24 מיליון מקומות עבודה חדשים יווצרו עד שנת 2030 במידה ותנקט המדיניות הנכונה לקידום כלכלה ירוקה יותר. כך צופים כותבי דו"ח הדגל של ארגון העבודה הבינלאומי שהתפרסם השבוע, המעריך את מספר העבודות שיעלמו ביחס לעבודות שיווצרו במעבר לכלכלה ירוקה.

על-פי נתוני הדו"ח שכותרתו "מצב התעסוקה והחברה בעולם 2018: ירוקים מעבודה", פעולה להגבלת התחממות כדור הארץ ל-2 מעלות צלזיוס, תביא מצד אחד להיעלמותם של שישה מיליון מקומות עבודה, אך אובדן אותן עבודות יתקזז עם מקומות העבודה החדשים שיווצרו בעקבות המצב החדש. מספרם הסופי של מקומות העבודה החדשים שהוצגו בדו"ח מתבסס על מספר גורמים שככל הנראה יתקיימו במקביל:

כמה ממקומות העבודה החדשים יוקמו על ידי אימוץ פרקטיקות בנות קיימא בתחום האנרגיה הכוללות שינויים בתמהיל האנרגיה, קידום השימוש בכלי רכב חשמליים ושיפור יעילות האנרגיה של מבנים. הדו"ח מראה כי כ-2.5 מיליון עבודות יעשו שימוש בחשמל המבוסס על אנרגיה מתחדשת. לצד זאת, עתידות להיעלם כ-400 אלף עבודות העושות שימוש בחשמל המבוסס על דלקים פוסיליים.

מקומות העבודה נוספים יווצרו על ידי פיתוח השירותים של המערכות האקלוגיות הכוללות בין היתר טיהור של הקרקע והמים כדי לייצר התחדשות וצמיחה, שליטה על חרקים באופן אקולוגי, תמיכה בהאבקה ושמירה מפני מזג אוויר קיצוני, וגם חקלאות לסוגיה: דייג, ייעור ופעילות תיירותית – מדובר במשרות שצפיות להעסיק כ-1.2 מיליארד עובדים.

תחנת כח סולרית בדרום אפריקה (Photo: Abengoa Solar)

היבט מעניין נוסף שעלה בדו"ח הוא חישוב שעות העבודה של העובדים שיופחתו בעקבות חולי שייגרם בעקבות עליית הטמפרטורה הצפויה. עליית הטמפרטורה תייצר מצוקת חום במיוחד בקרב עובדי החקלאות והיא תוביל למצבים רפואיים כתשישות ושבץ. על פי הדו"ח, מצוקת החום והחולי שייגרם בעקבותיו יגרמו להפסד של 2% במספר שעות העבודה עד שנת 2030.

"ממצאי הדו"ח שלנו מדגישים כי מקומות עבודה מסתמכים במידה רבה על סביבה בריאה ועל השירותים שהיא מספקת. הכלכלה הירוקה יכולה לאפשר למיליונים נוספים להתגבר על עוני ולספק פרנסה וחיים משופרים לדורות הנוכחיים ולאלו הבאים", אמרה סגנית מזכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי, דבורה גרינפילד.

נתון מעניין נוסף שעלה בדו"ח הוא ששישה מיליון מקומות עבודה חדשים יכולים להיווצר על ידי מעבר ל"כלכלה מעגלית" הכוללת פעילויות כמו מיחזור, תיקון, השכרה ושימוש חוזר בחומרים לייצור. פעילויות אלו יחליפו את המודל הכלכלי המסורתי של "חילוץ, ביצוע, שימוש וזריקה".

השפעות איזוריות

על פי הדו"ח, כלכלות העולם תלויות זו בזו ושזורות אחת בשנייה. מעבר לכלכלה ירוקה ייצר רשת של מקומות עבודה באיזורים מסויימים באמריקה, באסיה, באוקיאנוס השקט ובאירופה, המייצגים כשלושה מיליון, 14 מיליון ושתי מיליון משרות בהתאמה, כתוצאה מהצעדים שיינקטו ביחס לייצור ושימוש באנרגיה.

לעומת זאת, ייתכן ויהיו פגיעות בתעסוקה במזרח התיכון (-0.48%) ובאפריקה (-0.04%) אם המגמות הנוכחיות יימשכו, בשל התלות של אזורים אלה בדלקים פוסיליים ובכרייה, בהתאמה.

בסך הכל מראה הדו"ח כי רוב ענפי המשק יפיקו תועלת מיצירת מקומות עבודה מרושתים יחדיו: מתוך 163 המגזרים הכלכליים שנבדקו, רק 14 יפסידו מקורות תעסוקה של יותר מ-10,000 משרות ברחבי העולם. כמו כן באופן צפוי, רק שני מגזרים – הפקת נפט וזיקוק נפט, הראו הפסדים של מיליון מקומות עבודה או יותר.

