קבוצה אמיצה של כשלושים שחיינים מישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית, ארה"ב, אוסטרליה, דנמרק, בריטניה, ניו-זילנד, דרום אפריקה ומדינות נוספות ביקשה לעשות את הבלתי אפשרי ויצאה היום (שלישי) לראשונה בהיסטוריה, לצלוח את ים המלח בשחייה, מהגדה הירדנית אל עבר הצד הישראלי בסגנון חופשי. כל זאת מתוך מטרה אחת – להביא למודעות הציבור את מה שהמשתתפים מגדירים כהזנחה מתמשכת של הים והאזור על ידי ממשלות ישראל וירדן.

המשחה אורגן בשיתוף פעולה בין המועצה האזורית תמר, ארגון אקופיס מזרח תיכון, והמשרד לשיתוף פעולה אזורי ומטרתו לגרום ליישומה של פעולה ממשלתית מקיפה להצלת ים המלח. "הגענו לתובנה העצובה שככל הנראה אנחנו הדור האחרון שיכול לעצור את התייבשותו של ים המלח ואת ההשפעה ההרסנית על סביבתו. לכן, אנו מחויבים לפעול באופן מידי ובצורה הטובה ביותר שאנו יודעים בה להביע את עצמנו, והיא שחייה", העידו השחיינים.

צליחת ים המלח (תמונות: מועצה אזורית תמר)

צליחת ים המלח (תמונות: מועצה אזורית תמר)

צליחת ים המלח (תמונות: מועצה אזורית תמר)

צליחת ים המלח (תמונות: מועצה אזורית תמר)

המשחה מתבצע לרוחבו של ים המלח, כ- 16 ק"מ, וארך כשבע שעות. הצוותים, שהתאמנו לקראת המשחה קרוב לשנה, יצאו באור ראשון של בוקר, על גבי סירות, מהגדה הירדנית – נחל מוג'יב (ארנון) – אל עבר חוף חמי עין גדי, שם תתקיים בשעות הצהריים, קבלת פנים לשחיינים וטקס הענקת מדליות ותעודות במעמד שגרירים ונציגים בכירים.

הבחירה לצלוח את ים המלח טומנת בחובה סכנת חיים של ממש, כפי שהסביר עודד רהב, מיוזמי המשחה ואחד השחיינים. "מספיקה טיפה אחת שתחדור לעין כדי לגרום לגירוי משמעותי, ובליעה אפשרית של מים יכולה להיות קטלנית אם לא תטופל באופן מידי", אמר. לדברי המארגנים, שלמרות הסכנה בחרו להביע את מחאתם, התייבשותו של ים המלח מתרחשת בקצב מדאיג ועד כה הוא איבד למעלה משליש משטחו, בזמן שמפלסו ממשיך לרדת בכמטר ועשרים מדי שנה. תוצאה נוספת של ההזנחה היא תופעת הבולענים – מדי שנה נפערים כ-300 בולענים חדשים ובסף הכל ישנם כ-5,000 בולענים בחופי ים המלח.

צליחת ים המלח (תמונות: מועצה אזורית תמר)

צליחת ים המלח (תמונות: מועצה אזורית תמר)

עבודות בים המלח. צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90.

עבודות בים המלח. צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90.

ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, שעשה אף הוא קטע קצר מהמשחה אמר כי ". זו בעיה לאומית וכך יש להתייחס אליה. מה שעתיד היה להיות אחת מפנינות התיירות של מדינת ישראל, הופך אט אט לאזור שהקושי בפיתוח ותכניות ארוכות טווח, מותירים אותו שומם. אם לא נייצר פתרון קבע בהקדם, יהיה ים המלח רק אזכור בספרי הגאוגרפיה של דור העתיד".

גדעון ברומברג, מנכ"ל אקופיס מזרח תיכון ציין כי "האזור עומד לשלם מחיר בלתי הפיך אם לא יתוקן העוול רב השנים שנגרם לים המלח. בעידן הטכנולוגי הנוכחי בו ישראל מחזיקה ביכולות התפלה מתקדמות, ניתן לייצב את מפלס ים המלח באמצעות הזרמת מים מהכנרת דרומה אל הירדן הדרומי והים. הזמן הוא קריטי, ופועל כנגדנו. אחרי חמישים שנה של גרירת רגליים והתעלמות מהמשך הידרדרות מצבו של הים, הגיע הזמן שכלל הגורמים המעורבים, ובהם ממשלת ישראל, ישנו את דרכיהם וינקטו פעולות אקטיביות להצלתו".

סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ איוב קרא ציין כי הוא "מחויב לשיקום ים המלח" והוסיף כי יש לקדם את פרויקט תעלת הימים, שיסייע לדבריו להעלאת מפלס ים המלח ופרויקטים אקולוגים נוספים המשקמים את האזור.