לוחות זמנים צפופים אך החלטה מקצועית ועניינית, ללא התנגדות של גורמים במשרד התקשורת: כך עולה מהפרוטוקולים של דיון מועצת הכבלים והלוויין לאישור עסקת YES ובזק, עסקה שעומדת במרכזו של תיק 4000. המסמכים הגיעו לידי 'דבר ראשון', לאחר שנחשפו בתגובה לבקשה שהגישה התנועה לאיכות השלטון.
ביום שני השבוע הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי "בימים הקרובים" יכריע האם החלטתו בנוגע לכתבי האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו תפורסם לפני או אחרי הבחירות הקרובות, זאת אחרי שבדצמבר האחרון הודיעו משטרת ישראל ורשות ניירות הערך כי על פי ממצאי החקירה שביצעו בנושא "התגבשה תשתית ראייתית לכך שראש הממשלה, ורעייתו שרה נתניהו, קיימו מערכת יחסים שוחדית עם אלוביץ'".
לפי הפרוטוקולים וחוות הדעת הכלכלית שהגישה למועצה חברת עדליא ונחשפו כעת, המועצה אישרה את העסקה פה אחד ועוד באותו היום חתם על האישור ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן אז כשר התקשורת. לוחות הזמנים הצפופים וכן פנייה ישירה מצד נתניהו מצביעים על הענקת דחיפות לאישור העסקה, אך תוכן המסמכים מציג דיון ענייני, מקצועי שמהווה המשך להחלטות רגולציה קודמות. עוד עולה מהמסמכים כי בניגוד לטענות – לא הייתה התנגדות של נציגי משרד התקשורת לעסקה. עסקה זו היא חלק מרכזי בתיק 4000 בו, על פי החשד, העניק נתניהו הטבות רגולטוריות לשאול אלוביץ', וזאת בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה, שהיה בשליטתו.
במסמכים אין תימוכין לטענות שהושמעו בתקשורת כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהן האישור עליו חתם נתניהו לעסקת בזק-YES נחתם למרות התנגדות גורמי מקצוע במשרד התקשורת. להפך, הדיון והמסמכים חושפים שורה של אישורים רגולטוריים קודמים, ובייחוד זה של ד"ר אסף אילת, אז ממלא מקום הממונה על ההגבלים העסקיים (כיום יו"ר רשות החשמל). אילת התנה מספר תנאים לעסקה, ובמועצת הכבלים והלוויין בחנו את ההשלכות העתידיות שלהם לעומת תרחישים חלופיים של אי אישור העסקה. תנאי אחד בעסקה שקבע אילת לא מומש עד היום ולא בגלל בזק או YES, אך ספק האם הוא עולה לכדי פגם מהותי בהחלטה.
חשיפת המסמכים התאפשרה הודות לבקשת חופש המידע של התנועה לאיכות השלטון, אשר נשלחה למשרד התקשורת בנובמבר 2017. המשרד התמהמה עם התשובות בעיקר בשל חקירת המשטרה הפעילה בנושא. המסמכים הועברו לידי העמותה, בהשחרות חלקיות, למרות התנגדות של חברת YES לפרסום. YES היא חברה פרטית ובמסמכים יש פרטים על מצבה הכלכלי בשנים 2014-15, שאינם חייבים בפרסום כמו שחייבת חברה הנסחרת בבורסה.
לוחות הזמנים שהעלו חשד
חלק ממראית העין החשודה לגבי נתניהו קשורה בסמיכות הזמנים הנוגעת לאישור העסקה על ידי מועצת הכבלים והלווין. מרגע הקמת הממשלה החדשה ועד לאישורה הסופי של העסקה עברו כחודש וששה ימים בלבד, במהלכם הספיק נתניהו לפטר את מנכ"ל המשרד הקודם ולמנות תחתיו את שלמה פילבר.
