דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חוק ההסדרה

צומת עמונה / הזוית המשפטית: חוק ההסדרה מעורר ויכוח, ויש הרואים בו תקדים מסוכן

האם חוק ההסדרה הוא בסך הכל תיקון עוול היסטורי כלפי המתיישבים היהודים בשטחים או מתן הכשר בדיעבד לפעולות של גזל? נסיון למעט סדר בסוגיה שמאיימת על שלמות הקואלציה

פינוי מאחז עמונה, 2006 (צילום ארכיון: אבי אוחיון / לע״מ).
פינוי מאחז עמונה, 2006 (צילום ארכיון: אבי אוחיון / לע״מ).
שי ניר

"הבעיה בפניה עומדת מדינת ישראל איננה בעיה משפטית אלא פוליטית", סבור ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי, מרצה וחוקר בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. "מישהו פלש לשטח, בנה בצורה שלא חוקית בשטח לא שלו, המדינה מודה שהשטח לא שלה וצריך לפנות את השטח. זה מה שישראל צריכה לעשות". בדבריו, שנער מדגיש כי "חוק ההסדרה נובע מכך שהממשלה אינה מעוניינת לבצע את פסק הדין."

פינוי עמונה מתקרב לאחר שבג"ץ החליט בתחילת שבוע שעבר לא לדחות עוד את תאריך מימוש צו הפינוי ובמקביל, דחיפת הממשלה להעביר את חוק ההסדרה בכנסת ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה – כל אלו מהווים את הצומת הסוער המאיים לקרוע את ממשלת הימין. "זו בעיה של גורמים בקואליציה שלא מעוניינים לקבל את הצו של בית המשפט ומעוניינים להכשיר את ההתנחלות, משפטית זה מקרה קל", מסביר שנער.

מנגד, טוען עו"ד יוסי פוקס, יו"ר 'הפורום המשפטי למען ישראל' מומחה למשפט חוקתי, מנהלי ובינלאומי כי, "חוק ההסדרה עצמו, מתייחס רק לנקודות התישבות קיימות שהוקמו בסיוע או בהסכמה של מוסדות המדינה או ע"י אנשים פרטים ולא כאלה שיקומו בעתיד." מסביר פוקס. "החוק הוא היפוך של גזל."

ד״ר אדם שנער (צילום: דוברות המרכז הבינתחומי הרצליה).
ד״ר אדם שנער (צילום: דוברות המרכז הבינתחומי הרצליה).

חוק ההסדרה, לדברי שנער, עתיד להביא לשינוי בכללי המשחק בשלוש סוגיות, הראשונה היא גזל קניין פרטי, השניה החלת ריבונות ישראלית בשטחים, באמצעות חקיקה בכנסת ובניגוד לחוק הבינלאומי והשלישית היא חקיקה חריגה ביותר המבטלת פסיקה חלוטה של בית המשפט. על סוגיית הגזל אומר שנער, "זו פעם ראשונה, שמישהו מתיישב על קרקע פרטית (שאינה שלו – ש. נ.) והכנסת תומכת בכך. יש כאן הכשרה של גזל. זה נוגד עקרונות ליברלים בסיסים, שאומרים מהי זכותם של אנשים לקניין פרטי, זכות לבעלות, המעוגנים בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. הכנסת, לראשונה, אומרת אתה בעלים של נכסים ואנחנו לוקחים לך את זה".

בסוגיית הריבונות הישראלית וסמכותה בשטחים אומר שנער, "אפשר להפקיע (קרקע, ש.נ.) לצרכים ציבוריים, אבל מה שחסר תקדים הוא שזה נעשה בשטח שאין עליו ריבונות. שטח שהדין הבינלאומי לא מאפשר זאת, אלא אם הצורך הוא צבאי או שהוא לטובת האוכלוסייה המקומית. יש כאן חקיקה ישירה של הכנסת, העוקפת את הסמכות הצבאית בשטחים ובעצם מלבינה התנחלויות". שנער מבהיר כי זהו, "צעד נוסף בסיפוח התנחלויות, צעד שישראל מאוד נזהרה לא לעשות עד עכשיו".

בסוגיית הפיכת פסק דין חלוט של בית המשפט באמצעות חקיקה אומר שנער, "תקדים שלישי מאוד חריג ונדיר הוא שיש פס"ד שביהמ"ש הכריע בו והחוק לא מבקש לשנות דברים מכאן ואילך אלא לשנות רטרואקטיבית. זו חקיקה שמנסה להפוך פס"ד חלוט".

מהדברים עולה כי אין זה ויכוח רגיל בין ימין ושמאל. די לראות כי היועץ המשפט לממשלה, אביחי מנדלבליט, מינויו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוקף בצורה גלויה את חוק ההסדרה והמהלכים לחקיקתו, כדי להבין שהוויכוח אינו נוגע רק בעתיד ההתנחלויות בשטחים, אלא גם בנושאים מהותים ביותר של החוק הישראלי, סמכויותיו והסמכות לפרשו.

