נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה, פרסמה היום (שני) נוהל אחיד לביצוע הליכי הידברות בליווי שופטי בית הדין בסכסוכי עבודה קיבוציים.

במסגרת הליכים אלו נפגשים הצדדים בחדר השופטים, בליווי שופטי בית הדין לעבודה במטרה לנסות ולהשיג הבנות שייתרו את ההליך המשפטי מחד – ויצמצמו שביתות גדולות במשק מאידך.

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (צילום: הסתדרות המעו"ף)

השופטת וירט-ליבנה הבהירה שכניסה להליך הידברות יחד עם אחד משופטי ההרכב, תתאפשר רק לבקשת הצדדים או בהסכמתם. כל אחד מהצדדים יוכל להחליט גם על הפסקת הליך ההידברות ועל חזרה לדיון לצורך קבלת הכרעה שיפוטית מבלי שהדבר יגרע מטענות הצדדים, ישפיע או ישליך על המשך ניהול ההליך השיפוטי ועל תוצאותיו.

לסייע לצדדים לחדש את המגעים ולהביא לפתרון מוסכם

אין מדובר בהליך גישור שבו המגשר רשאי לפגוש כל אחד מהצדדים בנפרד, כי אם הליך הידברות שנועד לסייע לצדדים לחדש את המגעים ביניהם ולהביא לפתרון מוסכם. במסגרת ההידברות יאסר על השופט לפגוש את הצדדים בנפרד, וככל שישנו צד להליך שאינו צד לניהול המשא ומתן בסכסוך הקיבוצי, יש לקבל את הסכמתו שלא לקחת חלק בהליך. הנוהל קובע כי  בפתח ישיבת ההידברות הראשונה יוודא בית הדין שהצדדים מסכימים לקיומו של הליך ההידברות ויסביר לצדדים את מהות הליך ההידברות.

להגיע להבנות מבלי לפגוע בכלכלה

הליך ההידברות פותח על ידי השופט סטיב אדלר, שכיהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בשנים 2010-1997. מטרת ההליך שמשמש בבתי הדין לעבודה מזה למעלה מ-20 שנה, היא לסייע לצדדים להגיע להבנות במטרה לצמצם שביתות גדולות במשק ואת פגיעתן בכלכלה. עם זאת, בנובמבר 2018 מתח נציב הקבילות על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, ביקורת על ההליך וטען כי  לבית הדין הארצי לעבודה אין סמכות לבצע הליכי גישור והידברות בדלתיים סגורות.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, סטיב אדלר (צילום: יוסי זמיר/ פלאש90)

בעקבות הביקורת, הקימה הנשיאה וירט-ליבנה ועדה בראשות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופטת בדימוס נילי ארד, ובברכת נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות – במטרה לבחון את הנוהל ולגבש לגביו המלצות.

בתי הדין לעבודה זוכים לאמון רב

מסקנות הוועדה הוגשו לנשיאת בית הדין לעבודה בפברואר 2019 שם ציינו שרוב המופיעים בפניה הביעו דווקא תמיכה בהמשך נקיטת הליכי הידברות בליווי בתי הדין לעבודה, והדגישו את חשיבותם, תוך שהם מציינים כי בתי הדין זוכים לאמון רב מצד הצדדים ליחסי העבודה המאפשר להם לקדם הבנות בין הצדדים וצמצום שביתות.

השופטת נילי ארד (באמצע), נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה נילי ארד. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הוועדה גם ציינה כי חוק בתי הדין לעבודה מ-1969, שנחקק בעקבות הסכמות בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים, מאפשר לבתי הדין לנקוט גם פרקטיקה של הידברות, במסגרת הסעיף שקובע "בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק".  לפיכך, המליצה הוועדה לנשיאת בית הדין על גיבוש נוהל מוסדר ובו כללים ברורים ואחידים לקיום ההליך ברוח הנוהל שנתקבל כעת.

הוועדה נפגשה עם 36 אישים ונציגי גופים – בהם נשיאי בתי הדין לעבודה בעבר ובהווה, ארגוני העובדים, ארגוני המעסיקים, נציגי המדינה והממונה על השכר באוצר והממונה על יחסי העבודה בזרוע העבודה, חברי וועדת העבודה של לשכת עורכי הדין ועורכי דין נוספים המייצגים תדיר בבתי הדין וכן נציגי עמותות וארגונים כגון ארגון הימין תחרות (שהגיש את הקובלנה כנגד ההליך), פורום קהלת ועוד.