בתקופה זו נעשתה פעילות קדחתנית לאישור העסקה: חברת עדליא נשכרה ב-18 ליוני, ותוך חמישה ימים בהם השקיעו עובדי החברה כ-130 שעות סיימה את הכנת חוות הדעת ב-4 לפנות בוקר של ה-23 ליוני, היום אותו קבע דירקטוריון בזק כמועד חשוב לאישור העסקה. באותו יום התקיים הדיון במועצת הכבלים והלווין בו אושרה העסקה, שלאחריו נסע חבר המועצה וסמנכ"ל במשרד התקשורת מימון שמילה להחתים את נתניהו על האישור הסופי.
סמיכות זמנים זו, ביחד עם אי פרסום המסמכים ב-2015, יצרו מראית כאילו נתניהו סייע לאלוביץ', מבלי שאיש ידע בזמנו שיש קשר חברי בין השניים, או על מעורבות לכאורה של נתניהו בתכנים שבאתר וואלה בו אלוביץ' שולט, דרך השליטה בבזק.
מה מגלים המסמכים ?
בפרוטוקול של מועצת הכבלים והלווין נרשם שנתניהו, כשר התקשורת, פנה למועצה בבקשה לקיים דיון בנושא העסקה בכתב, במסמך שלא פורסם עד כה. אפשר לראות בכך פעולה למען אלוביץ', אך במידה דומה גם פניה לגיטימית משר שמבקש מהרגולטורים לקיים דיון במועד סביר. בפרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלווין וגם בחוות הדעת של עדליא, מוזכר כי ברשות ההגבלים העסקה אושרה כבר במרץ 2014 (כבר אז זיהה העיתונאי אבי וייס שמדובר בהחלטה שסוללת את הדרך של אלוביץ' להרוויח כמיליארד ש"ח בתרגילים פיננסיים עתידיים). נימוקים מפורטים מטעם רשות ההגבלים להתאמות נוספות במיזוג קודם פורסמו במאי 2014 על ידי ד"ר אסף אילת, אז ממלא מקום הממונה על ההגבלים העסקיים. על רקע זה, בקשתו של נתניהו להאיץ את אישור העסקה יכולה להיתפס כסבירה. בתום הדיון האישור ניתן פה אחד.
אין במסמכים הללו, או בכל מסמך רשמי אחר שפורסם עד כה, עדות להתנגדות כלשהי מצד ברגר לאישור העסקה. יתרה מכך – בפרוטוקול נאמר במפורש, שגם השב"כ לא ראה מניעה בהעברת אמצעי השליטה ב-YES במלואם לבזק. כלומר, קשה להאמין שפילבר הספיק לטפל בנושא, וככל הנראה הפניה לשב"כ נעשתה עוד בתקופת ברגר.
במשרד התקשורת לא התנגדו
לאורך כל הדיון הארוך אין שום עדות לכך שמשהו ממשרד התקשורת ניסה להתנגד לעסקה או להתנות לגביה תנאים נוספים, כאשר במועצה ישבו שלושה נציגים בכירים של משרד התקשורת – שי רטר, איציק ידגר ושמילה מימון.
הדיון התקיים כאמור ב-23 ליוני 2015, היום אותו קבע דירקטוריון בזק לאישור הרגולציה, ומשתתפי הדיון מתייחסים לסוגיה זו, ולאפשרות שאם ההחלטה לא תאושר בזמן או יתווספו להם תנאים מהותיים – בזק תיסוג ממנה. עו"ד טל אייזנפלד, עוזרת ראשית ליועץ המשפטי של המועצה שואלת: "האם מצאת תנאים שהיית רוצה להוסיף אותם ולא הוספת מתוך חשש שככל שנוסיף תנאים העסקה הזו יכולה להתבטל על ידי הדירקטוריון ?" ערן הורן, היועץ הכלכלי מעדליא משיב: "התשובה היא לא".
