דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט באייר תשפ"א 11.05.21
24°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 23°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 21°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

דעות / מס רובוט מוסף

הצעתו של גייטס סבוכה עד בלתי אפשרית. אם מבקשים ליצור זרם הכנסות קבוע שיוכל לשמש את החברה, ולייצר משאבים ציבוריים שישמשו את ההמונים מהם תשלל הפרנסה בשל התקדמות הרובוטים והאוטומציה, יש פתרון אחר

רובוטים מרתכים במפעל מכוניות (צילום: shutterstock)

ראובן מתפרנס לא רע מהפעלת קומביין (מַקְצֵרָה) עבור המעסיק שלו, שמעון, בעל החווה. מן המשכורת של ראובן נלקחים מס הכנסה ותשלומים לביטוח הלאומי, שעוזרים לממן תכניות ממשלתיות לרווחת החלקים החלשים יותר של האוכלוסייה. אך, למרבה הצער, שמעון מתכוון להחליף את ראובן בנקסוס, רובוט שיכול להפעיל את הקומביין יותר שעות, באופן בטוח יותר, וללא הפסקות צהריים, חופשות חגים וימי מחלה.

ביל גייטס חושב שעל מנת להילחם באי השוויון והשלכות חברתיות נוספות הכרוכות בהחלפת עובדים בשר ודם במכונות, נקסוס צריך לשלם מס הכנסה או ששמעון ישלם מס גבוה על החלפת ראובן ברובוט. גייטס חושב גם שאותו "מס רובוטים" צריך לשמש למימון תכנית הכנסה בסיסית לכל. הצעתו של גייטס, וריאציה אחת מתוך רבות על רעיון ההכנסה הבסיסית, נותנת לנו הצצה לצדדים מרתקים של קפיטליזם והטבע האנושי שחברות עשירות הזניחו יותר מדי זמן.

אני, רובוט

כל הרעיון של אוטומציה הוא, שבניגוד לראובן, נקסוס אף פעם לא ינהל משא ומתן על חוזה ההעסקה שלו עם שמעון. וכמובן, הוא לא יקבל כל הכנסה כספית. הדרך היחידה לדמות מס הכנסה בשמו של נקסוס היא להשתמש בהכנסה השנתית האחרונה של ראובן כאמת מידה, ולנכות מהרווחים של שמעון תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי בערך שווה למה ששילם ראובן בזמנו.

המהפכה הטכנולוגית של היום מתאפיינת במידה הולכת וגדלה של חיברות (סוציאליזציה) של הון הייצור. תגובה מעשית תהיה סוציאליזציה של זכויות הקניין על ההכנסה הגדולה שהן מחוללות כעת

יש שלוש בעיות עם הגישה הזאת. קודם כל, בזמן שהכנסתו של ראובן הייתה משתנה לאורך השנים, לולא היה מפוטר, השכר אליו מתייחסים לצרכי חישוב מס לנקסוס לא יכול להשתנות, אלא בהחלטה שרירותית שתעמת את רשויות המס חזיתית עם בעלי העסקים. שמעון והרשויות ייאלצו להתגושש, בסופו של דבר, סביב אומדנים בלתי אפשריים של השיעור בו הייתה עולה, או יורדת, משכורתו של ראובן, אילו עדיין היה מועסק.

שנית, המצאתן של מכונות המופעלות על ידי רובוטים, שמבצעות תפקידים שלא נעשו מעולם על ידי בני אדם, משמעה שלא תהיה משכורת קודמת על בסיסה ניתן יהיה לחשב את המסים שהרובוטים צריכים לשלם כביכול.

ולבסוף, את החיוב של שמעון לשלם מס "הכנסה" עבור נקסוס, אך לא עבור הקומביין שהוא מפעיל, קשה להצדיק מבחינה פילוסופית. אחרי הכל, מדובר בשתי מכונות, והקומביין תפס את מקומו של כוח עבודה אנושי גדול הרבה יותר מנקסוס. ההצדקה היחידה, שאפשר להגן עליה, ליחס שונה ביניהן, היא שלנקסוס יש מידה גדולה יותר של אוטונומיה.

אך באיזו מידה נקסוס באמת אוטונומי יותר מהמקצרה? מתקדם ככל שיהיה, נקסוס יכול להיחשב אוטונומי אם, ורק אם, יפתח מוּדעוּת, באופן עצמאי או בעזרת יוצריו.

רק אם נקסוס (כמו השכפולים מסוג נקסוס-6 בסרט בלייד ראנר מ-1982) יעשה את הקפיצה הזאת, "הוא" ירוויח את "הזכות" להיחשב כנבדל מהקומביין שהוא מפעיל. אבל אז, האנושות יצרה "אנוש" חדש, ותוך זמן קצר ודאי תקום תנועת זכויות "אדם" חדשה (אליה אצטרף בשמחה) שתדרוש חירות עבור נקסוס, ושוויון זכויות עם ראובן – כולל שכר מחייה, הטבות בסיסיות וזכות הצבעה.

אובמה מקבל הסבר על זרוע רובוטית בעת סיור במפעל SAFT האמריקאי (צילום: AP)

מיסוי של יצרני הרובוטים? חשבו מסלול מחדש

בהנחה שלא ניתן לחייב רובוטים לשלם מסים בלי לייצר קונפליקט אפשרי חדש בין רשויות המס ובעלי העסקים (שילווה בבוררויות מס ושחיתות), מה לגבי הטלת מס על נקסוס בנקודת המכירה שלו לשמעון? זה יהיה, כמובן, אפשרי: המדינה תגבה מס חד פעמי משמעון, ברגע שהוא מחליף את ראובן בנקסוס.

