ועדת החוץ והבטחון של הכנסת אישרה היום שלוש רפורמות משמעותיות במערכת הביטחון לקריאה שנייה ושלישית, כחלק מההכנות לאישור תקציב 2018-2017. הרפורמות שאושרו כוללות קיצור שירות החובה של גברים בצה"ל לשנתיים וחצי (במקום שנתיים ושמונה חודשים כיום), קביעת קריטריונים סלקטיביים להכרה כנכה צה"ל, ויישום מודל גמלאות צבא הקבע החדש. שלושת הרפורמות יעלו להצבעה במליאת הכנסת כחלק מחוק ההסדרים ואישור התקציב.

קיצור שירות החובה: הח"כים אישרו למרות שלא הבינו למה

הרפורמה לקיצור שירות החובה קובעת שהחל מ-2020 יקוצר שירות החובה של גברים מ-32 ל-30 חודשים. זאת לאחר שביולי 2015 נכנס לתוקף קיצור של השירות מ-36 ל-32 חודשים, בהתאם למסקנות "הוועדה לשוויון בנטל" שבראשה עמדה חברת הכנסת (כתוארה דאז) איילת שקד.

על פי ההסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר שמביא את תקציב הביטחון לסך של 70 מיליארד ₪ בשנה, תמורת קיצור השירות יקבל צה"ל תוספת של כ- 300 מיליון ₪ שיאפשר להם להשאיר את מרבית הלוחמים בקבע במקום החודשים שיקוצרו. כך שבפועל לא השתנה הצורך של צה"ל מבחינת מצבת לוחמים בזמן נתון, אך חצי השנה הנותרה להשלמת שלוש שנים תהפוך להיות בקבע. בפשטות, צה"ל נוגס בשירות החובה והופך חצי שנה מהשירות לזמן בחירה בה יקבלו המשרתים משכורת.

מטרת המהלך המוצהרת היא ייעול המערכת, אך כאמור, הצבא יצטרך לשלם בין 8,000- 9,000 ₪ בחודש לחיילים שיחתמו קבע, במקום לשלם להם משכורת של שירות חובה. במהלך ארבעת הדיונים בנושא השירות הביע יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) הסתייגות מהמהלך ואמר כי "הוועדה שמעה הרבה ניסיונות להסביר, אך עדיין לא שמעה הסבר משכנע מדוע היא נדרשת עכשיו לחוקק את קיצור השירות שיחל להשפיע על חיילים שיתגייסו ביוני 2020".

קצין החינוך הראשי תא"ל אבנר פז-צוק וראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם תא"ל ערן שני, הביעו במהלך הדיונים על הרפורמה דאגה למערך המילואים ולמוטיבציה של המתגייסים נוכח קיצור השירות ותוצאותיו. לעומתם הביע פרופ' אבי בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, תמיכה בקיצור השירות, אך התנגד למגמה של סטייה ממודל צבא העם, גם מסיבות כלכליות. "ישנם מחקרים המראים כי במדינות שעברו לצבא 'מקצועי', יש ירידה משמעותית באיכות כח האדם", אמר בן בסט.

פרופ' אסא כשר שהוזמן להשתתף בדיוני הוועדה, התייחס למהלך ואמר "המדינה חייבת שתהיה לה תשובה טובה לאזרח מדוע היא מבקשת ממנו להפסיק את מהלך חייו לתקופת זמן מסוימת, ולעבור למסגרת צבאית. התשובה היא שותפות של האזרחים באחריות הגנה על המדינה. יש חובה לחתור לשוויון מלא באחריות, ובמצבים שבהם יש אי שוויון נתון, למשל חרדים או נשים, צריך להיכנס לתהליך רציני ואף היסטורי כדי להגיע לאיזון, ולחתור אליו כל הזמן".

נכי צה"ל: אפליה בקריטריונים לפי סוג השירות

הוועדה אישרה את יישום המלצות "ועדת גורן" מ-2010, אשר מקשיחות את הקריטריונים להכרה כנכה צה"ל. הרפורמה מבדילה בין חיילים שנפגעו במהלך שירותם שלא כתוצאה מפעילות מבצעית וקובעת את הזכאות על פי סוג השירות – קבע, חובה או מילואים. השינוי המשמעותי ברפורמה הוא שאנשי קבע אשר נפגעו שלא בפעילות מבצעית לא יוכרו כנכי צה"ל ובמקום להיות מטופלים ע"י אגף השיקום במשרד הבטחון הם יטופלו כנפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמה על פי הנוהל החדש, מפקד שייסע לקנות אוכל לחייליו בבסיס וייפגע בתאונת דרכים לא יוכר כנכה צה"ל. היבט נוסף ברפורמה הוא שבמידה והפגיעה נגרמה ב"אשמת" החייל, הוא לא יוכר כנכה צה"ל. במהלך הדיונים זכתה הרפורמה לביקורת חריפה על יצירת מדרוג של פגיעות בצבא למטרת חסכון בכסף.

למרות שהמלצות ועדת גורן יוצרות מידרוג ביחס לאנשי קבע בהשוואה למשרתי חובה ומילואים, ח"כ עפר שלח (יש עתיד) ביקש לייחד את מעמדם של לוחמים ביחידות מובחרות המשרתים בקבע לאלה ולהכניס אותם תחת אותה קטגוריה של משרתי החובה והמילואים. הבקשה אושרה בוועדה, אך יו"ר הקואליציה דוד ביטן לחץ להוריד את הסעיף שמייחד את אנשי הקבע של היחידות המיוחדות. חברי הוועדה שינו את הסעיף ובהצבעה חוזרת הוא בוטל. לאחר שלא הצליח להעביר את התיקון אמר ח״כ שלח כי "חוסר הבושה של הקואליציה מגיע לשיאים חדשים. מצד אחד מקצרים שירות, דבר שיגרום להחתמה של חיילים רבים לקבע קצר, כתנאי לשירות הקרבי והמסוכן ביותר בצבא. ומצד שני מודיעים להם שמרגע שנכנסו לקבע, הם דומים לפקידי קבע בקריה ולא ללוחמים באותה יחידה."

קבע ללא קביעות

רפורמה נוספת שאושרה נוגעת למודל הפנסיה לאנשי הקבע, הסעיף שאושר מסדיר את גילאי הפרישה לקצינים ולנגדים. גיל הפרישה מרצון המזכה לקצינים הינו 50, אם שירתו 25 שנים, וגיל הפיטורין המזכה, אם שירתו לפחות עשר שנים, הוא 42. גיל הפרישה מרצון המזכה לנגדים הינו 55, אם שירתו 25 שנים, וגיל הפיטורין המזכה, אם שירתו לפחות עשר שנים, הוא 47, או 42 בתנאים שיובאו לאישור הוועדה בהמשך. כן נקבע הסדר למתן קצבאות גישור למי שפוטרו או פרשו מרצון בגילאים האמורים.