7 כאלה, כי פה זה באמת עניין של חיי אדם. כשאנ־ חנו עשינו שביתה, באוצר ניסו לבחון את האומץ שלנו. זה מאוד קשה, היינו חייבים להכניס צוות חירום, הקמנו ועדות כדי לבדוק מה ההשלכות של כל צעד כזה, זה לא פשוט. גם אם אתה רואה בן אדם שהוא נראה לך בסדר, אבל הוא נמצא בהתקפת לב ובחשד להתחלה של התקפת לב, הבן אדם יכול למות אם לא תעשה לו בדיקות מעבדה. אצלנו זה חיים או מוות". איך בכל זאת מייצרים כוח ארגוני כדי לשפר את התנאים? "לפני ארבע שנים, לפני תקופת הקורונה, נכ־ נסנו למשא ומתן על ההסכם הקיבוצי. בהתחלה זלזלו בנו, עד שהגענו להשבתה. זה היה קטס־ טרופה, אבל מיד כשהשבתנו באו וישבו לדבר איתנו. אנחנו באמת לא רוצים להגיע לשם. מצ־ פונית, אנחנו לא רוצים אף פעם לשבות, אבל כשישבתי עם אנשי האוצר, היה נראה שהם לא מבינים על מה אני מדברת בכלל. הם קראו לנו לבורנטים, הם לא הבינו את המשמעות. ואני חושבת שפה הבעיה, שהם לא מבינים מה רמת ההשקעה ומה הצורך והחובה שלנו להשתלם, להתמקצע ולהוציא תשובות מעבדה איכותיות. תקשיב, זה גזר דין, יכול להיות למוות או לחיים, זה לא דבר של מה בכך. לקח לנו המון זמן עד שהם הבינו את זה, והם עדיין לא מבינים. כל פעם מתחלפים שם הפרסונות וצריך להסביר מחדש. עד שאתה בא ומלמד ומטמיע, מתחלף לך הפקיד שם". הרעיפו הרבה שבחים והערכה על גורמים רבים במשברים הגדולים שחווינו בשנים האח־ רונות, איפה אתם בתמונה? "אתה לא מבין איך שאני נפגעתי בהדל־ קת המשואה בקורונה, כשלקחו רופא ואחות ולא לקחו עובד מעבדה אחד. מי שעשה את מיליוני הבדיקות לא עמד שם. רופא ואחות טיפלו במאושפזים, אבל מי שעשה את מי־ ליוני הבדיקות היו עובדי מעבדה. מי שצריך להדליק משואה עכשיו זה מנהל המעבדה פצועים 650 בבנק הדם בסורוקה. קיבלנו במצב קשה, מי שרץ לשם אלה עובדי מעבדה שפעלו להביא מנות דם, לבדוק אותן, להנפיק מנות דם. המעבדה הפורנזית, הם אלה שצרי־ כים להדליק משואה, אבל תמיד לוקחים את הרופאים, האחיות, לאנשים נדמה שמערכת הבריאות זה רק רופא ואחות, כי רק את זה הם רואים". ואתם נשארים מאחורי הקלעים? "אנחנו עושים את כל העבודה הקשה מאחורי הקלעים, ומעבירים את הממצאים לרופא שמ־ סתכל ואומר 'יש לך כולסטרול גבוה', בוא קח תרופה כזו או אחרת, אבל מי העמיד את השי־ טה של הכולסטרול? מי עושה את הבקרות כדי לוודא שהבדיקה תצא לך מצוינת? כל חודש אנ־ חנו עושים בקרות עם מעבדות בחוץ לארץ – הם שולחים לנו דגימה, אנחנו בודקים אותה, שול־ חים את התוצאות ועושים הצלבות. אוי ואבוי אם התוצאות שלנו לא יצאו זהות למה שיצא במעב־ דות אחרות. תבין עד כמה שאנחנו חייבים לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים מאוד". את אופטימית לגבי המודעות כלפיכם בעתיד? "אני מאמינה שבעבודה קשה אנחנו בהחלט נצליח. פשוט מה שקרה עד עכשיו הוא שעבדנו מאחורי הקלעים. אנחנו גאים מאוד במקצוע שלנו. אנחנו מאוד לויאליים ואכפתיים, אנחנו אנשי מדע, אנשים שאוהבים ללמוד, אבל הבנו שאם אתה לא בא ואומר 'סליחה, אני פה', אז אף אחד לא יודע שאתה פה. אף אחד גם לא דואג להגיד שאתה פה. כשאתה הולך לרופא, הוא לא אומר לך 'וואלה, כל הכבוד, עשו את הבדיקות בצורה מקצועית' בעניין הזה, אנחנו הולכים לעשות שינוי גדול". אדמון במעבדה. צילום: הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות ״אנחנו גאים מאוד במקצוע שלנו. אנחנו מאוד לויאליים ואכפתיים, אנחנו אנשי מדע, אנשים שאוהבים ללמוד, אבל הבנו שאם אתה לא בא ואומר 'סליחה, אני פה', אז אף אחד לא יודע שאתה פה. אף אחד גם לא דואג להגיד שאתה פה. בעניין הזה, אנחנו הולכים לעשות שינוי גדול"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=