לא נכנסו לביטול ההפרדה המבנית
מחיר הבסיס לעסקה – 680 מליון ש"ח, מבטא הימור דרמטי מבחינת בזק. למרות שהדיון במועצת הכבלים והלווין מתמקד בהיבטי רוחב של התחרות במשק, נראה שהרגולטורים כן התייחסו לנושא בתוך הדיון. מהמסמכים עולה כי הם ראו בהלוואות עתק של בזק ל-YES כהשקעות הון, כלומר כחובות אבודים, מה שמשפר מאוד את מאזנה של החברה. ל-YES יש הפסדים צבורים של 5 מיליארד ש"ח, השווים במצטבר לבזק בערך כמיליארד ש"ח כנכס מס לקיזוז מתשלומי המסים שאותם בזק חייבת למדינה בפריסה למספר שנים. כאן ההערכות הכלכליות של עדליא והדיון במועצת הכבלים והלווין מציגים הנחה שגויה – והיא שאישור העסקה צפוי לאפשר לבזק לנצל את ההפסדים של YES.
בפועל, גם אחרי העסקה, שהפכה את YES לחברת בת של בזק, וגם אחרי המכתב של מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר המתיר לקיים מיזוג פיננסי בין YES לבזק, רשות המסים לא התירה שימוש בנכס המס, וזה המצב עד היום. מכתב זה, מסוף שנת 2016, היה כנראה אחד הגורמים שדרבנו את פתיחת החקירה נגד פילבר ברשות לניירות הערך, חקירה שחשפה שורה של עבירות לכאורה מצידו ובעקבותיה הפך לעד מדינה בתיק 4,000. גם בדיון במועצה ב2015 וגם בחוות הדעת הכלכלית נוקטים המשתתפים גישה זהירה, שבוחנת אך ורק את השלכות עסקת הרכישה של YES. לכל המשתתפים בדיון ברור שהשלב הבא המתוכנן הוא ביטל ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, כלומר – איחוד חברות, התייעלות והנאה מנכס המס. מנגד, כולם בדיון הדגישו שנושא ביטול ההפרדה המבנית טעון אישור נוסף, ולכן הדיון מוגבל רק להשלכות של מכירת מניות YES מיורוקום לבזק.
מדוע נבחרה עדליא ומדוע הוסתרו המסמכים ב-2015 ?
חברת עדליא היא חברת יעוץ כלכלי שעוסקת במתן יעוץ גם למשרדי הממשלה, לא מעט בתחום תכנון התחבורה הציבורית בעבור משרד התחבורה, וגם בתחום השידורים. לחברה לא היה ניסיון בתחום רגולציית תקשורת ולכן הבחירה בה מעט תמוהה. עם זאת, מדובר בחברת יעוץ שהייתה מסוגלת להירתם למשימה בזמן קצר. כלכלן מועצת הכבלים והלווין, אבי עזוז, היה באותה עת בחל"ת, וממלאת מקומו, ריקי וייסמן הייתה חדשה בתפקיד. יו"ר המועצה, ד"ר בן חי שגב, הייתה זקוקה לחוות דעת נוספת, ככל הנראה, כדי להראות מעל לכל ספק סביר שהאישור נשקל כהלכה מכל הבחינות.
עוד מסרה המועצה בתגובה: " יובהר, כי חברת עדליא נבחרה בהליך תקין, ממוסמך ומסודר של ועדת סקרים ומחקרים של משרד התקשורת, לפיו מגויסים יועצים חיצוניים למועצה. מדובר בהליך רגיל של פנייה לקבלת הצעות שמבוצע בשירות המדינה באופן שגרתי, במהלכו עדליא נבחרה לאחר שנפסלה חברה אחרת שהצעתה דורגה מעליה ב-16.06.15, בשל ניגוד עניינים".
