לא רק מיקרוסופט ואפל, אלא גם סמסונג ואפילו יצרנית הטרקטורים ג'ון דיר פועלים בשנים האחרונות כדי לצמצם את היכולת לתקן את מוצריהם. הבלעדיות מאפשרת להם לעודד צרכנים לרכישת חוזי שירות יקרים. במקרה הגרוע יותר, הם מעודדים את השלכת מוצריהם החדשים יחסית להר גדל והולך של אשפה תעשייתית, בזמן שהן מתמקדות במכירה של מוצרים חדשים.

תרבות הצריכה אינה דורכת במקום. אם בעבר ה'ציווי' התרבותי היה לרכוש הרבה מוצרים, הרי שקצב החידושים היום יצר התנהלות של רכישת המוצר העדכני ביותר. הגרסא החדישה ביותר מקטינה את הערך הסמלי של הגרסא הקודמת ביום שבו היא יצאה לשוק.

מה שלפני 25 שנה שימש כבדיחה מצחיקה היום הוא מציאות קשה, הגורמת להוצאות כספים גדולות, אשפה אלקטרונית בכמויות עתק ובעיקר בזבוז של מוצרים בעלי ערך שימוש, או כאלו שניתנים לתיקון.

יש אנשים שלא מסתדרים עם הקדמה

כנגד מגמת התאגידים להגביר את המסחור, יש לקוחות ומתקנים עצמאיים שרוצים לקנות מוצרים איכותיים שטובים לשנים רבות, ובמידת הצורך לתקן את החלק שהתקלקל, במקום להשליך את הכל לפח ולקנות מוצר חדש. מול התחכום הטכנולוגי והמשפטי של תאגידי הייצור, הם נאבקים על 'הזכות לתקן', מאבק שמחייב גם ידע טכני, אבל גם חקיקה.

אריק לונדגרן הוא יזם בתחום מחזור האלקטרוניקה העומד להיכנס לכלא בארה"ב כי שיכפל דיסקים בשנת 2012, ועליהן גרסאות של מערכת ההפעלה חלונות, שכל אדם יכול להוריד מהאינטרנט באופן חופשי וחוקי. בבית המשפט נציגי מיקרוסופט טענו שהוא 'זייף תוכנה', למרות שהוא לא שינה את התוכנה בשום צורה. כיום, 6 שנים לאחר המקרה, מעטים המחשבים שנמכרים עם כונן דיסקים, אבל מיקרוסופט דורשת רכישת רשיון נוסף, ממי שלא מחזיק את הדיסק המקורי עם הפלייר (כן, מנייר) והוראות השימוש בדיסק.

כיום מיקרוסופט משווקת את חלונות גרסא 10, שמבחינה משפטית היא אינה ממש תוכנה, אלא שירות להפעלת המחשב ששם את הלקוחות בעמדת נחיתות – אנו בעצם קונים ממיקרוסופט את הזכות להשתמש במחשב שקנינו בעזרת השירות שלהם. במקביל, למיקרוסופט מותר לשמור עותקים מכל מה שאנחנו עושים על המחשב במגוון של נסיבות, ומותר להם לשנות את מערכת ההפעלה ככל שירצו.

תביעות ייצוגיות בערימות

מיקרוסופט לא המציאה את הגלגל, אלא למדה את שיטת הסכמי השימוש הדרקוניים מחברות אחרות, דוגמת גוגל. עוד חברה שידועה בהסכמי שימוש מגבילים היא אפל. אפל מוכרת מכשירים, אבל מעניקה רק רשיון לשימוש במערכת ההפעלה שלהם. המשמעות היא שאסור לשנות במכשיר שום דבר, וכל שינוי מבטל מייד את האחריות על המוצר. בשנים האחרונות הוגשו מספר תביעות ייצוגיות כנגד אפל בישראל. ב-2014 הוגשה תביעה ייצוגית על ידי  המועצה הישראלית לצרכנות בייצוגו של פרופסור ועו"ד אלון קלמנט, בטענה שאפל לא מחזיקה בישראל חלפים, למרות שלפי החוק היא מחויבת להחזיק חלפים ולספק שירותי תיקונים למשך שנתיים מיום מכירת המכשיר ללקוח. התביעה נמצאת בהליכי גישור לקראת פשרה. אפל העולמית קובעת מדיניות של הימנעות מתיקון מכשיריה, ולכן התיקונים של איי-דיגיטל – נציגתה בישראל, כאשר הם בכלל נעשים, לא מתחייבים לשימוש בחלפים מקוריים מתוצרת אפל.

