הצעת תקציב המדינה שאישרה הממשלה בשבוע שעבר כוללת מהלך שיצמצם את ההגדרה של נכי צה"ל, במטרה לחסוך בכספי השיקום. ההצעה מקשיחה את הקריטריונים לקביעה מיהו "נכה צה"ל" הזכאי לסיוע ממשרד הביטחון על ידי קביעת מדרוג המושפע מסוג השירות של הנפגע (חובה, מילואים או קבע) ומנסיבות הפציעה או המחלה. היחס למי שייפגע מאש האויב או מתאונות אימונים יוותר ללא שינוי, אבל ההכרה במי שנפגע מסיבות שאינן "צבאיות" במהלך שירותו תצומצם באופן דרמטי. על אף שההצעה מהווה שינוי מרחיק לכת בגישתה של מדינת ישראל כלפי מי שנפגע או חלה במהלך שירותו הצבאי, היא תעבור לאישור הכנסת בהליך חקיקה מזורז, כחלק מהעברת התקציב וחוק ההסדרים.

משרד הביטחון אינו מסתיר את מטרתו של השינוי – חיסכון בכסף. בדברי ההסבר להחלטת הממשלה בנושא "שינויים מבניים בתקציב משרד הביטחון" נכתב כי מטרת השינויים היא "להוביל לפינוי מקורות ומיקוד מערכת הביטחון בליבת העיסוק הצבאי". ואכן, בעוד ההגדרה לקביעת נכי צה"ל הנהוגה כיום היא רחבה יחסית, הקריטריונים המוצעים בהחלטת הממשלה מצומצמים בהרבה. על פי הערכות, המהלך יחסוך לאגף השיקום מיליוני שקלים.

חלית? נפצעת? קודם תגיד אם אתה בקבע או בחובה

השינוי בקריטריונים נסמך על מסקנותיה של ועדה ציבורית מ-2010 "לבחינת הזכאות לסיוע מאגפי השיקום" בראשות השופט בדימוס אורי גורן. מבין החיילים שייפגעו או יחלו במהלך שירותם, ההגדרה המרחיבה ביותר לזכאות לסיוע תחול על חיילי שירות החובה, שיוכרו כנכי צה"ל בכל מקרה של פגיעה, גם אם נסיבותיה לא היו מבצעיות או שהתרחשה בזמן חופשה מהצבא – כפי שנהוג כיום. אך להגדרה זו נוסף סייג והוא "מבחן הפזיזות" – אם החייל היה מודע לסכנה ונהג "בחוסר אכפתיות או בקלות דעת" תישלל ממנו זכאותו לתגמולים והוא לא יוגדר כנכה צה"ל. כך, חייל חובה שבמהלך החופשה מהצבא נפגע בתאונת דרכים, וחייל שנפצע במהלך משחק כדורגל בבסיס יוכרו כנכי צה"ל, אלא אם יוכח שנהגו בחוסר זהירות קיצוני.

לעומת זאת, ביחס לחיילי הקבע קבעה הוועדה קריטריונים מחמירים בהרבה. אנשי הקבע שיחלו או ייפגעו תוך כדי שירותם יהיו מחויבים להוכיח כי לפגיעה היו מאפיינים "ייחודיים ומיוחדים" לשירות הצבאי, ונסיבות הפגיעה יהיו בעלות אופי צבאי או בטחוני במהותן. לדוגמא, קצין או נגד בבסיס עורפי, שיסעו ברכבם לעיר סמוכה לסידורים או לקניית אוכל וייפגעו בתאונה לא יוכרו כנכי צה"ל. גם בדוגמת משחק הכדורגל בבסיס, אם אנשי הקבע הם שייפגעו הם לא יוכרו כנכי צה"ל – מאחר ולפגיעה לא היו מאפיינים מיוחדים לשירות הצבאי, והיא לא קרתה במהלך פעילות מבצעית.

ההיררכיה בין סוג השירות – חובה, מילואים או קבע – מתקיימת גם ביחס למחלות שנגרמו בגלל או עקב השירות. חיילי החובה וחיילי המילואים שיחלו או שמחלתם תחמיר בזמן שירותם יוכרו כנכי צה"ל, אם יוכיחו שהגורם למחלה קשור ב"ייחודיות והמיוחדות" של השירות. לעומתם, החיילים בשירות קבע שיחלו לא יזכו לשום סיוע או הכרה כנכי צה"ל – אפילו אם תנאי השירות הם שגרמו למחלה.

מי שלא יוכר כנכה צה"ל על פי ההמלצות יזכה לתמלוגים מהביטוח הלאומי בדומה לנפגעים מתאונות עבודה. אלמנת נכי צה"ל שבעלה נפטר שלא כתוצאה ישירה מנכותו לא תקבל תמלוגים. הוועדה גם המליצה להעביר את הטיפול בבעלי דרגת נכות של עד 29% מאגף השיקום במשרד הביטחון לקופות החולים, ולאפשר לבעלי נכות בדרגות 20%-29% לבחור בין מענק חד פעמי לבין תגמול חודשי. המלצה נוספת היא ביטול הזכאות הגורפת לרכב לבעלי נכות מעל 50% ובמקומם עריכת מבחן ניידות לכל מי שיבקש.

"זה סופו של עידן. שברו את הברית בין חיילי צה"ל לבין אזרחי ישראל, שמו לה גבולות גיזרה"

יש לציין כי השינויים לא יחולו רטרואקטיבית ולא ישפיעו על מי שהוכר בעבר כנכה צה"ל, אלא רק על מי שידרוש הכרה וסיוע כנכה צה"ל לאחר אישור השינויים.

למעשה, הממשלה אישרה כבר ב-2012 החלטה ברוח דומה שלא יושמה עד היום. בינואר 2012 אישרה הממשלה את המלצות ועדת גורן וקבעה שבתוך חודשיים ינוסח תזכיר חוק שיכלול את שינויי החקיקה הנדרשים ליישום הקריטריונים החדשים. תזכיר החוק לא הוגש עד היום, ובמקביל הגיש חבר הכנסת עפר שלח (יש עתיד) הצעת חוק פרטית ברוח דומה, שהתקבלה בקריאה טרומית בלבד בסוף שנת 2015.

צדק ערכי או כניעה לשיקולים כלכליים?

ח"כ שלח, בעצמו נכה צה"ל, מוטרד מנתונים שהוצגו לוועדת גורן לפיהם מחצית מנכי צה"ל הוכרו ככאלה על רקע מחלה או תאונת דרכים, וכ–36% מהם היו בשירות ארוך טווח בצה"ל או בארגונים אחרים (כמו שב"ס, מכבי אש ומשמר הכנסת). עם הגשת הצעת החוק בנובמבר שעבר אמר ח"כ שלח לעיתון TheMarker  כי "זו תחילת הדרך להשיב למונחים נכה צה"ל וחלל צה"ל את משמעותם המקורית, שאליה התכוון מי שביקש להעניק להם מעמד מיוחד. השלמה מהירה של החקיקה תעשה צדק ערכי עם מי שהקריבו את חייהם וגופם להגנת המדינה, ותאפשר לאגף השיקום לטפל כראוי במי שמגיע לו."

פרופסור אסא כשר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

פרופסור אסא כשר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

בעוד ח"כ שלח מדבר על צדק ערכי, מנסח מסמך "רוח צה"ל" פרופ' אסא כשר רואה בהגדרות החדשות כשל מוסרי. "אני בוחל ברעיונות של הפרדה בין נכי צה"ל", אמר כשר בשיחה עם "דבר ראשון" בטרם החלטת הממשלה. "אלו רעיונות של משפטנים שעוסקים בדיני נזיקין, שבהם אני צריך להוכיח שהזקת לי. אבל הרעיון המשפטי שדורש להוכיח שהתקיים 'יחס מדינה-נכה' (שבגללו נגרמה הפגיעה, על משקל יחסי עובד-מעביד – מ.ר.) זה חולני, זה גועל נפש, זה הראש המשפטי של דיני נזיקין. אני מסכן את עצמי כל רגע – זה ההסכם ביננו. אני מתייחס לאדם כמכלול. אם אנחנו מתחילים לסדר מדרגים כאלה, אולי נעשה גם בתי עלמין כאלה?". הגיבוי החברתי לסיכונים שטומן בחובו השירות הצבאי, מוסיף כשר, הוא ערך חשוב יותר מחיסכון כספי. "אסור להיכנע ללחץ של רואי חשבון, עורכי דין וחברי כנסת", הוא מסכם, "זוהי התגלמות המחשבה הרדודה והגסה של מתן עדיפות עליונה לשיקולים הכלכליים על פני השיקולים הערכיים".