גייטס תומך בחלופה הזאת ל"תשלום" מס על ידי רובוטים. הוא חושב שהאטת האוטומציה ויצירת מס חדש כתמריץ שלילי כנגד ההשפעות של ביטול משרות אנושיות הן, ככלל, מדיניות נבונה.

אך מס חד פעמי על רובוטים רק יוביל את יצרני הרובוטים לכלול אינטליגנציה מלאכותית במכונות אחרות. נקסוס ישולב, במידה הולכת וגדלה, בתוך המקצרה, כך שיהיה בלתי אפשרי למסות את האלמנט הרובוטי בנפרד מהחלקים "הטפשים" שמבצעים את הקציר עצמו.

גייטס חושב גם שאותו "מס רובוטים" צריך לשמש למימון תכנית הכנסה בסיסית לכל. הצעתו של גייטס, וריאציה אחת מתוך רבות על רעיון ההכנסה הבסיסית, נותנת לנו הצצה לצדדים מרתקים של קפיטליזם והטבע האנושי שחברות עשירות הזניחו יותר מדי זמן

הרעיון של מס קנייה על רובוטים ציך להיזנח או להתרחב למס קנייה על מוצרי הון (מוצרים שמשמשים לייצור מוצרים אחרים, ושלא נמכרים ישירות לצרכנים, ד.ר.). אבל דמיינו את הזעקה שתעלה כנגד מס על כל מוצרי ההון: אוי ואבוי למי שיפגע ביצרנות ובתחרותיות המקומית!

מאז עלייתו של הקפיטליזם התעשייתי, היינו גרועים מאוד בהבדלה בין רכוש להון, ולכן גם בין עושר, רנטה ורווחים. זו הסיבה שקשב כל כך לעצב מס על עושר. הבעיה הקונספטואלית של הבדלה בין נקסוס לקומביין ש"הוא" מפעיל, תהפוך לבלתי אפשרית את ההסכמה על האופן בו יופעל מס הרובוטים.

אבל למה צריך להפוך את החיים תחת הקפיטליזם למסובכים יותר ממה שהם כיום? יש חלופה למס הרובוטים שקל ליישם ופשוט להצדיק: דיבידנד בסיס לכל, שימומן מכל תשואות ההון.

ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט, האיש העשיר בעולם (צילום: AP)

שיתוף ציבור

דמיינו שחלק קבוע מכל הנפקה ציבורית של מניות יעבור לנאמנות ציבורית, אשר ממנה יווצר זרם הכנסה באמצעות חלקה של הקרן בדיבידנדים. במקרה הזה הופכת החברה, הלכה למעשה, לבעלת מניות בכל תאגיד מסחרי, וחלקה של המדינה מחולק באופן שווה בין כל האזרחים.

דמיינו שחלק קבוע מכל הנפקה ציבורית של מניות יעבור לנאמנות ציבורית, אשר ממנה יווצר זרם הכנסה באמצעות חלקה של הקרן בדיבידנדים. במקרה הזה הופכת החברה, הלכה למעשה, לבעלת מניות בכל תאגיד מסחרי, וחלקה של המדינה מחולק באופן שווה בין כל האזרחים

ככל שהאוטומציה תשפר את הרווחיות והיצרנות של התאגידים, הרי שכלל החברה תשתתף בשגשוג זה. וזאת, בלי אף מס חדש, בלי מערכת מסובכת של חוקי מס, בלי כל השפעה על המימון הקיים של מדינת הרווחה. למעשה, רווחים גבוהים יותר שמחולקים, אוטומטית, דרך ההכנסות המחוזקות של הדיבידנד הבסיסי, ישאירו יותר כספים פנויים למדינת הרווחה. ביחד עם זכויות עובדים חזקות יותר ושכר מחייה הוגן, האידאל של שותפות בשגשוג יזכה לחיים חדשים.

שתי המהפכות התעשייתיות הראשונות נבנו על מכונות שייצרו ממציאים גדולים, בתנאים מוגבלים, ונקנו על ידי יזמים מחוכמים שדרשו זכויות קניין על זרם ההכנסה שחוללו המכונות "שלהם". המהפכה הטכנולוגית של היום מתאפיינת במידה הולכת וגדלה של חיברות (סוציאליזציה) של הון הייצור. תגובה מעשית תהיה סוציאליזציה של זכויות הקניין על ההכנסה הגדולה שהן מחוללות כעת.

בקיצור, תשכחו מלמסות את שמעון או את נקסוס. במקום זאת, העבירו חלק מהרווחים של שמעון מהחווה לנאמנות ציבורית, שמספקת תשלום לכולם. בנוסף, אנחנו חייבים לקבוע בחוק שכר ותנאים טובים יותר עבור בני האדם שעדיין מועסקים, ולוודא כי המסים שלנו מספקים לראובן את הדרוש לו בעתו: דמי אבטלה, פרנסה במסגרת הקהילה שלו, או את האפשרות לפרוש.


יאניס וארופאקיס, שר האוצר של יוון לשעבר, הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אתונה.
פורסם במקור ב-Project Syndicate
תורגם על ידי דבר ראשון

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות