דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

ברגע האחרון / סמוך להחלת קיצור שבוע העבודה: עתירה לבג"ץ בדרישה לביטול צו ההרחבה

בעתירת ארגון העסקים הקטנים נטען כי עליית השכר השעתי מסכנת קיומם של עסקים והשר חיים כץ חרג מסמכותו כשחתם על צו ההרחבה | למרות הבקשה, נכון לעכשיו לא הוציא בג"צ צו מניעה לקיצור

עובדת ניקיון. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר / פלאש 90).
עובדת ניקיון. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר / פלאש 90).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

'התאגדות העסקים הקטנים והבינוניים', ארגון המונה לדבריו כ-75 אלף חברים עתר ביום חמישי לבג"צ כנגד צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה האמור להיכנס מחר (ראשון) לתוקף. לטענתם, חתימת הצו מהווה חריגה מסמכותו של שר העבודה והרווחה חיים כץ, והם מבקשים לדחות את כניסתו לתוקף עד לסיום הבירור בנושא. בינתיים לא קיבל בית המשפט העליון את הבקשה לצו מניעה זמני, וביקש מהצדדים להגיב לטענות עד סוף חודש אפריל לפני שיעביר הנחיות לגבי המשך הטיפול בעתירה.

לטענת האיגוד, קיצור שבוע העבודה בלא הפחתה בשכר העובדים יסכן את קיומם של עסקים קטנים רבים, בין היתר כיוון שמשמעותה העלאת שכר המינימום השעתי מ-28.5 ש"ח ל-29.1. לאחרונה הבהירו גורמים במשרד העבודה והרווחה לדבר ראשון כי חוות הדעת המשפטיות במשרד גורסות כי קיצור שבוע העבודה אכן יוביל לעליית שכר המינימום השעתי ורכיבי שכר נוספים המושפעים מערך השעה – זאת בניגוד לעמדת נשיאות הארגונים העסקיים, שהיוותה צד להסכם לקיצור שבוע העבודה (בלא הפחתת שכר) וטוענת כי כוונת ההסכם הייתה ששבוע העבודה יתקצר רק לעובדים במשרה מלאה.

"מנגנון צו ההרחבה כלל לא נועד לקבוע הסדרים למשק כולו, אלא לענפים מסוימים, ובמובן זה, נעשה שימוש שגוי ומסוכן בצווי הרחבה לאורך השנים" טוענים בעתירת ההתאגדות, "ההבחנה בין תחולה ענפית לתחולה כללית של צו הרחבה חשובה ביתר שאת כאשר הסוגיה הדורשת הסדרה היא בעלת חשיבות ציבורית גבוהה. לאורך השנים, מנגנון צו ההרחבה הפך לקיצור דרך לקביעת הסדרים עקרוניים בתחום דיני העבודה, אשר בפועל ייתר את הצורך בחקיקה ראשית. מדובר בפרקטיקה פסולה מיסודה אשר נוגסת בתפקידו של המחוקק, מאיימת על תהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים ושקופיים, פוגמת בתפקיד המרכזי של הכנסת בתהליכים אלה ומכרסמת בעקרון הפרדת הרשויות". לטענתם סמכותו של השר מוגבלת לחתימה על צווי הרחבה אשר יחולו על עבודות מסוימות ולא על כלל המשק.

סעיף 25 בחוק ההסכמים הקיבוציים, הנהוג בישראל כבר משנת 1957 מסמיך את שר העבודה והרווחה לחתום על צווי הרחבה הקובעים כי הוראות הסכמים קיבוציים כלליים או ענפיים הנחתמים בין ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים יחולו גם על עובדים ומעסיקים שאינם צד להסכם הקיבוצי המוגדרים בצו. לצורך חתימה על צו שכזה נדרש השר להיוועץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במשק, ובארגוני מעסיקים הנוגעים לעניין. לאחר מכן, עליו לפרסם את כוונתו לחתום על הצו ולאפשר לציבור 20 יום להגיש עליו הערות. כמו כן, על מנת לחתום על צו הרחבה נדרש השר לקבל חוות דעת בנושא מועדה מייעצת המורכבת ממספר שווה של נציגי עובדים ומעסיקים.

התאחדות העסקים הקטנים והבינוניים הגישה ערר כנגד הטלת הצו כבר ביולי 2017, ואף התקיים בנושא שימוע מול הממונה על יחסי העבודה.  במשק הישראלי שורה ארוכה של צווי הרחבה כלליים המקיפים את כלל העובדים בישראל, ביניהם צווים המסדירים את נושא הפרשות חובה לפנסיה, דמי הבראה לעובדים, נסיעות לעבודה ובחזרה, ימי אבל, תוספת יוקר, העסקת עובדים עם מוגבלויות ועוד. גם קיצור שבוע העבודה האחרון שבוצע בישראל ב-1995, נעשה באמצעות צו הרחבה אשר השפיע גם על שכר המינימום השעתי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!