על רקע הניסיון הרוסי להפגיש בין נתניהו לאבו-מאזן, אישר ולדימיר קוז'ין, עוזר נשיא רוסיה לענייני שיתוף פעולה צבאי-טכני, כי מעל למחצית רכיבי מערכת ההגנה האווירית S-300 סופקו לאיראן. בהודעה שמסר קוז'ין ביום שלישי, נטען כי יתר המשלוח יסופק עד לסוף השנה, ועד כה לא נמסר מידע אודות המפרט הטכני של הרכיבים שסופקו לאיראן.
כבר בשנת 1998 פורסמו המגעים בין איראן לבין רוסיה על הספקת מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח מדגם S-300, אולם על אף דיווחים שונים במשך השנים נראה, כי החוזה נחתם רק בשנת 2006, ופורסם רשמית, הן על ידי האיראנים והן על ידי הרוסים רק במהלך שנת 2007. כבר אז הביעה ישראל את דאגתה מחימושה של איראן במערכת המתקדמת.
ההודעה הרוסית מגיעה לאחר נאומו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ב-28 באוגוסט, בפני קצינים בכירים במערכת הבטחון האיראנית, בו אמר: "במטרה להביא ביטחון לאוכלוסיית ארצנו ולעתיד שלנו, עלינו להגביר את היכולת ההתקפית וההגנתית שלנו".
#Russia: #Iran to receive all S-300 systems before year-end, half already supplied – Kozhin pic.twitter.com/BXWnvGyzB0
— Already Happened (@M3t4_tr0n) September 6, 2016
מערכת ההגנה האווירית S-300 מורכבת מטילי קרקע-אוויר מתוצרת חברת אלמאז-אנטיי הרוסית והטילים פותחו על ידי MKB Fakel. דגם המערכת שמכרה רוסיה לאיראן בתחילה הוא דגם PMU1 SA-20 שהושק ב-1990, אולם הדגם שמועבר אליה הוא דגם PMU2 SA-20 שהושק ב-1992. לדגם זה מכ"ם גילוי המסוגל לאתר עד 200 טילים בליסטיים ומטוסים בו זמנית, אך לעקוב רק אחרי 6-12, וזאת בטווח של 150-200 ק"מ ובגובה של עד 27 ק"מ. המערכת נחשבת בקרב השלטונות האיראנים כ"חיסון" מפני התקפה אווירית או בליסטית.
ישראל חוששת כי מערכת כזו תצר את אפשרויותיה הצבאיות, ותאפשר לאיראן להיות תקפנית יותר. בנוסף, גורמים בישראל טוענים שאיראן תוכל להעביר את המערכת ללבנון ולסוריה ולפגוע בחופש הפעולה של חיל האוויר באזורים אלה.
ב-23 בדצמבר 2008 טען מקור דיפלומטי-צבאי במוסקבה כי מערכות טילי S-300 נארזות ומוכנות למשלוח לאיראן. בתגובה לטענות המקור הרוסי, אמר באותו היום דובר אמריקני כי ארה"ב סמוכה ובטוחה שמשלוח הטילים האלה אכן מתקיים, אולם הטילים לא הגיעו לאיראן.
המגעים בין רוסיה לאיראן על רכישת המערכת נמשכו עד 2010, אז הקפיאה רוסיה את ייצוא הטילים לאיראן מפאת החלטת האו"ם להטיל סנקציות על הרפובליקה האיסלאמית. באפריל 2015 הסיר הנשיא הרוסי פוטין את ההקפאה על עסקת הטילים, וזאת בעקבות הסכם הגרעין בין איראן לבין שש המעצמות בווינה.
ב-17 בפברואר 2016, טענה סוכנות הידיעות הרוסית RIA כי "מוסקבה תשלח מערכת טילי קרקע-אוויר מתקדמים מסוג S-300 ראשונה לאיראן כבר מחר". זמן קצר לפני כן דווח כי רוסיה מתכננת לחתום עם איראן על חוזה לאספקת מטוסי קרב מסוג סוחוי SU-30. ב-17 באפריל חשפה איראן חלקים ממערכת ההגנה האווירית S-300 במהלך מצעד לרגל יום הצבא הלאומי שמצוין במדינה. כעת מודה רוסיה לראשונה כי אכן סיפקה מעל למחצית מרכיבי המערכת לאיראן.
איראן טענה לאחרונה כי פרסה את מערכת ההגנה האווירית סמוך לאתר המבוצר בפרודו, בו על פי החשד פעלה בעבר לייצור נשק גרעיני. מחלקת המדינה האמריקאית מסרה ב-29 באוגוסט כי היא מודאגת מהדיווחים בתקשורת האיראנית לפיהם טהרן הציבה מערכות הגנה אווירית מתקדמת מסוג S-300 במתקן העשרת האורניום התת-קרקעי בפורדו. אלא שניתוח צילומי לוויין שהתפרסם השבוע במגזין הבריטי Jane's Defence Weekly מוכיח כי איראן לא פרסה משגרי S-300 בקרבת פורדו.
https://www.youtube.com/watch?v=vdncGZCQPCg&feature=youtu.be&t=41
במקביל לזאת, משרד החוץ הרוסי הודיע אמש (חמישי) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הסכימו עקרונית להצעה הרוסית לערוך פגישה בין השניים במוסקבה, במטרה לחדש את המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית. מועד הפגישה המיועד בין השניים לא נמסר.
