541 מיליון צעירים, בגילאי 15-24, לוקחים היום חלק בשוק העבודה ברחבי העולם,  בהם 37 מיליון בני נוער המועסקים בעבודות מסוכנות. קבוצה זו, המהווה מעל ל-15% מכוח העבודה העולמי, חשופה במיוחד לפציעות בעבודה. דוח של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) על בטיחות צעירים בעבודה, גילה ששיעור הפציעות לא קטלניות בקרב עובדים אלה גבוה ב-40% מזה של עובדים מבוגרים יותר.

הדוח, שפורסם לרגל לרגל היום הזיכרון העולמי לעובדים, שהוא גם היום העולמי לבטיחות וגהות בעבודה, שחל בסוף השבוע האחרון, מצייר תמונת מצב שצריכה להדאיג את כולנו.

למה צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר?

שוק העבודה הוא מקום קשוח עבור צעירים שמחפשים עבודה. רבים מהם מרגישים לחץ לקבל את ההצעה הראשונה שהם מקבלים, לעיתים קרובות בלי להתחשב בתנאי העבודה ותוך כדי שהם מכניסים את עצמם לסיכון בתחום הבטיחות והגהות.

התוצאה של מאפיין זה של עבודת צעירים היא שעובדים אלה סובלים מפציעות ומחלות בשיעור גבוה יותר מעמיתיהם המבוגרים.

כ-374 מיליון עובדים סובלים מדי שנה מפציעות לא קטלניות, שבמקרים רבים יש להן השלכות משמעותיות על המשך חייהם ועל יכולתם להתפרנס. על פי סקר שערכה לאחרונה הסוכנות לבטיחות וגהות של האיחוד האירופי, הסיכון של עובדים צעירים לביפצע באורח לא-קטלני גבוה ב-40% מזה של עובדים מבוגרים. בארה"ב עומדים סיכון הפציה אצל צעירים גבוה פי שניים מזה של מבוגרים.

חלק מהגורמים המגבירים את הסיכון להיפצע אצל עובדים צעירים, כך על פי מחברי הדוח, מקורם באופי שוק העבודה הנוכחי. גורמים אחרים נעוצים במפאיינים האישותיים של שכבות גיל אלו.

האחוז הגבוה של אבטלת צעירים (35% מכלל המובטלים בעולם הן בני 15 עד 24), מוביל לריכוז גבוה של עובדים אלה בסקטור הלא-פורמלי (עבודה בשחור), בעבודות זמניות ובתעסוקה לא סטנדרטית. צורות העסקה אלה, לעיתים קרובות, לא מפוקחות בצורה נאותה, והעובדים בהן נוטים לחוסר מודעות לזכויותיהם.

גורם נוסף הפועל לרעתם הוא חוסר בהכשרה ומיומניות. צעירים שמצטרפים לראשונה לשוק העבודה חסרים הכישורים והניסיון של עובדים מבוגרים יותר. את ההשפעה של חוסר ניסיון זה אפשר לראשות בעובדה שסיכוייו של עובד להיפצע בחודש הראשון לעבודתו גבוה פי ארבעה מהסיכוי ב-12 החודשים הראשונים.

לגורמים חיצוניים אלה יש להוסיף את העובדה שצעירים נוטים להיות מושפעים יותר מלחץ חברתי, כולל הרצון שלהם להשתלב ולהראות כבעלי יכולות ועצמאיים. מה שיכול להוביל ללקיחת סיכונים מיותרים בעבודה. צעירים יכולים גם להימנע מלהתריע על  סכנות במקום העבודה בגלל פחד להיתפס כ"עושי צרות" או "מתלוננים".

פקטורים אישיים נוספים  – כמו מגדר, מוגבולות וסטטוס חוקי – שילוב הגיל הצעיר, מגבירים את הסיכוי לפציעה בעבודה. שיעור הפציעות מהגרי עבודה, לדוגמה, הוא הגבוה ביותר. ו-70% מהמהגרים הם מתחת לגיל 30.

העבודות המסוכנות ביותר: בנייה, חקלאות וייצור

מספר גבוה של עובדים צעירים, בהרבה מהמדינות המתפתחות, מוצא תעסוקה בענף הבנייה, שבאופן כללי נרשמים בו שיעורים גבוהים של פציעות תעסוקתיות ומחלות. הסיבה לכך נעוצה בטבע המסוכן של חלק מהמטלות הכרוכות בעבודה זו, אך גם במחסור בהכשרות בטיחות לעובדים הלא מנוסים, העונתיים, ומהגרי העבודה המועסקים בה.

בדומה לענף הבנייה, החקלאות מציבה סיכונים לעובדים בכל הגילאים, בגלל טבע העבודה ומחסור בהכשרה מספקת. למרות זאת, כמעט חצי מכל הילדים ובני הנוער המועסקים בעבודות המוגדרות מסוכנות עושים זאת בחקלאות.

ענף הייצור, בעיקר בארצות המתפתחות, מהווה גם הוא מוקד להרבה צעירים שנכנסים לשוק העבודה ישירות מבמערכת החינוך. באפריקה מהווים הצעירים קרוב ל-10% מכלל העובדים בייצור, במזרח אירופה ובמרכז ומערב אסיה עומד שיעורם על 20% מכלל המועסקים בענף. בהרבה ארצות מתפתחות, בענף זה נרם השיעור הגבוה ביותר של תאונות עבודה בהן מעורבים עובדים צעירים.

מה אפשר לעשות?

מחברי הדוח מסמנים מספר כיוונים אפשריים לפתרון המצב.

דרך אחת היא להגביר את המעורבות של הצעירים עצם בבעיה, כמו גם בחיפוש פתרונות עבורה. בנוסף, מציעים ב-ILO לשפר את המידע והנתונים שיאפשרו לאיגודים מקצועיים, ולגורמי אכיפה לההבין טוב יותר את היקף התופעה ומאפייניה, מה שיאפשר התמודדות יעילה יותר. הדוח אף מציע להקים "שולחן עדול" בנושא, בו ישתפו פעולה המעסיקים, העובדים והמדינה.

עוד מצע הדוח לשפר את החקיקה והרגולציה בתחום הבטיחות בעבודה, ולהגביר את המודעות של עובדים לבעיה.