחמה אפשר לראות את החשיבות שלנו. בלי בנק הדם שלנו, בלי מעבדת הזרע, זה היה נראה אחרת. אנשים לא ידעו שקיימת מעבדה כזאת, אבל במעבדת הזרע עבדו סביב השעון במלחמה ועד היום. גם המעבדה הפורנ־ זית, המעבדות בבית החולים סורוקה, שקיבלה את כל הפצועים, בנקאות הדם בברזילי, בלעדי־ נו אני לא יודעת מה היה קורה". את יכולה לשים את האצבע על הבעיה? "זה נובע מרמת המודעות הנמוכה לתחום, וזה משפיע גם על תנאי העסקה ורמות השכר. עשינו אומנם כמה הסכמים קיבוציים ותיקנו כמה עיוותים, אבל עדיין יש פער בין השכר של רופא קלינאי לבין השכר שלנו בתארים של . אין הלימה בין ההשקעה לבין השכר, PhD קיים פער. היה מרמור גדול מאוד בעניין הזה, כי במשך שנים יושב ראש הארגון היה איזה פקיד, שלא הבין שנוצר פער בין רמת המקצוע לבין המעמד המקצועי והשכר. התחלנו לעבוד על זה, אבל עדיין הפער גדול. יש לנו עוד כמה צעדים לעשות כדי שהמקצוע הזה באמת יקבל את המעמד הראוי לו ואת השכר שמגיע לו פר השקעה. אנשים במקצוע שלנו מסיימים את , במקרה הטוב, אז 30 הלימודים לא לפני גיל עובד כזה לא מצליח לצבור לעצמו אפילו את שנות הוותק לפנסיה ויוצא עם פנסיה נמוכה, זאת בעיה". איך אתם מתכוונים לשפר את התנאים? מ � חתמנו על הסכם קיבוצי וצ 2020 "בשנת צמנו במעט את הפערים, בעיקר שמנו דגש על קליטה של עובדים חדשים כדי לעודד עובדים להגיע לתחום, אבל עדיין יש עזיבה של המק־ צוע. החבר'ה הצעירים לא באים, כי הדרישות ותנאי הקבלה לאוניברסיטאות גבוהים, לצד . לדור הזה y־ השכר שלא מתאים כבר לדור ה אין היום שום התחייבויות. הוא בא, עושה את הסטאז' והולך, כך שאנחנו משקיעים הרבה בעובדים שאחר כך עוזבים אותנו". זו בעיה ברמה הלאומית, הפתרונות נמצאים אצל מקבלי ההחלטות. "נכון. לנו, בהשוואה לסקטורים אחרים, אין דבר כזה שנקרא תקינה. אז ברגע שאין תקינה אין לך סרגל, לכן זה הפך להיות שוק עבדים. בבית חולים אחד אפשר לראות שבעה אנשים שעושים את אותה כמות בדיקות שבבית חולים אחר עושים עשרה אנשים. מעמיסים על הח־ מור עד שהוא קורס. יש ריבוי טבעי של בדיקות בגלל קצב הריבוי של האוכלוסייה, זה ריבוי של בשנה. תוסיף לכך את הבדיקות החדשות 5% שנכנסות, הרי כל שנה מוסיפים עוד בדיקות כדי שלרופא יהיו יותר אפשרויות של הצלבה וקל יותר לאבחן. כל הדברים האלה זה עבודה שמתווספת לנו באופן שיגרתי, ואין אצלנו דבר כזה שנקרא תקנים. אצל הרופאים והאחיות יש תקן פר מיטה, לנו אין". מה מנהלי בית החולים אומרים על זה? "לאט לאט מנהלי בתי החולים מבינים שאי אפשר בלי מעבדות. המעבדות אצלנו הן בין הסקטורים היחידים שנמצאים בפיקוח מתמיד, בקרות פנימיות, בקרות חיצוניות, מבדק של משרד הבריאות. יש כללים ברורים למעבדות, אצלנו אתה חייב לעמוד בסטנדרטים בינ־ לאומיים מחמירים כדי שהתוצאות יהיו איכו־ תיות בוודאות". מה היעדים שאת מציבה לעצמך? "להמשיך לצמצם את הפערים בשכר, לה־ תאים את השכר לרמת ההשקעה ולדרישות של המקצוע. בדו"ח מבקר המדינה דווח ששמו כסף כדי שיגייסו עוד עובדים כדי לתת מענה לפשלה שקרתה באסותא. זה קרה בגלל שאנשים עבדו יותר מדי שעות ובלי נהלים כמו שצריך. למה צריך להגיע למצב כזה? מלבד נושא השכר אני רוצה להביא למודעות את המקצוע, ולהסדיר את העניין של התקינה וקליטה של עובדים". אני מבין שנושא ההכשרות נמצא בחשיבות גבוהה אצלך. "כן. המטרה שלי – ואני עובדת קשה בעניין הזה – היא לקדם את נושא ההכשרות המקצו־ עיות. אנחנו עושים הרבה קורסים מקצועיים, סמינרים, כנס שנתי, מאוד חשוב לי שהדור הצעיר ישמור על רמה גבוהה של מקצועיות. לכן, אנו מקיימים הרבה קורסים. השנה אנחנו מקיימים כנס מדעי על פעילות המעבדות בחזית המלחמה, עם כל ההרצאות שקשורות לנושא – ככה אנחנו מחליפים חוויות בין מעבדה אחת לשנייה, ולומדים איך להתמודד במצב כזה. "לנו, בהשוואה לאחרים, רק אצלנו ואצל הרופאים, השתלמויות הן חובה. ולכן, אנחנו בארגון שמים דגש על הנושא, ועוזרים לכל העובדים, אם זה בקורסים, בכנסים ובסמינרים בארץ ובחו"ל. עכשיו לקחנו אותם לחו"ל, הם ראו מעבדות בריגה ובלטביה, זה מאוד חשוב. אנחנו בין היחידים שגם בהסכמים שלנו יש ימי השתלמות. הבעיה היא שהמעסיקים מסתכלים דרך החור בגרוש. מאוד חשוב לי לשמור על רמה מקצועית גבוהה ביותר". כמו חברת החשמל, אני מתרשם שגם לכם יש את היד על השלטר. "יש לנו המון כוח ביד, אבל הכוח הזה הוא גם החולשה שלנו. אם חברת חשמל מורידה את הש־ לטר, אז לא יהיה לך חשמל שעה שעתיים, יהיה לך קצת חם בלי המזגן, אבל אם אנחנו מורידים את השלטר, אנשים ימותו. זה ההבדל. בגלל זה אנחנו מאוד מאוד נזהרים שלא להגיע למצבים ״זו מעבדה שעבדה ועובדת עדיין בצורה מטורפת. האנשים האלה לא נשמו כדי להצליח לחבר בין הדגימה לבין המשפחה, הבן אדם, המיקום, ממש להרכיב את הפאזל כדי לגלות של מי שייך האיבר הזה או הקטע דגימה "8 הזה. חלקם אפילו קיבלו צו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=