פועל במכרה בדונצק, אוקראינה (צילום: DmyTo / Shutterstock).

להיבט יצירת מקומות העבודה מצטרפת גם היכולת של העובדים לבצע את העבודות החדשות. הדו"ח קורא למדינות לנקוט בפעולה דחופה להכשרת העובדים למעבר לכלכלה ירוקה, ולהעניק להם הגנה חברתית המאפשרת מעבר למשרות חדשות, מונעת עוני ומפחיתה את הפגיעה במשקי הבית ובקהילות.

"שינויי מדיניות באזורים אלו עלולים לקזז את ההפסדים הצפויים של עבודה או את השפעתם השלילית. מדינות עם הכנסה נמוכה וחלק מהמדינות עם הכנסה בינונית עדיין זקוקות לתמיכה כדי לפתח איסוף נתונים, ולאמץ ולממן אסטרטגיות לקראת מעבר צודק לכלכלה וחברה בת קיימא מבחינה סביבתית, הכוללות את כל קבוצות החברה", אומרת קתרין סאגט, הכותבת הראשית של הדו"ח.

ללא מדיניות נכונה לא יהיו רווחים

על פי הדו"ח, צמיחת מקומות העבודה תלויה במדיניות ארוכת טווח עם התערבות משמעותית במשק של המדינות. עוד נטען כי למרות שאמצעים להתמודדות עם שינוי האקלים עלולים לגרום לאובדן מקומות עבודה בטווח קצר, השפעתם השלילית עשויה להיות מופחתת באמצעות מדיניות מתאימה.

הבעיה מתחילה בשוק החופשי הגלובאלי, בו יכולתן של מדינות חלשות לבצע מדיניות ארוכת טווח דרך שליטה במשק ועתידו היא חלקית מאוד. מדובר במדינות ואזורים שחלק גדול משוק העבודה שלהם נמצא בכלל במשק הלא פורמלי, ובמדינות שכלכלתן תלויה במשקיעים מבחוץ עם אינטרסים משלהם, בארגון הסחר העולמי ובבנק העולמי. כיצד יש ליצור שילוב בין כלכלה ירוקה ועתיד טוב יותר לעולם ולעובדים, תוך הבטחת קיומם הכלכלי-חברתי? את התשובה לשאלה זו כותבי הדו"ח עדיין לא פיצחו, אך בהחלט הציעו כמה כיוונים אפשריים.

ילדות עובדות בהודו, נושאות סלסלות מלאות בסלעים. (צילום: REUTERS/Rupak De Chowdhuri)

הדו"ח קורא לסינרגיה בין הגנה חברתית לבין מדיניות סביבתית התומכת הן בהכנסות העובדים והן במעבר לכלכלה ירוקה יותר. על פי הדו"ח, תמהיל של מדיניות הכוללת קצבאות, ביטוח לאומי חזק ומגבלות על השימוש בדלקים פוסיליים יוביל לצמיחה כלכלית מהירה יותר, ליצירת תעסוקה חזקה יותר ולחלוקת הכנסות הולמת, וכן להפחתת פליטות גזי חממה.

הדו"ח קורא למדינות לנקוט בפעולה דחופה כדי שיוכלו לצפות מהן המיומנויות הדרושות למעבר לכלכלה ירוקה ולספק תוכניות הכשרה חדשות לעובדים. המעבר למערכות חקלאיות בנות קיימא יביא ליצירת מקומות עבודה בחוות אורגניות בינוניות וגדולות, ויאפשר לעסקים לגוון את מקורות ההכנסה שלהם, במיוחד כאשר לחקלאים יהיו הכישורים הנכונים.

עוד מראה הדו"ח כי חוקים, תקנות ומדיניות סביבתית הכוללים סוגיות עבודה הינם אמצעי רב עוצמה לקידום אג'נדת 'עבודה הוגנת' של ארגון העבודה הבינלאומי ולקידום יעדים סביבתיים.

"דיאלוג חברתי המאפשר למעסיקים ולעובדים להשתתף בתהליך קבלת החלטות פוליטיות לצד הממשלות, ממלא תפקיד מרכזי בהשלמת היעדים החברתיים והכלכליים עם דאגות סביבתיות. ישנם מקרים בהם דיאלוג כזה לא רק סייע להפחית את ההשפעה הסביבתית של המדיניות, אלא גם מנע מהשפעה שלילית על התעסוקה או על תנאי העבודה", מסכמת סאגט את הדו"ח.