הפגנה מחוץ לביתו של השר משה כחלון (צילום: דבר ראשון).
הפגנה מחוץ לביתו של השר משה כחלון (צילום: דבר ראשון).

גזל

"הבתים בעמונה נבנו על קרקע פלסטינית פרטית. העותרים, בעלי הקרקע, פנו לבית המשפט ואמרו בצורה מאוד פשוטה, אתם יושבים על קרקע שהיא לא שלכם. המדינה הסכימה איתם, במובן הזה שהמדינה בבג"ץ הודתה שהקרקע היא הקרקע הפרטית של העותרים ולא בבעלות המדינה". שנער מוסיף, "המדינה התחייבה לפינוי והיא גוררת רגליים. המדינה קבלה בזמנו דחיה של שנתיים עד סוף דצמבר הקרוב, מועד הפינוי הסופי".

"חוק ההסדרה מנסה לעשות איזו פיקציה, איזה ישראבלוף", אומר שנער ומסביר כיצד החוק נועד לעקוף את זכויות הקניין של בעלי הקרקע החוקים, "הוא אומר, אנו לא ניקח את הבעלות. הבעלות של הפלסטינים תשאר אבל השימוש על השטח יהיה שלנו, המתנחלים, ומבלי שזה יפגע בזכות לבעלות על קניין של הפלסטינים, שעכשיו גם אינם יכולים להשתמש בשטח שלהם, ואנחנו נשלם פיצוי לאותם פלסטינים." שנער ממשיך, "צריך לזכור שכל זה לידתו בחטא, המתנחלים יושבים שם תוך פלישה. זהו פרס למי שפלש בעידוד המדינה. אפשר לדמות את זה שמישהו בא ויושב אצלך בסלון הדירה שלך והמדינה באה ואומרת; 'אתה תמשיך להיות הבעלים של הדירה שלך אבל אנחנו ניתן את הזכות שימוש, בניגוד לרצונך, לאותו אדם שפלש לסלון שלך ועל זה תקבל פיצוי'. תבוא ותאמר; 'אבל אני לא רוצה פיצוי, אני רוצה את השטח שלי', באה הכנסת ואומרת, 'מצטערים. אתה לא תקבל את השטח שלך. אתה רק תקבל פיצוי, אנחנו כמובן נקבע מה יהיה הפיצוי, השטח יהיה שלך רשום אבל דה פקטו לא תוכל לגשת אליו, לא תוכל לבנות עליו, לא תוכל לגור בו, הוא יהיה שלך רק בשם' וזו", מדגיש שנער, "ההכשרה של הגזל."

חברי הכנסת גלעד ארדן, נפתלי בנט ודוד ביטן בעת הדיון על חוק ההסדרה היום בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).
חברי הכנסת גלעד ארדן, נפתלי בנט ודוד ביטן בעת הדיון על חוק ההסדרה בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

ביחס לטיעון כי ניתן להפקיע את קרקעות עמונה מבעליה החוקים, מסביר שנער את נוהל ההפקעה בשטחים, "המפקד הצבאי (הסמכות בפועל בשטח כבוש עפ"י החוק הבינלאומי. בשטחי יהודה ושומרון זהו אלוף פיקוד מרכז, ש.נ.) יכול להפקיע קניין לטובת צרכים צבאיים ובנוסף הפקעת קניין לטובת צרכי האוכלוסיה המקומית."  שנער מדגים את ההגיון באמצעות סיפור סלילתו של כביש 433 – תשובת המדינה לעותרים נגד ההפקעה הייתה כי הכביש ישמש את האוכלוסיה הפלסטינית. במקרה עמונה, מסביר שנער, הפקעה לא אפשרית כיוון שהיא אינה האוכלוסייה המקומית.

לדברי שנער נעשה ניסיון לשנות את מעמד המתנחלים ולהשוותם למעמד הפלסטינים כתושבים מקומיים, "שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מנסים לשנות את ההגדרה ולהפוך את המתנחלים לאוכלוסייה מוגנת, ולהראות בכך שההפקעה היא כן לטובת האוכלוסיה המקומית, שהמתנחלים יהיו במעמד תושבות זהה, כלומר תושבים מוגנים כמו האוכלוסייה הפלסטינית. זהו אבסורד".

תושבי עפרה ועמונה מפגינים למען אישור חוק ההסדרה בתחילת השבוע (צילום: פלאש 90)
תושבי עפרה ועמונה מפגינים למען אישור חוק ההסדרה בתחילת השבוע (צילום: פלאש 90)

החלת ריבונות ישראלית בשטחים מנוגדת לחוק הבינלאומי

חוק ההסדרה נועד לתת מענה לבעיית המאחזים הבלתי-חוקיים בשטחים, וכאן עולה בעיה נוספת הקשורה לכך שלחוק הישראלי באזורים אלה אין מעמד. כלומר, הכנסת לא יכולה לחוקק חוק שיהיה תקף לשטחים, "החוק הישראלי, כעיקרון, לא חל בשטחים כי הם שטח כבוש. החוק שחל בשטחים זה המשפט הבינ"ל", אומר שנער ומסביר, "המשפט הבינ"ל עצמו אומר שהחוק שחל שם הוא החוק שהתקיים לפני הכיבוש ובאחריות הכובש, לא לעשות שינויים אלא, רק לנהל את השטח עד שהכיבוש יסתיים."

