אחד התיקים הבולטים ביותר הנידונים בבג"ץ בתקופה האחרונה הינו בג"ץ הצפיפות בבתי הסוהר. לפני כשנה קיבל בית המשפט את עתירתה של 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ואחרים, וקבע כי המדינה צריכה לדאוג לכך ששטח המחיה המינימלי לו יזכה כל אסיר יהיה 3 מ"ר בשלב ראשון, יעד אליו המדינה הייתה אמורה להגיע עד חודש מרץ הנוכחי, ו-4.5 מ"ר בשלב שני, יעד אליו הייתה צריכה להגיע תוך שנה וחצי.
המדינה לא עמדה ביעד הראשון, ופנתה אל בג"ץ בטענה כי תוכל לעמוד ביעדים שהוצבו לפניה רק בתוך 9 שנים. בג"ץ העניק למדינה הארכה קצרה, וביקש ממנה להגיש עד היום, ה-29 למרץ, תוכנית מפורטת ולוחות זמנים מפורטים לעמידה בפעימה הראשונה שנקבעה בפסק הדין, לשם יצירת מרחב מחיה של 3 מ"ר לפחות, לכל אסיר ועציר.
המשנה לנשיאת העליון, השופט מלצר, כתב כי במסגרת זו, תישקל גם האפשרות למצוא פתרונות זמניים כדי שהמדינה תעמוד ביעד. הפתרונות אותם הציע מלצר הינם הכשרת מתקן חולות לקליטת אסירים או עצירים, שימוש באמצעים שננקטו ערב ההתנתקות כאשר המדינה צפתה גלי מעצרים נרחבים, ועוד. פתרון נוסף אותו הציע מלצר, הינו בדיקת המדינה אודות "מתן אפשרות של חנינה לקראת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל".
האם מתווה חנינות ה-70 אותו פרסמו השבוע שקד וריבלין נועד לענות על הצורך אליו נקלעה המדינה במענה על בג"צ הצפיפות? בתשובת המדינה שהוגשה היום לבג"ץ המתווה כבר כלול כאחד האמצעים לעמוד בתנאים אותם הציב בג"ץ. ריבלין הודיע עוד בחודש ספטמבר האחרון כי הוא שוקל מהלך חנינה נרחב לקראת שנת ה-70 למדינה, כך שייתכן שכל קשר בין השניים מקרי בהחלט. בכל אחת משתי האופציות, ניתן לראות כי מתווה זהיר זה, המאפשר קיצור עונשם בעיקר של אסירים קשישים, חולים, הורים לילדים, או מי שזוהי עבירתו הראשונה על החוק – הנו מתווה אנושי וחיובי.
מתווה השבעים
בתחילת השבוע, הודיעו נשיא המדינה ריבלין ושרת המשפטים שקד על מתווה חנינות מיוחד לקראת שנת ה-70 למדינה. המתווה המיוחד ייבחן בקשות חנינה בשלושה נושאים: מתן חנינה לאסירים, הקלה בעונשי קנסות, ומחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים ומשרתי השירות הלאומי – מהלך נרחב שמטרתו לסייע בידם להשתלב בחברה האזרחית בתום שירותם.
במסגרת ׳מתווה השבעים׳, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום, אך לא תינתן חנינה כללית גורפת. החנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשת חנינה, שקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת משרת המשפטים, כל זאת כדי להבטיח שחנינות שיינתנו במסגרת ׳מתווה השבעים׳ לא יסכנו את הציבור ולא יפגעו באכיפת החוק. ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות בטחון, עבירות מין, ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי.
בנוגע למאסרים, תשקל חנינה לאסירים הסובלים ממחלות קשות או שהנם בעלי לקויות קשות, אסירים מעל גיל 70, אסירים שילדיהם הקטינים מטופלים בידי מי שאינו הורם בשל המאסר, אסירים שעברו התעללות על ידי נפגע העבירה, אסירים המרצים מאסר כתחליף לקנס, או מי שמרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים. בכל המקרים, על האסיר להיות לאחר ריצוי לפחות שליש מתקופת מאסרו.
כל בקשת חנינה תבחן לצד מאפיינים אלה: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, עבריינות חוזרת, מסוכנות, התנהגות בכלא, חרטה, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי עבירה במקרים המתאימים, ועוד.