 פרופ' כשר: "אני בוחל ברעיונות של הפרדה בין נכי צה"ל, אלו רעיונות של משפטנים שעוסקים בדיני נזיקין. זה חולני, זה גועל נפש. אסור להיכנע ללחץ של רואי חשבון, עורכי דין וחברי כנסת לתת עדיפות עליונה לשיקולים הכלכליים על פני השיקולים הערכיים"

"שברו את הברית בין החיילים לאזרחים"

עו"ד עידן קלימן, יו"ר מחוז ת"א והמרכז בארגון נכי צה"ל, תקף בחריפות את החלטת הממשלה. "זה סופו של עידן", אמר אתמול ל"דבר ראשון", "שברו את הברית בין חיילי צה"ל לבין אזרחי ישראל. שמו לה גבולות גיזרה". קלימן תקף גם את התנהלות הועדה וטען כי היא התבססה על עובדות לא נכונות וחרגה מהמנדט שלה. "בוועדה נאמרו דברים קשים על ידי אנשים ממעמד גבוה, למשל הממונה על התקציבים באוצר בזמנו, אודי ניסן, שאמר שהטיפול בנכי צה"ל בא על חשבון התעצמות צה"ל. זו אמירה נוראית – ביטלו את האדם וקידשו את המכונה". יש לציין כי באופן רשמי חתם ארגון נכי צה"ל על מסמך עקרונות עם הממשלה ליישום מסקנות ועדת גורן. ומהנהלת הארגון טרם התקבלה תגובה.

ביחס להשפעות יישום החלטות הוועדה אמר קלימן כי "לדעתי הנזק העתידי יהיה כבד מאוד לכל מה שקשור לאנשי קבע. החיילים הסדירים לא יפגעו פה הרבה. אנשי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל ייפגעו. הציבור בישראל לא מבין שבעתיד יהיו לזה השלכות כבדות משקל".

חיים בר, יו"ר ארגון נכי צה"ל, אמר: "לי כאזרח, וכמו כל אזרח אחר במדינה, ישנה דעה מוצקה בדבר שאלה ערכית זו, אבל כיו"ר ארגון נכי צה"ל אני סומך ידי על ממשלת ישראל וכנסת ישראל שיקבלו את ההחלטה הערכית והמוסרית הנכונה" והוסיף "אני שמח ששר הביטחון, אביגדור ליברמן ומנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במילואים אודי אדם וגם משרד האוצר הבינו את חשיבות ההסכם ואת חשיבות כיבוד המדינה את ההסכמות, ואכן הוא הוגש להצבעת הממשלה ככתובו ולשונו".

יו"ר ארגון נכי צה"ל חיים בר והרמטכ"ל גדי איזנקוט צילום: באדיבות ארגון נכי צה"ל

יו"ר ארגון נכי צה"ל חיים בר והרמטכ"ל גדי איזנקוט צילום: באדיבות ארגון נכי צה"ל

מארגון נכי צה"ל נמסר בתגובה:

"ממשלת ישראל וכנסת ישראל הן הקובעות הבלעדיות של אמות המידה והקריטריונים להכרה בנכי צה"ל. ארגון נכי צה"ל, כגוף היציג הרשמי של אוכלוסייה זו, פועל למען שימור ושיפור זכויות חבריו שהוכרזו כבר על ידי המדינה כנכי צה"ל, וכן מציע להם מגוון פעילויות בתחום השיקום, הספורט, התרבות והחברה.

נציגי ארגון נכי צה"ל הציגו את עמדתם בפני חברי ועדת גורן. עם פרסום המלצות הועדה ולאור הפגיעה שהייתה בנכי צה"ל קיימים ועתידיים בחלק מההמלצות, הביע הארגון את התנגדותו הנחרצת למסקנות אלו. לאחר דין ודברים נחתם בינואר 2013 הסכם בין יו"ר ארגון נכי צה"ל, חיים בר, מנכ"ל משרד הביטחון דאז, האלוף (מיל') אודי שני, מנכל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר ועל דעת משרד האוצר, שמשמעותו מניעת הפגיעה בנכי צה"ל לצד קביעה ערכית כי לא יהיה דור א' ודור ב' של נכי צה"ל. בכל הנוגע לשאלה מי יוכר כנכה צה"ל קבע ההסכם: 'ההכרעה הערכית לעניין הקריטריונים לקביעת הזכאות להכרה לפי חוק הנכים… ולפי חקיקת השיקום תקבע על ידי הממשלה וכנסת ישראל. ארגון נכי צה"ל מקווה כי הממשלה והכנסת יקבעו את ההכרעה הערכית הנכונה בנושא זה'.

הסכם זה זכה לתמיכה גורפת בארגון ובמוסדותיו, אשר בירכו על ההישגים העצומים בהסכם, ואישרו כי אכן ההכרעה בשאלה מי יהיה נכה צה"ל אינה מסורה לארגון."