לאחר כישלון העלתו לקריאה ראשונה של  חוק ההסדרה בנוסחו המלא – הכולל את הסדרת מעמד עמונה – טען סגן השר אלי בן דהן כי במפלגתו, הבית היהודי, האמינו מלכתחילה כי מתווה נכסי נפקדים הוא הפתרון המוצלח למשבר עמונה, "אבל, כשראינו שהפתרון של נכסי נפקדים לא מתקדם, ומי שהיה אמור לטפל בזה גורר רגליים ואין התקדמויות, אמרנו חוזרים לחוק ההסדרה."

מוקדם יותר השבוע, בעקבות המשבר הקואליציוני סביב חוק ההסדרה, הוצאה עמונה מהחוק והוא הוגש בנוסח מרוכך יותר. הנוסח החדש של החוק אינו כולל את הסעיף שהופך פסקי דין חלוטים כמו במקרה עמונה, אך הוא עדיין זוכה להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים בשל שני טיעונים כבדי משקל;  גזל קרקעות פרטיות והחשש מהחלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים בניגוד, למשפט הבינלאומי. בשל שני טיעונים אלה, ההערכות הן כי גם במתכונתו הנוכחית ייפסל החוק על ידי בג"ץ.

בתוך כך, המתווה עליו הוסכם לפינוי עמונה הוא מתווה 'נכסי נפקדים' המציע כי תושבי עמונה לא יעזבו לחלוטין את ההר, אלא יעברו להתגורר לתקופה זמנית, החוק מתיר 8 חודשים, לשלוש חלקות קרקע לגביהן לא הוגשו התנגדויות פלסטיניות. בתוך כך ארגון 'יש דין' הגיש התנגדות, בשם ראש הכפר הפלסטיני סילוואד, לגבי החלקות עליהן מדובר. מעבר להתנגדויות הפלסטיניות, גם מתיישבי עמונה מתנגדים למתווה באומרם כי אינם מוכנים לעבור לעוד תקופה זמנית וגם אם היו מסכימים, אין בשטח לתת מענה לכולם. לדברי וועד המאבק עמונה, כיום  עמונה יושבת על שטח בסדר גודל של 400 דונם, פתרון נכסי נפקדים עמד על 70 דונם ולאחר העתירה החדשה מדובר על שטח של 2 דונם בלבד.

תושבי עפרה ועמונה מפגינים למען אישור חוק ההסדרה בתחילת השבוע (צילום: פלאש 90)

סגן שר הביטחון אלי בן דהן ממפלגת הבית היהודי התראיין ל'דבר ראשון' בנסיון לשפוך אור על הסוגיות הסבוכות של חוק ההסדרה ומשבר עמונה.

נראה ששטחי הקרקע אותם אתם מציעים כפתרון לפינוי עמונה, קטן לצרכי הישוב ואין מספיק מקום לכולם. האם אתם מציעים דבר שלא יוכל לעבוד?

"קודם כל, בשביל זה, אחת הסיבות שנתניהו הודיע שהוא יבקש דחיה של 30 יום כדי לראות איך ניתן להגיע לשטח יותר גדול. אחד הדברים שבמסגרת ההסכמות זה שהיועץ המשפטי מנדלבליט הסכים לחלק את השטחים שעליהם הגישו ערר, לפי גודל החלקה. זאת אומרת, נניח שיש חלקה בגודל של 100 דונם, והיו בזמנו עשרה ילדים לאדם שהייתה לו החלקה הזו ועכשיו הגיש ערעור רק ילד אחד. ז"א שמתוך ה-100 דונם יש לך 10 דונם. לא כל השטח שלו. וכל ה-90 דונם האחרים הם פנויים וניתן להשתמש בהם כנכסי נפקדים."

בן דהן מוסיף כי עד לפני כמה ימים לא הייתה הסכמה להשתמש בטענה זו, על אף שמשתמשים בה לדבריו במקומות שונים, וטוען כי מנדלבליט נתן את הסכמתו לבדוק את הבעלויות. "יש הרבה חלקות כאלו, שאמנם הוגשו ערעורים וגם אם נצא מתוך נקודת הנחה שערר הוא אמיתי ונכון עוד לפני שבדקנו אותו, ניתן לצמצם את הערר רק לגודל הערעור ולא לכל החלקה כולה." הבדיקה, לפי דבריו של סגן השר, נעשית בנוגע לכל שטחי הקרקע לגביהם הוגשו ההתנגדויות.

"שנית עמונה לא תיפול" (צילום: וועד המאבק עמונה)

מתווה נכסי נפקדים מוגבל לשמונה חודשים. כיצד אתם מתכוונים להתמודד עם התנגדותם של תושבי עמונה לפתרון זמני?

"נכון שניתן אישור ל-8 חודשים, אבל אנחנו מעריכים שאם במשך ה-8 חודשים הללו ההשגות שאמרתי קודם (בדיקת ההתנגדויות וחלוקת הקרקע, ש.נ.) יתבהרו יותר ויותר ויתברר שיש אפשרות להקמת ישוב בצורה יותר גדולה ורחבה. יש לנו יסוד סביר להניח שיתקבל האישור לשימוש בנכסי הנפקדים לתקופה יותר ארוכה משמונה חודשים."

בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי לא ניתן להגן על חוק ההסדרה, לרבות הסעיף של מניעת פינוי עמונה, הבאתם יועצים משפטים משלכם שגרסו כי ניתן להעביר את חוק ההסדרה כפי שהוא כולל עמונה – מדוע ויתרתם על עמונה מה השתנה?