חוות הדעת עצמה היא מעמיקה ובכל זאת יש בה כנראה לפחות 2 טעויות – החברה העריכה כי התחרות בשוק השידורים תשמר גם לאחר העסקה בגלל פיתוח מיזם הסיבים IBC. בפועל, עד היום למיזם זה מחוברים רק כ-150 אלף משקי בית, ובכל מקרה אין לו רישיון לספק שידורים. אין מדובר בשגיאה מהותית במיוחד, מאחר ובכל מקרה נדונה גם התגברות התחרות באמצעות כניסת נטפליקס, סלקום TV וחברות אחרות. טעות מהותית יותר היא ההערכה לפיה בזק תוכל ליהנות מנכס המס, הערכה שכאמור התבדתה. לטעות זו יש השפעה מסחרית על בזק, אך תפקיד הרגולטור מתגדר בקביעה האם העסקה מותרת או לא, ולא בשאלה האם היא נבונה עסקית. התנאי לעסקה שהציב אילת, שלא התמלא עד היום, הוא תשלומי החזר מבזק לספקיות אינטרנט כנגד כל לקוח שידורים בשיטת OTT על רשת בזק. חשוב לציין שאי מילוי התנאי לא נובע מבזק, אלא ממשרד התקשורת, שלא הסדיר עד היום הוצאת רישיונות לשירותי OTT והם מתקיימים ללא רישיון.
במועצת הכבלים והלווין מסבירים כיום ש "חוות הדעת הכלכלית שהכינה חברת 'עדליא' בשנת 2015 נועדה לשימוש פנימי ולא נועדה לפרסום מלכתחילה. מספר גופים ביקשו את חוות הדעת רק בשלהי שנת 2017 (כלומר, שנתיים וחצי לאחר הכנתה) ביניהם התנועה לאיכות השלטון, והיא הועברה אליהם לאחר השחרת סודות מסחריים". עוד נמסר כי "חוות הדעת מכילה נתונים מסחריים סודיים ורגישים שפרסומם היה יכול לפגוע בחברות וחובה היה על המדינה לשמור על הסודיות המסחרית של החברות". ההסבר מעט תמוה, מפני שאת אותו הליך של פרסום לאחר השחרות מעטות הייתה המועצה יכולה לבצע מיוזמתה קרוב למועד ההתרחשויות, הרבה לפני השלמת העסקה, או לפני שנפתחה חקירה כלשהי.
השורה התחתונה
מבלי להכיר את כל פרטי תיק 4000 הנמצא תחת חקירה, ניתן להגיד בזהירות כי מהמסמכים עולה תימוכין חלקי לגרסה של נתניהו לפיה החתימה של נתניהו על האישור, הייתה בפני עצמה החלטה שנסמכה על בדיקה מקצועית מעמיקה וסבירה, גם אם במהלכה נעשו טעויות מקצועיות מסוימות.
לוח הזמנים העולם מהמסמכים אכן לחוץ ומעיד על לחץ לאישור העסקה, אך לא ניתן לדעת האם מדובר במעורבות פסולה. יש לציין שהחלטת הדירקטוריון של בזק התירה אפשרות להארכת זמן ההמתנה לאישור לתקופה נוספת. כלומר, גם אם נתניהו השתדל להתאים את ההחלטות ללוח הזמנים שמתאים לאלוביץ', הרי שהוא לא הכתיב את התוצאה ואין פסול ברור בכך ששר מבקש מרגולטורים לדון בבקשות בלוח זמנים סביר.
לגבי נתניהו, ללא קשר למצבו המשפטי, כהונתו כשר תקשורת תיזכר כבעייתית ועל כך תעיד לכל הפחות הבחירה בשלמה פילבר כמנכ"ל, אשר גם ביצע לכאורה עבירות שונות בשירות בזק ואלוביץ', וגם מסר עדות כנגד השר שמינה אותו. כשר תקשורת, נתניהו היה ממוקד בניסיון להשפיע על גופי השידור, ולא בפתרון בעיות יסודיות בתחום, בייחוד בתחום התשתיות, שמעיקות על החברות והציבור הישראלי עוד לפניו וגם עכשיו.
