בנק ישראל פרסם אתמול (רביעי) את דוח התפתחות החוב של המגזר הפרטי לרבעון השלישי של 2017. בשלושת החודשים שנסקרו, עלה החוב של המגזר העסקי בכ-2.4%, קצת יותר מ-20 מיליארד שקלים. החוב של משקי הבית גדל בכ-5 מיליארד שקלים, עלייה של 1%.

כ-10 מיליארד שקלים מהצמיחה של החוב במגזר העסקי (לא כולל חברות ביטוח ובנקים) מקורם בהנפקות אג"ח סחירות. בנוסף, ציינו בבנק ישראל כי גם הפיחות בשקל תרם לצמיחת החוב של המגזר העסקי, שכן רוב הגיוסים בו מוצמדים למטבע חוץ. סך כל החוב של המגזר העסקי עמד בסוף אוקטובר 2017 על כ-871 מיליארד שקלים.

באשר לחוב של משקי הבית, עלייה של 5 מיליארד שקלים בחודשים אוגוסט עד אוקטובר הביאה אותו לרמה של 534 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, החוב לדיור עומד על 332 מיליארד שקלים, אחרי שעלה באותה התקופה בכ 1.2%.

נתוני נטילת המשכנתאות של משקי הבית לטובת דיור, הכלולים בדוח, משקפים את הקיפאון המתפתח בחודשים האחרונים ברכישת דירות. בעוד שברבעון השלישי בשנת 2016 נטלו משקי הבית משכנתאות בהיקף של כ-16 מיליארד שקלים, ברבעון השלישי של 2017 נתון זה ירד ל-13.7 מיליארד שקלים בלבד.

נתון חשוב נוסף שהציג בנק ישראל ביחס לחוב של משקי הבית הוא מקורות גיוס החוב. בעוד שנרשמה עלייה של 3.2% בהיקף גיוס החוב מהבנקים, הגופים החוץ בנקאיים רשמו עלייה בשיעור גבוה בהרבה. כך, למשל, צמח החוב של משקי הבית לגופים המוסדיים בכ-25% מתחילת השנה. חברות כרטיסי האשראי הגדילו את היקפי ההלוואות שנתנו לציבור ביותר מ-13% מתחילת השנה.

מי שדווקא הפחיתה את  היקף ההלוואות שניתנו לציבור היא הממשלה. הלוואות של הממשלה לציבור מכונות "אשראי מכוון",  והן ניתנות בעיקר כהלוואות סטודנט ללימודים או כהלוואות לרכישת דירה לאוכלוסיות מיוחדות. היקף האשראי המכוון שנתנה הממשלה ירד מתחילת השנה בכ 7.9%.