כצפוי: הממשלה אישרה אתמול (ראשון) את הצעת משרדי האוצר והמשפטים עליה פורסם כאן לראשונה לדחות בעשור את היישום המלא של שדרוג מערך הכליאה בישראל – זאת אף שבג"ץ חייב את המדינה להתחיל במהלך ולהרחיב את שטח המחיה של האסירים והעצורים כבר באמצע חודש מרס הקרוב. באופו אירוני, החלטת הממשלה התקבלה רגע אחרי ששרי הממשלה עצמם הלינו בכעס על תנאי המעצר הירודים של מקורבי ראש הממשלה נתניהו שכללו לכאורה אפילו פשפשים בתא, כשהכוונה היא ליועץ התקשורת ניר חפץ ולבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ'. גם נתניהו עצמו הלין על כך בפוסט שהעלה לפייסבוק ביום שישי האחרון.
ביוני 2017 חתם שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין על פסיקתו האחרונה לפני פרישתו, שקבעה באופן דרמטי כי תנאי הכליאה והמעצר בישראל אינם ראויים למחיה והם בגדר "חור שחור נורמטיבי". רובינשטיין פסק כי בתוך 9 חודשים (13.3.2018) יהיה על המדינה להעמיד שטח מחיה מינימלי של 3 מ"ר לכל אסיר ועצור, כאשר בתוך שנה וחצי מיום ההחלטה השטח יגדל לכדי 4 מ"ר בתא ללא שירותים ומקלחת או 4.5 מ"ר בתא הכולל שירותים ומקלחת. בכך קיבל רובינשטיין את טענת העותרת, האגודה לזכויות האזרח, שהציגה נתונים לפיהם שטח המחיה הממוצע לאסיר במדינות המערב נע בין 6 מ"ר ל-12 מ"ר, כאשר אפילו לפי עמדתו הרשמית של שירות בתי הסהור השטח הראוי צריך לעמוד על 6.5 מ"ר לאסיר.
שחרור המוני של אסירים?
על פי הצעת המחליטים שאושרה בממשלה, המדינה לא תוכל לעמוד במועד שקבע בג"ץ ועל כן היא מאמצת תכנית שדרוג ופיתוח הדרגתית על פני עשור. ההצעה כוללת מספר מהלכים, ומימושה כפוף לכך שבית המשפט יאשר למדינה את דחיית היישום של פסק הדין. אחת האפשרויות שנבחנו ביחס ליישום הוא שחרור המוני של אסירים, אך על פי דברי הנימוק בהצעת המחליטים דבר שכזה עלול לסכן את שלום הציבור ובטווח הארוך לא יפתור את בעיית תנאי הכליאה. במילים אחרות, המדינה לא משאירה לבג"ץ יותר מדי ברירות זולת אישור התכנית ההדרגתית. מנגד, צריך לומר, בתיק דומה שהתנהל בקליפורניה שבארה"ב הורה בית המשפט למדינה לשחרר 40 אלף אסירים – זאת למרות האזהרות.
ייתכן שעל רקע התקדים האמריקאי, תכנית הממשלה כוללת לא רק הרחבה של בתי הכלא, אלא גם צמצום של אוכלוסיית האסירים והעצורים. במהלך הראשון יורחבו וישופצו מתקני הכליאה שיאפשרו תוספת של כ-4000 מקומות כליאה, וכחלק מהמהלך יבנה בית סוהר חדש במגידו כאשר הישן יסגר. העלות ההכוללת של התכנית היא מעל 2.8 מיליארד שקל, כך פי הצעת המחליטים. אחת הבעיות בתכנית המוצעת, לפחות על פניו, היא שחישובי המקומות לאסירים לא כוללים את הגידול הטבעי במספר האסירים.
המהלך להפחתת מספר האסירים, שלפי הערכות יביא לצמצום של עד 6,000 אסירים בסה"כ, מהווה הלכה למעשה שינוי במדיניות הענשיה, כחלק מאימוץ המלצות ועדת דורנר בעניין. הוא כולל הן צמצום של השימוש בעונשי מאסר והן צמצום של זמני השהייה במאסר. בנוסף, יורחב מערך בתי המשפט הקהילתיים ויתווספו שלושה בתי משפט כאלה לשלושה שכבר פועלים כיום בהצלחה, כך שבסך הכל יהיו שישה. מדובר בתכניות שהסנגוריה הציבורית מקדמת כבר כמה שנים. המודל שארגונים חברתיים לרבות הסנגוריה הציבורית שואפים לו ידמה יותר לחלופות מאסר, בדומה לנהוג במדינות סקנדינביה.
על פי הצעת המחליטים, מכיוון שיקחו למהלכים האלה עשר שנים ליישום מלא, מוצע להרחיב את השחרור המנהלי ל-3 שנים. בנוסף, כחלק מייעול המערכת, מוצע להקים ועדה לשחרורים על תנאי, למי שנשפט ללמעלה משלושה חודשים ומתחת לשנה. עוד כוללת התכנית הארכת תקופת עבודות השירות משישה לתשעה חודשים – גם זאת כחלק מהמגמה לעבור ממודל של מאסר לשיקום.
גורמים בסנגוריה הציבורית אמרו מוקדם יותר ל"דבר ראשון" שהכיוון של התכנית חיובי, בעיקר בפן של הפניית משאבים לטיפול ושיקום עוברי חוק. עם זאת, הגורמים סייגו בכך שהמדינה לא מנצלת את ההזדמנות לסגור יותר מתקני כליאה שאינם ראויים למחיה.
לעומת האופטימיות היחסית של הסנגוריה הציבורית, יש מי שרואה בתכנית הממשלתית ביזוי פסק הדין של בג"ץ. "מדובר בהפרה בוטה של פסק הדין ואין סיבה לקבל את זה" אומר עו"ד גלעד ברנע. "המשמעות היא שמדובר בארגון שמפר פסק דין של הערכאה העליונה של המדינה", הוא קובע.
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר כי "המדינה ממשיכה לזלזל בזכויותיהם של אסירים ומתכוונת לבזות בצורה שערורייתית את פסיקת בג"ץ. המדינה מתכוונת לתת מענה למצוקת הצפיפות בבתי הכלא בעיקר באמצעות בינוי לטווח הארוך בלבד למרות שברור לכולם שהפתרון הנכון הוא הפחתה משמעותית במספר הכלואים באמצעות חלופות לכליאה – זה מהיר יותר, זול יותר והכי חשוב מדיניות ענישה טובה יותר".
