"הגרדיאן" הבריטי מפרסם הבוקר (ב') הצעה יוצאת דופן של מכון מחקר בריטי: כל צעיר וצעירה בריטיים שיגיעו לגיל 25 יקבלו מתנה מהציבור הבריטי בצורה של 10,000 ליש"ט, מענק שיוגדר כ"ירושה".

"הבעלות על הון, והיכולת לרשת הון, הופכת יותר ויותר משמעותית. במיוחד לאור העובדה שחלקו של השכר מעבודה בעוגת ההכנסות הלאומיות נמצא בירידה בבריטניה"

על פי הדיווח מדובר בהצעה של מכון מחקר בעל עמדות כלכליות שמאליות בשם IPPR, המכון הפרוגרסיבי למדיניות ציבורית, ושל ועדת מומחים הפועלת מטעמו תחת השם "הועדה לצדק כלכלי".

אנשי המכון הגיעו למסקנה כי סוגיית הנגישות הראשונית להון היא שאלת מפתח בכל הנוגע להתפתחות אי השוויון בחברה ובכלכלה הבריטית. לכן הם מציעים ליצור קרן הון ציבורית, אשר תצבור סכומים משמעותיים ממספר אפיקים, והחל משנת 2030 תתחיל לחלק מענקים חד-פעמיים לאזרחים בריטיים ילידי בריטניה בסך של 10,000 לירות שטרלינג – אשר שווים כיום קצת פחות מ-50,000 שקלים.

כך יתאפשרו, על פי מציעי הרעיון, לכל צעיר וצעירה נגישות להון לצורך מימון צעדיהם הראשוניים בעולם המבוגרים – לרבות השקעה ליצירת עסק, הון ראשוני לרכישת נכס או השקעה בלימודים.

המימון לרעיון המהפכני של מכון המחקר עשוי להגיע, על פי הצעת המכון עצמו, ממספר אפיקים. ראשית הם מציעים למכור את אחזקות הציבור בבנק המלכותי של סקוטלנד והזרמת הכסף שיתקבל לתוך קרן ההון הציבורית. שנית מציעים המומחים הטלת מיסוי נוסף על רווחי תאגידים גדולים, בסך של כ-3% מערך האחזקות ומיסים נוספים שיוטלו על העשירים ביותר במשק הבריטי.

קאריס רוברטס, כלכלנית מטעם המכון הפרוגרסיבי למדיניות ציבורית, אמרה ל"גרדיאן": "הבעלות על הון, והיכולת לרשת הון, הופכת יותר ויותר משמעותית. במיוחד לאור העובדה שחלקו של השכר מעבודה בעוגת ההכנסות הלאומיות נמצא בירידה בבריטניה".

"זו הסיבה שאנו סבורים", אמרה רוברטס, "שקרן הון ציבורית תאפשר לאזרחים, באופן קולקטיבי, להשתתף בצמיחה של התוצר המקומי הגולמי. כך נוכל לוודא שהכל נהנים מהצמיחה הכלכלית, ולא רק בעלי ההון ויורשיהם".

ההצעה של המכון דומה לאחת מהצעותיו של הכלכלן היווני השמאלי פורץ הדרך, יאניס ורופאקיס, מי שהיה שר האוצר של יוון לתקופה קצרה, ופורסמה בעבר כאן. הצעות שונות מועלות בשיח הכלכלי הבינלאומי כיום בניסיון להתמודד עם החשש כי הכנסות מעבודה ימשיכו לרדת ככל שתהליכי האוטומטיזציה יאיצו, ורובוטים יחליפו את בני האדם במרבית העבודות.

החלשותה של העבודה כמקור לפרנסה הוגנת היא גם מקור לאי השוויון הכלכלי. על פי הדיווח של "הגרדיאן" העשירון העליון של משקי הבית בבריטניה מחזיק בכ-44% מהנכסים וההכנסות בבריטניה, בעוד המחצית התחתונה של משקי הבית מחזיקים יחד רק ב-9% מהעושר הציבורי.

על פי המכון לכ-70 מדינות בעולם יש קרנות הון ציבוריות חוץ תקציביות שתפקידן לממן יעדים ציבוריים, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא נורווגיה. הנורבגים החליטו להעביר את הכנסותיהם מהגז שהתגלה לחופם לקרן ציבורית אשר מממנת השקעות ציבוריות. גם בישראל הוקמה קרן שכזו, אך בשונה מהקרן הנורבגית, בישראל הוחלט שהשקעות הקרן יתבצעו כולן מחוץ לישראל, כחלק מתפיסת החנק התקציבי השולטת במשרד האוצר.