"מלכתחילה חשבנו שהפתרון הטוב לעמונה הוא שימוש בנכסי נפקדים בלי חוק ההסדרה כי אנחנו מבינים שיש קשיים בחוק ההסדרה. אבל, כשראינו שהפתרון של נכסי נפקדים לא מתקדם, ומי שהיה אמור לטפל בזה גורר רגליים ואין התקדמויות, אמרנו חוזרים לחוק ההסדרה. לא חשבנו שחוק ההסדרה הוא כליל השלמות. זה נכון שבימים האחרונים, לפחות יו"ר המפלגה בנט, קיבל מידע נוסף שהציג בפניו את הסכנות שיכולות להיות להתישבות אם חוק ההסדרה המלא יחוקק. בסופו של דבר יש לנו שתי מטרות. מטרה ראשונה והיא המטרה העליונה, זה להסדיר את ההתישבות מכאן ולהבא וזה חוק ההסדרה המתוקן שהוגש ואושר בקריאה טרומית. המטרה השניה היא הסדרת עמונה. אחת הטענות הקשות שטענו נגד חוק ההסדרה במתכונת הקודמת היא שיש בו סעיף רטרואקטיביות של ביטול פסקי דין, את הסעיף הזה הורדנו כי אנחנו חושבים שניתן לפתור את בעיית עמונה בדרך של שימוש בנכסי נפקדים."

"עדיין נשארה השאלה איך פותרים את בעיית הבג"צים העתידיים. המימדים הם בערך כמאה בג"צים המוגשים מידי שנה נגד ההתישבות ביו"ש. ברגע שחוק ההסדרה יחוקק, אפילו במתכונת הקטנה, הם יעלמו. הבג"צים האלה לא יתקיימו כי חוק ההסדרה מסדיר את ההתישבות."

ההתנגדות לחוק ההסדרה מבוססת על יעוץ משפטי המחזיק בשני טיעונים מרכזים – הראשון, חוק המתיר גזל של קרקעות פרטיות. הטיעון השני מדבר על כך שהחוק אינו עומד בדין הבינלאומי בכך שהוא מחיל דה פקטו את הריבונות הישראלית על השטחים הכבושים. האם ייתכן שעוד שבועיים השר בנט יקבל מידע נוסף על כך שהחוק לא יכול לעבור, ואז תורידו אותו בטיעון כי הוא פוגע בהתישבות?

"לא. לגבי החוק הזה יש הסכמה עם ראש הממשלה ועם כל מרכיבי הקואליציה. גם בעמדתו של היועמ"ש חל שינוי. בחוק ההסדרה המלא הוא התנגד לייצג את המדינה ולהגן עליה וגם התנגד לאפשר למדינה לקחת עו"ד פרטי שיגן עליה. לעומת זאת, עכשיו בחוק ההסדרה הנוכחי, ללא המרכיב של עמונה ושל ביטול פסקי הדין, אמר לנו היועמ"ש, 'אני לא יכול להגן עליכם אבל מצד שני אני לא אמנע מכם לשכור, אם תחליטו שאתם רוצים, עו"ד שייצג אתכם, אני בעניין הזה נותן את הסכמתי ולא אתנגד.' מבחינתנו זה שינוי גדול מאוד.

פינוי מאחז עמונה, 2006 (צילום ארכיון: אבי אוחיון / לע״מ).

לאחר שהוצאתם את עמונה מחוק ההסדרה, עד כמה הציבור ביו"ש יכול לסמוך עליכם?

"אנחנו מעולם לא התחייבנו שעמונה תשאר. בערב יום הכיפורים, ישבנו, השר בנט ואני, בעמונה למעלה משלוש שעות עם התושבים. אמרנו להם בצורה מאוד ברורה וגלויה, 'אנחנו לא יכולים להתחייב שעמונה תשאר באותו מקום. אנחנו נעשה מאמצים גדולים שהיא תשאר.' כך שמהבחינה הזאת מה שהתחייבנו – זה מה שעשינו. אמרנו שנשקיע מאמצים גדולים מאוד ואכן עשינו מאמצים גדולים מאוד. השגנו הישגים גדולים להתישבות היהודית ביו"ש הסדרנו אותם מכאן ולהבא. מנענו בכל שנה 100 בג"צים וזה הישג גדול מאוד. השמאל מפסיד בקלפי כל הזמן, אז הם נוהגים בדרך של הגשת בג"צים.

ביום שני השבוע, נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החינוך נפתלי בנט וסגן שר הביטחון אלי בן דהן עם כעשרה רבנים ממנהיגי הציבור הדתי הלאומי ביניהם הרב דרוקמן, הרב יעקב שפירא, הרב דוד סתיו ועוד. בפגישה הוצג מתווה נכסי נפקדים כפתרון למשבר בעמונה. בן דהן מספר כי הפגישה התקיימה מתוך הבנה כי נושא הפינוי רגיש ביותר ויכול להביא להגיע לאלימות – נוסח מראות פינוים והריסתם של תשעת הבתים בעמונה בשנת 2006, מצב ממנו כולם רוצים להמנע, "הרעיון היה שהם יהיו שותפים לעניין. הבהרנו את המתווה שאנחנו מדברים עליו וההסכמות שהושגו סביב הנושא של עמונה. כולנו מבינים את הקושי ואת הכאב של העתקתה של עמונה", אמר בן דהן.