"הלחימה בין צבא אתיופיה לכוחות התיגראי מסלימה", אמר ל'דבר' ד"ר משה טרדימן, מומחה לקרן אפריקה. "אתמול הוציא הפרלמנט האתיופי את ממשלת מדינת המחוז תיגראי מחוץ לחוק והחליט להחליפה בממשלת מעבר".
טרדימן, שעומד בראש המכון לחקר ביטחון סביבתי ואיכות חיים והוא גם עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, מוטרד מאוד מהמצב באתיופיה. "מאחר וקווי האינטרנט והטלפון למדינת המחוז נותקו, קשה לדעת מה בדיוק המצב בשטח, אך ישנם דיווחים על התפשטות הלחימה לאורך הגבול שבין תיגראי למדינת המחוז אמהרה, התומך בממשלת אתיופיה. כמו כן דווחו התנגשויות ליד גבולותיה של אתיופיה עם אריתריאה וסודאן, שסגרה אתמול את גבולה עם אתיופיה".
המלחמה בין ממשלת אתיופיה למפלגת השלטון של מדינת המחוז תיגראי, שתפסה לפני כן את השלטון באתיופיה כולה במשך עשרות שנים ועד 2018, החלה בשבוע שעבר ועל פי מומחים עשויה להימשך תקופה ארוכה, להביא לקורבנות רבים, ולערער את תהליכי השלום בקרן אפריקה.
"הלחימה מסלימה חרף קריאות מצד הקהילה הבינלאומית". הוסיף טרדימן. אתמול דיווח נשיא אתיופיה אביי אחמד על הפצצה אווירית נרחבת נגד מטרות צבאיות בתיגראי, ואמר שהן תימשכנה. הוא טען שהפעילות הצבאית במדינת המחוז היא בעלת "מטרות ברורות, מוגבלות וברות השגה". כוחות הטיגראי השתלטו על מתקנים וכלי נשק של צבא אתיופיה, והגיבו למצב באזהרות ואיומים נגד הממשלה הפדרלית, תוך שהם מראים שברשותם כלי נשק מודרניים. "העם הטיגרי ינצח" נכתב בחשבון הפייסבוק הרשמי של מפלגת 'החזית העממית לשחרור תיגראי' (TPLF)."
יש להם כוחות מספיקים להחזיק מלחמה נגד השלטון המרכזי?
"התיגראי למודי קרבות ובעלי כמויות משמעותיות של ציוד צבאי וכלי נשק ותחמושת. על פי הארגון International Crisis Group הצבא המחוזי של התיגראי והמיליציות הקשורות אליו מונים כרבע מיליון חיילים. אחת הסכנות הטמונות בהסלמת הסכסוך היא שצבא אתיופיה יתחלק לפי קבוצות אתניות כאשר החיילים התיגרים יערקו לכוחות התיגראי המחוזיים, מה שיתכן שכבר מתרחש בשטח. מעבר לכך, על פי דו"ח פנימי של האו"ם שפורסם אתמול, כוחות התיגראי שולטים במטה הפיקוד הצפוני של צבא אתיופיה הממוקם במקלה, מדובר לפי הדו"ח במטה הפיקוד החמוש בנשק כבד רב ומכיל את "רוב כלי הנשק הכבדים של צבא אתיופיה, כולל מרבית היחידות הממוכנות והמשוריינות, הארטילריה ומערכת הנ"מ של המדינה".
נשמע כמו מלחמה של ממש
"ממשלת אתיופיה, מצדה, מגייסת חיילים מכל רחבי המדינה ושולחת אותם למחוז תיגראי ובכך היא יוצרת ריק ביטחוני במחוזות אחרים של המדינה. לתוך הריק הזה נכנסים ארגונים חמושים נוספים שפועלים באתיופיה, ויש די הרבה כאלה. גוברת הסכנה למעשי זוועות על רקע אתני או שארגון הטרור הסומאלי אל-שבאב, ינצל את המצב על מנת לחדור לאתיופיה ולבצע בה פיגועים".
כיצד המלחמה הפנימית באתיופיה משפיע על האזור?
"אתיופיה טרם החזירה את העיירה באדמה לאריתריאה, כפי שהתחייבה לעשות במסגרת הסכם השלום עליו חתמו ראשי המדינות בספטמבר 2018 בג'דה שבסעודיה. הכוחות המורדים בתיגראי מסוכסכים עם אריתריאה, והסכסוך הזה עלול להתחמם. כמו כן, צריך לזכור שאתיופיה היא המעצמה חשובה ביותר בקרן אפריקה. זאת לא עוד מדינה. לאור כל האמור לעיל, חוסר יציבות עלול לגלוש למחוזות אחרים באתיופיה כמו גם למדינות אחרות באזור ובכך, למעשה, מסכן את השלום בין אריתריאה לבין אתיופיה וגם את תהליך השלום האזורי. כמו כן, חוסר יציבות זה עלול להביא פחות השקעות למדינה או אף להפסיקן כליל מאחר שיתכן שמשקיעים יעדיפו להמתין עד יעבור זעם".
מפלגת ה-TPLF, השולטת במחוז תיגראי, שלטה באתיופיה במשך עשורים עד שאביי נבחר לעמוד בראש המדינה ב-2018, והוביל לרפורמות פוליטיות מרחיקות לכת. הרפורמות הציפו לפני השטח מתיחויות ישנות על רקע אתני. התיגרים מהווים כ-5% מאוכלוסיית אתיופיה בה חיים 110 מיליון בני אדם המחולקים ליותר מ-70 קבוצות אתניות. מדינת המחוז תיגראי היא בין האזורים העשירים והמשפיעים ביותר באתיופיה.
בשבוע שעבר דווח כי בטבח שנערך במערב אתיופיה נרצחו 54 בני אדם. הטבח בוצע על-ידי לוחמים המזוהים עם "צבא השחרור של האורומו" (OLA) ועל-פי דיווחים של אמנסטי-אינטרנשיונל מרבית הקרבנות הן נשים וילדים. הטבח התבצע בכפר בשם גאווה-קאנקה, שנמצא באזור וולגה בו פועלות כ-60 מיליציות שונות.
ממשרד החוץ נמסר ל'דבר' כי במחוז תיגראי שוהים כעת תשעה אזרחים ישראלים וכי המשרד בקשר איתם ומנסה לסייע להם לצאת מהמחוז למקום בטוח.
