בראיון קצר שנתן ביל גייטס למגזין "קווארץ" העלה יזם הטכנולוגיה לשעבר והמיליארדר בהווה רעיון חדשני, אשר עלול להישמע חריג למדי: מיסוי של רובוטים אשר מחליפים עובדים אנושיים.

גייטס הסביר את הרעיון כך: כולנו מצפים שהאוטומציה, המיכון, ישחררו את בני ובנות האדם לעשייה בעלת ערך מוסף חברתי: טיפול מיטיב בקשישים, חינוך בכיתות קטנות ובקבוצות קטנות. זה מאד סביר לצפות שכח העבודה שישתחרר באמצעות הכנסת מכונות ורובוטים יעסוק בעבודות האלו, ששם אין תחליף למגע האנושי.

אך כאן בדיוק מצויה הבעיה לפי גייטס. "אלו העבודות שממומנות על ידי הקופה הציבורית, שתלויה במיסים". על מנת להתמודד עם הסכנה שבהתרוקנותה של הקופה הציבורית מציע גייטס למסות את הרובוטים אשר מחליפים את בני האנוש. "אם רובוט עושה עבודה שהיית משלם למישהו 50,000 $ כדי לעשות, והוא היה צריך לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי וכל זה, אז סביר מאד לצפות שגם הרובוט ישלם באותו שיעור".

פס ייצור רובוטי במפעל החדש של אדידס(צילום: יח"צ)

גייטס מסיים את הראיון בצחוק נבוך שאפשר לתאר אותו כצחוק של "אחד שיודע". "אני לא חושב", אומר גייטס, "שהרעיון הזה יבוא כאיזו הפתעה לחברות שמייצרות רובוטים, זאת לא בעיה".

הרעיון של גייטס הוא לא רעיון תיאורטי בלבד, מציינים במגזין קווארץ. באיחוד האירופי כבר התקיים דיון ראשוני סביב הרעיון של מיסוי רובוטים, ומדוייק יותר לומר מיסוי התאגיד אשר מחליף עובד אנושי ב"עובד" מכני.

הרעיון עלול להישמע מוזר, אך למעשה זהו ניסיון ראשוני להתמודד עם העובדה שהופכת ברורה יותר בכל יום. מצד אחד מספר העבודות שעשויות פשוט להיעלם ולהתאדות בזכות תהליכי המיכון והאוטומציה הוא אדיר. חברת היעוץ הבינלאומית מקינזי ערכה מחקר המבוסס על כ-800 מקצועות בתחומי כלכלה שונים, והגדירה את הפעולות האנושיות שעשויות להיות מוחלפות על ידי מכונות.

בתחום האירוח וההסעדה, קובעים במקינזי, ב-75% מהמקומות בהן מתבצעת עבודה אנושית כיום, ניתן יהיה להחליפה במכונה או ברובוט. בתחום זה מועסקים קרוב ל-11 מיליון אמריקאים בארה"ב, כך שהמשמעות עשויה להיות אבטלה לקצת פחות מ-8 מיליון עובדים, אם לא יותר.

בתחום הייצור המשאבי – כלומר כריית מחצבים, חקלאות ותעשיה גולמית ישנו פוטנציאל מיכון של 63% מזמן העבודה האנושי על פי מקנזי. בתחום זה מועסקים כ-13.5 מיליון אמריקאים על פי הערכות, ולכן פוטנציאל האבטלה כאן גם הוא עומד על מיליונים.

פוטנציאל המיכון כיום הוא גבוה בתחומים של עבודה שגרתית – לדוגמא, מרגע שהמכונית האוטומטית איננה עוד בגדר חלום עתידי אלא הווה הרי שכל תחום הנהיגה כמקצוע עלול להיעלם – נהגי משאיות, נהגי אוטובוסים, נהגי מוניות וכיו"ב. אך גם בתחומים נוספים, הנראים כמיוחדים לאופן הפעולה האנושי, ישנה חדירה הולכת ומתמדת של רובוטים ומכונות. כך לדוגמא, ישנן כבר מחלקות בבתי חולים בארה"ב "המעסיקות" רופאים רובוטים, המסוגלים לקבל את הדיאגנוזה (האבחנה הרפואית) מהצוות הרפואי ולשקלל בהתאם לפרטים המצויים בפניהם ויחד עם כלל המחקר הרפואי הידוע ואף המתעדכן תדיר, ולהמליץ על פרוגנוזה (תכנית הטיפול).

ההשפעה הצפויה על שוק העבודה – כלומר הפיכת המוני בני אדם למרוששים ללא יכולת פרנסה – נמצאת מזה כמה שנים בשיח הציבורי. הרעיון של גייטס מעלה לתודעה בעיה נוספת אשר עלולה להיווצר אגב השינוי הטכנולוגי הזה: התרוששותה של הקופה הציבורית המבוססת על מיסי הכנסה. בישראל לדוגמא, כ-30% מהכנסות המדינה ממיסים מגיעות ממיסי הכנסה על שכירים. ללא נתח משמעותי זה של הכנסה, קשה לראות כיצד ניתן יהיה לייצר את התשתית הכלכלית המדינתית לטיפול בהמוני בני אדם משוללי פרנסה.