בסוף שנת 2017 חשפו אתרי טכנולוגיה כי כאשר אפל מעדכנת גירסא, מכשירים ישנים הופכים לאטיים יותר. החשיפה עוררה מחאה נרחבת בקרב הלקוחות, והובילה לגל תביעות ייצוגיות בעולם וגם בארץ. אפל טענה שמדובר בצעד הגנתי על מכשירים בעלי סוללה ישנה, והציעה שירות החלפת סוללה במחיר סביר, אשר "על הדרך" גם מבטל את הפגיעה במהירות המכשירים. הסתרת הפגיעה במכשירים הישנים חשפה את השיטה בה מעודדת החברה את הלקוחות להחליף את המכשיר, גם כאשר הוא תקין. בחודש שעבר הוגשה תביעה ייצוגית נוספת, בגין אי עמידה בדרישות החוק לגבי תיקונים במכשירי אייפון.

תיקנת לבד? המכשיר יחטוף קנס!

אתר הטכנולוגיה "linus tech tips" רכש לסקירה מחשב חדש ויוקרתי מתוצרת אפל מסוג IMAC PRO. במהלך הרכבת המחשב המסך נסדק, אך אפל סירבה לתקן את המחשב גם תמורת תשלום. 

מותר לאפל לסרב לתקן מכשיר שנפתח שלא בהתאם להוראות היצרן, אבל הסיבה לסירוב הייתה אחרת לגמרי – לאפל פשוט לא היו מסכים להחלפה. טכנאים מורשים מטעמה אמרו כי יש להם אפשרות לרכוש מסך חדש, אך אפל עדיין לא הסמיכה אף מעבדה לתקן IMAC PRO. כלומר, מוצר הדגל של החברה, שעולה אלפי דולרים, יצא לשוק מבלי שיש לה, או לאנשים מטעמה, יכולת ממשית לתקן אותו, חודשים אחרי שיצא לשוק. התנהגות זו אינה תופעה יחידה באפל. תיקוני 'לחצן הבית' במכשירי אייפון אצל טכנאים עצמאיים ביטלו את היכולת להשתמש בסורק טביעות האצבע. החלפת מסך בדגמים חדשים יותר דווקא עבדה, אבל רק עד שהגיע עדכון הגרסא. לאחר העדכון המכשיר נתקע לחלוטין.

נוהג זה עורר מחאה אצל הלקוחות ואפל חזרה בה. כעת החלפת מסך עצמאית פוגעת 'רק' בחיישן עוצמת התאורה, ולא הורסת את המכשיר כולו. אפל בכלל לא מוכרת מסכים מקוריים, מה שגרם לטכנאים שונים לשלוח לסין מסכים שבורים, שאפשר לתקן בקלות באמצעות החלפת הזכוכית בלבד, ולשמור על שאר חלקי המסך מקוריים. בדרך חזרה מסין, המכס האמריקאי מחרים משלוחים כאלו ומשמיד את הסחורה, לפי טענת אפל כי מדובר במסכים 'מזוייפים', למרות שהם יוצרו על ידה וכבר היו פעילים בעבר בתוך מכשירי אייפון. לואיס רוסמן, הטכנאי בעל הסרטונים הפופולאריים ממנהטן, מתקן מכשירי אפל, אבל לא משתמש בהם בעצמו מתוך כעס על בעיות באיכות הייצור, הסירוב לתקן את המכשירים על ידי אפל בעצמה, והקשיים שהיא מערימה על מתקנים עצמאיים כמוהו.

מי יגן על החקלאים ?