"המשפט הבינלאומי הפומבי אומר שהחוק שהיה בתוקף עד שנת 1967, ממשיך להיות בתוקף, כלומר הדין הירדני." שנער מחדד כי נוסף על הדין הירדני, ישנו המשטר הצבאי של צה"ל, "לא הכנסת היא זו השולטת בשטחים לפי דיני הכיבוש, מי ששולט בשטח הוא המפקד הצבאי, כלומר המשטר שחל היום בשטחים זה משטר צבאי. מי שהיום מפרסם את החוקים בשטחים זה המפקד הצבאי. הוא מוציא צווים כמו צווי אלוף." לפני שנתיים היה ניסיון להעביר בכנסת את חוק 'הנורמות', "חוק שנועד לקבוע כי המפקד הצבאי צריך לשקול על כל חוק שנחקק בכנסת האם להכיל אותו בשטחים מתוך רצון לעשות שיוויון בין הדין שחל בישראל לבין הדין שחל בשטחים. החוק לא קודם בסופו של דבר."

חברי הכנסת שמקדמים את חוק ההסדרה מצפים שהוא כן יהיה מוחל בשטחים?

"האופציה הראשונה והפחות ריאלית בעיני היא שהחוק עצמו ינחה את אלוף הפיקוד כיצד לנהוג. באמצעות ההגיון שהמפקד הצבאי יוציא צווי אלוף המחילים הסדר מסויים בדומה לחוקי התעבורה. האפשרות השנייה והיותר ריאלית היא שהחוק פשוט קובע. הבתים שהוקמו בעידוד או בשותפות המדינה, יבוצע לגביהם ההסדר הזה. איך זה פשוט חל בשטחים? זה פשוט חל. בעיני הכנסת החוק הזה גובר על המשפט הבינלאומי. המשפט הבינלאומי רואה את זה כחוק שאינו גובר כיוון שהשטחים עדיין תחת כיבוש."

לא מדובר בהחלת הריבונות

עו"ד פוקס משתדל לגמד בחשיבות החוק ובהשלכותיו, "אנחנו קוראים לזה חוק ההשוואה, משום שבמדינת ישראל, לפי סעיף 23 של חוק המקרקעין, כאשר מקרקעין לא מוסדרים, קרקע שלא ניתן לגשת לטאבו שלה מוגדר כמקרקעין לא מוסדרים, וכאשר הוקמו מבנים בתום לב על קרקע לא מוסדרת, מגיע בעל הקרקע ומגלה שעל הקרקע שלו בנו בניין. החוק קובע שאם יש את התום לב, ושווי המחוברים גבוה משווי המקרקעין, ניתן לשלם פיצוי כספי. לא ניתן לכפות על בונה המבנה להרוס אותו. יש פסיקה על זכויות קניין של יהודים ביהודה ושומרון שחוקי היסוד בישראל מגינים על הקניין של יהודים. אם זה חוק גזל אז צריך לבטל את סעיף 23 בחוק המקרקעין."

"השטחים אינם כבושים עפ"י המשפט הבינלאומי" טוען פוקס, "משום שמדובר בשטחים ששוחררו מכיבוש בלתי חוקי של הירדנים והעולם ראה בירדן כובשת בין השנים 1948 ל-1967. משום שהגבול הבינלאומי של מדינת ירדן היה נהר הירדן ומכיוון שהיא יצאה משטחה הריבוני ופלשה באופן בלתי חוקי לארץ ישראל המערבית וממילא ישראל לא כבשה שטח ריבוני. אין מדובר בהחלת ריבונות ולא קרוב לכך. החלת ריבונות כשמה כן היא. כשמדינת ישראל תרצה להחיל את המשפט, שיפוט והמנהל על שטחי יהודה ושומרון כפי שעשתה בירושלים ורמת הגולן היא תעשה זאת בחקיקה. יש סעיף בחוק שקובע במפורש שאותה הפקעה זמנית תלויה ועומדת על המעמד העתידי בשטחים. אין מילה אחת בחוק על החלת ריבונות בשטח."

"אכן החוק הזה שתחולתו על מבנים שיש לגביהם צווים חלוטים ופסקי דין חלוטים הוא חריג אך לא תקדימי. היו מספר חוקים במדינת ישראל שנחקקו עם תחולה רטרואקטיבית. כשבית משפט נותן פסק דין הוא נותן פסיקה עם התשתית החוקית שהייתה לפניו בעת ניהול הדין. אם הצווים היו כבר ממושים ע"י המדינה אז לא היינו עכשיו מקיימים דיון. מדובר על צווים חלוטים ולא ממומשים. אם בין הזמן של מתן פסק הדין, לבין מימושו, משתנה המצב החוקי, מה שקובע הוא החוק. בכל נקודת זמן חייבים לפעול לפי החוק. אם החוק החדש קובע אז אסור לשר הביטחון לממש את הצו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!