שלושה שבועות לפני המועד בו נדרשה המדינה לעמוד באבן הדרך הראשונה הכלולה בתנאי הסף שקבע בג"ץ בעניין שיפור תנאי הכליאה והמעצר בישראל, הממשלה צפויה לאשר היום (א') בישיבתה השבועית תכנית המבקשת לדחות בעשור שלם את היישום המלא של אותה החלטה. באופן אירוני, הצעת המחליטים שתובא לממשלה מגיעה יומיים בלבד אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו הלין בעצמו בדף הפייסבוק שלו על תנאי המעצר הקשים לכאורה של בעל השליטה בבזק ומקורבו שאול אלוביץ', ושל יועץ התקשורת שלו לשעבר ניר חפץ.

ביוני 2017 חתם שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין על פסיקתו האחרונה לפני פרישתו, שקבעה באופן דרמטי כי תנאי הכליאה והמעצר בישראל אינם ראויים למחיה והם בגדר "חור שחור נורמטיבי". רובינשטיין פסק כי בתוך 9 חודשים (13.3.2018) יהיה על המדינה להעמיד שטח מחיה מינימלי של 3 מ"ר לכל אסיר ועצור, כאשר בתוך שנה וחצי מיום ההחלטה השטח יגדל לכדי 4 מ"ר בתא ללא שירותים ומקלחת או 4.5 מ"ר בתא הכולל שירותים ומקלחת. בכך קיבל רובינשטיין את טענת העותרת, האגודה לזכויות האזרח, שהציגה נתונים לפיהם שטח המחיה הממוצע לאסיר במדינות המערב נע בין 6 מ"ר ל-12 מ"ר, כאשר אפילו לפי עמדתו הרשמית של שירות בתי הסהור השטח הראוי צריך לעמוד על 6.5 מ"ר לאסיר.

ניר חפץ בדיון בבית משפט להארכת מעצרו בפרשת 4,000. 22 בפברואר (צילום: פלאש90)

שחרור המוני של אסירים?

על פי הצעת המחליטים שתובא לאישור הממשלה, המדינה לא תוכל לעמוד במועד שקבע בג"ץ ועל כן היא מבקשת לאמץ תכנית שדרוג ופיתוח הדרגתית על פני עשור. ההצעה כוללת מספר מהלכים, ומימושה כפוף לכך שבית המשפט יאשר למדינה את דחיית היישום של פסק הדין. אחת האפשרויות שנבחנו ביחס ליישום הוא שחרור המוני של אסירים, אך על פי דברי הנימוק בהצעת המחליטים דבר שכזה עלול לסכן את שלום הציבור ובטווח הארוך לא יפתור את בעיית תנאי הכליאה. במילים אחרות, המדינה לא משאירה לבג"ץ יותר מדי ברירות זולת אישור התכנית ההדרגתית. מנגד, צריך לומר, בתיק דומה שהתנהל בקליפורניה שבארה"ב הורה בית המשפט למדינה לשחרר 40 אלף אסירים – זאת למרות האזהרות.

ייתכן שעל רקע התקדים האמריקאי, תכנית הממשלה כוללת לא רק הרחבה של בתי הכלא, אלא גם צמצום של אוכלוסיית האסירים והעצורים. במהלך הראשון יורחבו וישופצו מתקני הכליאה שיאפשרו תוספת של כ-4000 מקומות כליאה, וכחלק מהמהלך יבנה בית סוהר חדש במגידו כאשר הישן יסגר. העלות ההכוללת של התכנית היא מעל 2.8 מיליארד שקל, כך פי הצעת המחליטים. אחת הבעיות בתכנית המוצעת, לפחות על פניו, היא שחישובי המקומות לאסירים לא כוללים את הגידול הטבעי במספר האסירים.

המהלך להפחתת מספר האסירים, 2000 בסה"כ, מהווה הלכה למעשה שינוי במדיניות הענשיה, כחלק מאימוץ המלצות ועדת דורנר בעניין. הוא כולל הן צמצום של השימוש בעונשי מאסר והן צמצום של זמני השהייה במאסר. בנוסף, יורחב מערך בתי המשפט הקהילתיים ויתווספו שלושה בתי משפט כאלה לשלושה שכבר פועלים כיום בהצלחה, כך שבסך הכל יהיו שישה. מדובר בתכניות שהסנגוריה הציבורית מקדמת כבר כמה שנים. המודל שארגונים חברתיים לרבות הסנגוריה הציבורית שואפים לו ידמה יותר לחלופות מאסר, בדומה לנהוג במדינות סקנדינביה.

על פי הצעת המחליטים, מכיוון שיקחו למהלכים האלה עשר שנים ליישום מלא, מוצע להרחיב את השחרור המנהלי ל-3 שנים. בנוסף, כחלק מייעול המערכת, מוצע להקים ועדה לשחרורים על תנאי, למי שנשפט ללמעלה משלושה חודשים ומתחת לשנה. עוד כוללת התכנית הארכת תקופת עבודות השירות משישה לתשעה חודשים – גם זאת כחלק מהמגמה לעבור ממודל של מאסר לשיקום.

גורמים בסנגוריה הציבורית אמרו ל"דבר ראשון" שהכיוון של התכנית חיובי, בעיקר בפן של הפניית משאבים לטיפול ושיקום עוברי חוק. עם זאת, הגורמים סייגו בכך שהמדינה  לא מנצלת את ההזדמנות לסגור יותר מתקני כליאה שאינם ראויים למחיה.

לעומת האופטימיות היחסית של הסנגוריה הציבורית, יש מי שרואה בתכנית הממשלתית ביזוי פסק הדין של בג"ץ. "מדובר בהפרה בוטה של פסק הדין ואין סיבה לקבל את זה" אומר עו"ד גלעד ברנע. "המשמעות היא שמדובר בארגון שמפר פסק דין של הערכאה העליונה של המדינה", הוא קובע.

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר כי "המדינה ממשיכה לזלזל בזכויותיהם של אסירים ומתכוונת לבזות בצורה שערורייתית את פסיקת בג"ץ. המדינה מתכוונת לתת מענה למצוקת הצפיפות בבתי הכלא בעיקר באמצעות בינוי לטווח הארוך בלבד למרות שברור לכולם שהפתרון הנכון הוא הפחתה משמעותית במספר הכלואים באמצעות חלופות לכליאה – זה מהיר יותר, זול יותר והכי חשוב מדיניות ענישה טובה יותר".