את הנזק העיקרי ממדיניות השירות הקשוחה לא משלמים חובבי גאדג'טים שעלותם מאות דולרים, אלא חקלאים הרוכשים טרקטורים במאות אלפי דולרים. חברת ג'ון דיר מתקינה בטרקטורים שלה מערכות מחשוב המאפשרות לאבחן את מצב הטרקטור, אך היכולת להשתמש בהם שמורה למוסכים שלה. הסעת טרקטור למוסך בכיוון אחד עלולה לעלות 1,000 דולר באיזורים כפריים בארצות הברית, וג'ון דיר מונעת מטכנאים מקומיים לתקן את הציוד שלה. יש חקלאים שרוכשים תוכנות לא חוקיות מאוקראינה, כדי לנטרל חלק ממנגנוני ההגנה של המחשב שבתוך הטרקטור שלהם.

המאבק מצריך שילוב ידע טכני וחקיקה

ג'סה גונס החליטה ללמוד לתקן טלפונים סלולריים אחרי שאחד מילדיה הפיל את המכשיר לאסלה. היא גילתה שהיא בהחלט מסוגלת לתקן מכשירים סלולריים, והיא מתמחה כיום בתיקונים של רכיבים בלוחות אלקטרוניים, פעולות הכוללות הלחמות עדינות במיוחד ומחייבות שימוש במיקרוסקופ, מהסוג שרוב היצרניות מסרבות לבצע, גם תמורת סכומים גבוהים. היא רואה בכך תרומה לסביבה, וכן אתגר אישי ב'פיצוח' המכשירים, שכן חברות כמו אפל לא מספקות חלפים וגם לא מפרטים טכניים שמתארים מה כל חלק במכשיר אמור לבצע.

תחתיה מתמחות שש אמהות העובדות בחנות שלה IPAD REHAB בלו"ז גמיש, וגם בנה הצעיר תיקן שקע טעינה מקולקל במכשיר IPAD, תיקון אשר אפל מסרבת לבצע גם בתקופת האחריות. רוסמן וג'ונס מעלים לרשת סרטונים רבים שמתעדים את תהליך התיקון, ומאפשרים לאנשים בכל העולם ללמוד איך לבצע תיקונים וגם להבין טוב יותר את הפגמים השונים בייצור המכשירים, במיוחד שגורמים לתקלות שכיחות.

ג'ונס מתמחה בשחזור נתונים אישיים מהמכשיר – תחום שאפל לא מתחייבת שהוא בכלל אפשרי, בעיקר כי היא נוהגת להחליף מכשירים ולא לתקן אותם. האבסורד הוא שהמפרט הטכני שמקל על התיקון נמסר לטכנאים המורשים של אפל, ביחד עם הסכם מגביל, שאוסר עליהם לבצע את מרבית התיקונים. לעומתם, המתקנים העצמאים לא מקבלים את ההדרכה, אבל הם כן מבצעים את התיקונים. ג'ונס השתתפה בשימוע בבירת ניו יורק, אלבני, בנושא הצעות החוק לגבי 'הזכות לתקן'.

הרציונל המשפטי של הצעות החוק דומה לייצור הרכבים – יצרני רכב מחויבים לספק חלפים ותרשימים טכניים, כולל לחלקים הממוחשבים ברכב, כדי לאפשר לכל מוסך לתקן רכבים כהלכה. זה לא המצב לגבי טרקטורים ומכשירים אלקטרוניים. ג'ון דיר ואפל מתנגדות לחקיקה בטענה שהיא תחייב אותן לחשוף קניין רוחני פרטי, המצוי בתרשימים הטכניים, שעלול גם לאפשר שינויים במכשירים שעלולים להיות מסוכנים. ג'ונס הפסידה אלפי דולרים בגין החרמת מסכים מחודשים על ידי המכס האמריקאי, בתיאום עם אפל, שכונו 'סחורה מזוייפת'. "אני מקווה שהשנה החוק יעבור", אמרה בשימוע לגבי הצעת החוק. המאבק בין החיסכון לצרכנים והשמירה על הסביבה מצד אחד, לבין כוחם הכלכלי פוליטי של היצרנים הגדולים הולך ומתחמם. יותר ויותר בארצות הברית אנשים נהיים מודעים לנושא 'הזכות לתקן' ולהשלכותיו. למעט מספר תביעות משפטיות, בישראל העיסוק הציבורי בנושא עדיין אינו מפותח, למרות שאנו סובלים מההשלכותיו כמו בכל מקום אחר.