בעת האחרונה נושבות "רוחות מלחמה" סביב חזיתות סוריה ולבנון, אבל די וודאי לומר כי מלחמה ממש לא תפרוץ. לא בעיתוי הזה, ולא על העניינים המוזכרים כעילה למלחמה- הזחילה של איראן אל גבולותינו בגולן ובלבנון, והקמת תשתית טילים משוכללים נגדנו.

אבל אין זה פותר אותנו מן הבירור: איך הגענו עד הלום? איך ממצב שהיה בבירור לטובתנו—העולם הערבי קורע עצמו מבפנים במלחמה שאין לה סוף, למצב שאיראן וגרורותיה תופסים את מקום הערבים כאוייב האסטרטגי על גבולנו.
הבעיה הייתה, ועודנה, שברמה האסטרטגית לא ניתחנו נכון את הסכנות האמיתיות לקיומנו, ואת ההזדמנויות הגדולות שמשבר סוריה הקנה לנו.

הבעיה האסטרטגית של ישראל הייתה ועודנה, שהיא עדיין מדינה לא לגיטימית. קצת מוזר לומר את המובן מאליו לנוכח הצלחת קמפיין ה BDS, המתקבל באירופה לפחות כמובן מאליו שישראל מדינה מצורעת, וגם ידידינו בהנהגה האירופית "עושים לנו טובה" שהם נחלצים לטובתנו בחצי פה, כי גם מבחינתם כל עוד לא נפתרה הבעיה הפלסטינית "ויש התנחלויות", מערכות המתייגות אותנו כמצורעים מתקבלות בהבנה.

המלחמה בסוריה נתנה לנו הזדמנות לאבחן את הבעיה האמיתית שלנו, והציעה לנו פתרון. הבעיה הייתה שהמזרח התיכון נתפס או כפן ערבי (אסד) או כפן איסלאמי (המורדים) ואין בו מקום למיעוטים. לא הייתה הכרה בזכותם של הכורדים להיבדלות, לא של הנוצרים ולא של הדרוזים. המאבק האמיתי בסוריה הוא בין שתי תנועות טוטליות וטוטליטריות שאינם מכירות את המושג קבלת האחר ופשרה. מבחינת אסד כל סוריה חייבת להיות ערבית, ומבחינת המורדים האיסלאמיים כל סוריה חייבת להיות מוסלמית.
במזרח תיכון שאין בו הכרה באחר ובשונה, אין בו מקום לכורדים, לדרוזים, לנוצרים ול… יהודים. אם מדינה כורדית איננה לגיטימית, בוודאי שלא מדינת היהודים. ברגע שהעולם המערבי, בעיקר אירופה, מקבלת את הלגיטימיות של הכוחות הטוטליים והטוטליטריים, יש בעיה עם הלגיטימיות של מדינות למיעוטים, ובכלל זה מדינה ליהודים.

זה חוץ מן המובן מאליו כי מי שהיה יכול היה לעצור את הקמת הקשת השיעית היו הכורדים, וגם זה נעלם מעינינו. היו כמה הכרזות יפות, אבל כלום לא נעשה.
היה לנו זמן למכביר לסייע למיעוטים, אבל החלטנו שלא להתערב, מתוך הנחה שמלחמת סוריה תתנהל לנצח. המלחמה לא עומדת לפני סיום, אבל היא תסתיים יום אחד. כאשר תסתיים, אם צד טוטלי אחד ייצא מנצח – ישראל תפסיד.
ישראל תנצח רק אם המלחמה תסתיים כאשר ההכרה באחר, במיעוט ובזכויותיו הלאומיות, תנצח. כאשר זה יקרה—ישראל תנצח ניצחון אסטרטגי—אבל כדי שזה יקרה, היא צריכה לדעת שזה האינטרס שלה, וזאת תמונת הניצחון שלה.

**

הבלוג של פנחס ענברי
על הספר שומר השאול