באשר לקנסות, תיבחן חנינה להקלה בעונשי קנסות לאנשים מעל גיל 75 ולמי שמונה לו אפוטרופוס. ביחס לכל בקשה, ייבדקו, לצד מאפיינים אלה: חומרת העבירה ונסיבותיה, יתר רכיבי העונש שהוטלו בנוסף לקנס, מועד הטלת הקנס, גובה הקנס, מאמצי תשלום הקנס, יכולת התשלום ועוד, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה.
באשר למחיקת רישום פלילי, יוקם מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה"ל, בהובלת חיל החינוך והנוער, שמטרתו מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים, שנידונו בפלילים טרם שירותם הצבאי, כדי לסייע להם להשתלב בחברה בתום שירותם. במסגרת המהלך תפנה באופן יזום ועדה בראשות קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל לכל החיילים המתאימים, ויוסבר להם על האפשרות להגשת בקשת חנינה, עם סיוע בתהליך הגשת הבקשה ובאיסוף החומר הרלוונטי. בקשת החנינה תועבר לנשיא המדינה ולשרת המשפטים, לאחר מתן המלצה של הועדה האמורה.
בנוסף, יוקם מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים, ורשות השירות הלאומי האזרחי, שמטרתו מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי, למשרתים שירות לאומי אזרחי, שנידונו בפלילים טרם שירותם. המהלך כולל ביסוס עבודתה של ועדה בראשות השירות הלאומי האזרחי, המסייעת למשרתי השירות הלאומי האזרחי להגיש בקשת חנינה, בצירוף המלצה מטעמה.
ביחס לכל בקשה, ייבדקו מספר העבירות וחומרתן, העונש שהוטל בגינן, חלוף הזמן, הנסיבות האישיות, תהליכי שיקום, ההתנהגות במהלך השירות הצבאי והשירות הלאומי האזרחי ועוד, הכל כמקובל בטיפול בבקשות חנינה מסוג זה.
יונתן היילו ישתחרר?
דוגמה אחת לאסיר שעונה על המאפיינים המצויים במתווה הוא יונתן היילו, שנשפט ל-20 שנות מאסר לאחר שהרג את האיש שאנס אותו שנים ארוכות. לאחר ערעור לבית המשפט העליון, עונשו של היילו קוצר ל-12 שנות מאסר. בשמו של היילו הוגשה בעבר בקשת חנינה, עליה חתמו 65 חברי כנסת. הנישא ריבלין דחה בקשה זו, ומשרד המשפטים התנגד אליה גם הוא. בנובמבר האחרון הגיש היילו בקשת חנינה נוספת, בתגובה אליה הודיע ריבלין כי ימיר חלק מעונשו של היילו למאסר על תנאי. לאחר פרסום מתווה החנינות ה-70, נודע כי היילו יגיש בקשת חנינה שלילית, היות והוא מתאים לאחד ממאפייני המתווה – אסיר שעבר התעללות על ידי נפגע העבירה שלו.
זו אינה הפעם הראשונה בה אירועים לאומיים מנוצלים למתן חנינות מיוחדות. מיד לאחר הקמת המדינה, ולאחר הנצחון במלחמת ששת הימים, נחקקו בישראל חוקים שאפשרו מתן חנינה כללית. עם זאת, ניתן לראות כי "מתווה חנינות ה-70" הינו שונה. פקודת החנינה הכללית משת 1949 קבעה כי כל אדם שנמצא במאסר או מעצר ישוחרר, למעט מספר יוצאי דופן, דוגמת אסירים שרצחו או נידונו למאסר עולם. חוק החנינה מ-1967 היה זהיר יותר, ומהחנינה הכללית הוחרגו רשימה ארוכה של אסירים, בין היתר – אסירים שנשפטו לעונש מאסר של 10 שנים או יותר, נאצים ועוזריהם, או מי שעברו על עבירת בטחון המדינה, או עבריינים חוזרים. במתווה הנוכחי, ריבלין ושקד מציעים גרסה זהירה ואחראית עוד יותר של מתן חנינות. לא מוענקת חנינה כללית, ובמקום זאת – מוכרז מתווה שמאפשר לאסירים העונים על תנאים מסויימים בלבד להגיש חנינות, ורק מי שיגיש חנינותו תבדק התאמתו למתווה.
