"פרויקט תעלת הימים הוא מהחשובים שניתן להציג ביום הסביבה בכנסת, עקב התרומה הגדולה שלו להצלת ים המלח", כך אמר אתמול (שלישי) סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא, בדיון מיוחד בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. הוועדה קיימה דיון לרגל יום הסביבה ופרויקט תעלת הימים נבחר מתוך נושאים רבים. הפרויקט השאפתני קורם עור וגידים בשיתוף פעולה עם ירדן ובחלקו גם עם הרשות הפלסטינית. קרא ביטא את תחושתו כי ישנה היענות מן הצד הירדני כפי שלא הייתה בעבר. "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם שר המים הירדני, חאזם נאסר, שפועל באופן נמרץ לקידום תעלת הימים. לפרויקט זה תרומה רבה להידוק היחסים הכלכליים של ישראל עם ירדן, ואני מאמין שהוא יכול לסייע לנו לפרוץ גבולות נוספים".

תעלת הימים, היא הכותרת שניתנה לכמה וכמה פרויקטים שהמשותף להם הוא חיבור בין הימים המקיפים את ישראל לים המלח. עוד לפני קום המדינה, כתב חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל, בספרו אלטנוילנד על הפוטנציאל הטמון בהפרשי הגובה המשמעותיים בין הים התיכון לים המלח וניצולו בהזרמת מים לייצור חשמל. מאז שנות השבעים נבחנו כמה חלופות שמטרותיהן המרכזיות היו אקולוגיות: ייצוב תהליך ההתייבשות הטבעי של ים-המלח והתגברותו עקב כריית המחצבים שבו, מימוש הפוטנציאל התיירותי כמשאב טבע ייחודי המהווה מוקד משיכה לתיירות בכלל ותיירות מרפא בפרט ופוטנציאל ייצור חשמל וחיזוק התעשייה הסובבת את ים המלח.

ועדת המדע והטכנולוגיה - בדיון לכבוד יום הסביבה צילום: דוברות סגן השר לשיתוף פעולה איזורי

ועדת המדע והטכנולוגיה – בדיון לכבוד יום הסביבה צילום: דוברות סגן השר לשיתוף פעולה איזורי

על פרויקט תעלת הימים במתכונותו הנוכחית מספר פרופ' אורי שני, מנהל רשות המים לשעבר ויו"ר ועדת ההיגוי של הפרויקט מטעם ממשלת ישראל משנת 2006 ועד לפני כחודשיים.

"התחלת הפרויקט הזה נעשתה בצורה רצינית מאז תחילת שנות ה 2000". לדברי שני, מטרתו הראשונה של הפרויקט, היא ייצוב ים המלח ההולך ומתייבש. "בונים מובל מים-סוף לים-המלח שאמור להוביל עד 300 מלמ"ק (מליון מטר קוב, ש.נ) מים בשנה. בנוסף, בונים מתקן התפלה שייצר עד 100 מלמ"ק מים בשנה והתמלחת (תמיסת מי מלח המלוחה ממי ים, ש.נ) תזרום לים המלח עם עוד מים שלא עברו התפלה". לדברי שני, ים המלח מאבד 860 מלמ"ק בשנה וגובה המפלס יורד בהתאמה ב-1.1 מ' בשנה. התהליך לא יעצור את ההתייבשות אך בהחלט יאט אותה.

אלטנוילנד, בנימין זאב הרצל: "המים התכולים והעמוקים של ים המוות נגלו לעיניהם, ורעש חזק נשמע באוזניהם. אלה היו קולות מי תעלת ים המלח, ששצפו בדרכם מהים התיכון אל המעמקים."

לפרויקט מתלווים גם סיכונים סביבתיים כמו שאיבת יתר מים סוף שתגרום לשינוי אקולוגי, חלחול מים מלוחים לאדמת הערבה וזיהום מקורות מים מתוקים עיליים ותחתיים ולבסוף פגיעה אקולוגית שיכולה להיווצר במפגש מי ים סוף ומי ים המלח, בשל הרכבים כימיים שונים. על ההתמודדות עם הסיכונים אומר שני, "על כל הסיכונים נעשה מחקר מאוד ארוך. בררנו כמה מים אפשר לקחת מים סוף, כמה מים יזרמו בערבה וכמה מים יזרמו לים המלח. זהו פרויקט שבמשך 10 שנים הושקע בו לימוד איך עושים את זה בלי פגיעה סביבתית".

בראיון טלפוני ל'דבר ראשון', מתאר סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא את הפרויקט: "זה פיילוט. לא הולכים בבת אחת למלא את הים. יש השפעות וצריך הדרגתיות. בודקים איך יגיב ים המלח כשמכניסים לו מים שונים. להערכתנו לא תהיה בעיה אקולוגית".

סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, איוב קרא: "הפרויקט הזה הוא פרויקט לחיזוק השלום הקיים, ממנו נצא לעוד קשרים עם העולם הערבי השפוי. אנחנו רוצים לפתור את בעיית המים בירדן".

קרא מתאר את אופן מימונו של הפרויקט: "הצינור לא עובר בישראל, הוא עובר על הגבול בצד הירדני. אם זה היה בצד הישראלי אז לא היינו מקבלים מימון. ירדן זכאית כמדינה מתפתחת למימון של הבנק העולמי והמדינות התורמות. ישראל מממנת כמו ירדן את מה שנשאר מעבר לתרומה. רוב הפרויקט ממומן על ידי הבנק העולמי בשיטה של BOT (ר"ת של בנה-הפעל-העבר. שותפות ציבורית-פרטית במימון הפרויקט, גוף פרטי מקבל זיכיון כדי לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל מפעל ציבורי לתקופה קצובה. ש.נ.). המים שימכור המפעל יממנו את ההחזר לבנק העולמי. השקעתה של ישראל תהיה מינימלית".

"הפרויקט הזה הוא פרויקט לחיזוק השלום הקיים." מתייחס קרא להשפעות אזוריות אפשריות, "ממנו נצא לעוד קשרים עם העולם הערבי השפוי. אנחנו רוצים לפתור את בעיית המים בירדן". לשאלה מי יבצע את הפרויקט, ענה קרא כי פרויקט תעלת הימים הנוכחי יוצר התעניינות בין לאומית רחבה ו-94 חברות גדולות מרחבי העולם קנו את מסמכי המכרז.

פרופ' שני שותף להנחה כי לפרויקט יש השלכות כבדות משקל על הייצוב האזורי, מעבר לייצובו של ים המלח. שני מתאר את משבר המים במזרח התיכון כאחד האחראיים לעימותים בין עמים ומדינות. "בסוריה מלחמת האזרחים החלה גם על רקע זה שנגמרו המים והחקלאים היו צריכים לעזוב את הכפרים. ולעבור לעיר". מטרה נוספת וחשובה, לדברי שני היא הגברת שיתוף הפעולה בין המדינות: "פעם ראשונה שנעשה הסכם בילטרלי (דו צדדי) בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית". לדבריו, שיתוף הפעולה בתחום משק המים יתבצע כך שמתקן ההתפלה שימוקם בירדן יספק מים לערבה ולאילת. בנוסף, ישראל תספק מים מהכנרת לצפונה של ירדן ולרשות הפלסטינית. לישראל מתאפשר לספק מים מתוך עודפי מים הנצברים בעקבות בניית מתקני ההתפלה לחופי הים התיכון שנבנו בשנים האחרונות.

עבודות בים המלח. צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90.

עבודות בים המלח. צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90.

לפי לוחות הזמנים של שלב א' של הפרויקט הכוונה היא כי תוך שבועיים ייסגר המכרז למיון מוקדם, בו ייבחרו החברות שייגשו למכרז להקמת מתקן ההתפלה. במקביל, צוותים משותפים לישראל וירדן כבר החלו להכין את המכרז להקמת המתקן. ההערכה היא כי פרק הזמן מפרסום המכרז ועד הסגירה הפיננסית צפוי לארוך כשנתיים, ובנייתו של מתקן ההתפלה צפויה לארוך כשלוש שנים. תכנונו של שלב ב' יחל רק אחרי תחילת ביצוע שלב א'.

לתוכנית תעלת הימים שהוצגה לפני ועדת המדע והטכנולוגיה ישנם גם מבקרים. לדבריה של ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) "השלב הראשון הוא פיילוט גדול מידי. יש פה שאלה סביבתית – האם לא ניצור בעיה חמורה פי כמה. הפתרון של מים לירדן הוא סופר חשוב, אך האם אין דרך אחרת לפתור את בעיית המים בירדן"?

עמותת 'אדם טבע ודין': "אנחנו בעד מאמצים לשלום עם שכנינו ופרויקטים משותפים, אבל לא דרך החרבת ים המלח. ההזרמה הנוכחית תוביל שינוי טוטאלי של הרכב המינרלי של ים המלח".

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר אמר, "עד שתצא לדרך התוכנית, ים המלח ירד בעוד שישה מטרים, זה לאט מידי. הפרויקט הזה הוא יותר להזרים מים לירדן מאשר להציל את ים המלח. זה יצטרך להיות פרויקט משולב, גם הזרמה של מים מתוקים להציל את ים המלח הדרומי באותה הזדמנות".

שרית כספי אורון מאדם טבע ודין הוסיפה: "אנחנו בעד מאמצים לשלום עם שכנינו ופרויקטים משותפים, אבל לא דרך החרבת ים המלח. ההזרמה הנוכחית תוביל שינוי טוטאלי של ההרכב המינרלי של ים המלח שבגללו אנשים מורחים על עצמם בוץ משם, ושבגללו יש שם מפעלי כימיקלים מצליחים".