תקציב המדינה עוד לא אושר ומשרד האוצר מבקש מהממשלה קיצוץ רוחבי מתקציבי המשרדים בשיעור של 1.25% לשנת 2017. על אף התנגדויות מצד חלק מהשרים, ביניהם גלעד ארדן (ליכוד) וחיים כץ (ליכוד) אישרה היום (ראשון) הממשלה את הקיצוץ. מטרתו המוצהרת של הקיצוץ הרוחבי היא לאפשר תקצוב של תיקוני חקיקה שנוספו להסכמים הקואליציוניים, לממן את הדחייה בפירוק רשות השידור ולממן את הוצאות הטיפול במפוני עמונה. עם זאת, יש לציין כי שנת התקציב של 2016 הסתיימה בעודפי גבייה גדולים, שיכלו באותה מידה לממן בעצמם את ההתאמות הנדרשות.
הצעת המחליטים שהגיש האוצר לממשלה לא כוללת הערכת עלות של ההסדר עם מפוני עמונה ושל המשך הפעלת רשות השידור עד לאפריל 2017, עם זאת בהצעה מצוין כי תקצוב המוסדות התורניים יגדל בשנתיים הקרובות לכדי 1.17 מיליארד שקלים.
משמעות הקיצוץ – פחות פיתוח
הקיצוץ יחול על כל משרדי הממשלה, אך לא יחול על סעיפים בהם החקיקה הקיימת מגדירה את סכום התקציב המוקצה או סעיפי תקציב הנשענים על הסכמים מחייבים מצד הממשלה כהסכמי שכר. כך שלמעשה עיקר הקיצוץ יבוצע מתקציבי הרכש וההפעלה השוטפת של המשרדים. בנוסף החליטה הממשלה לקצץ בתקציבי ההפעלה של הביטוח הלאומי הכנסת ומשרד מבקר המדינה, סעיפים המתוקצבים מחוץ לסעיפי המשרדים.
ההחלטה על הקיצוץ נתקלה בהתנגדות הן מתוך הקואליציה והן מחוצה לה. השר לביטחון פנים גלעד ארדן הודיע הבוקר כי יתנגד לקיצוץ וצייץ בחשבון הטוויטר שלו "קיצוץ של 37 מיליון שקלים לשנה ממשרד שרוב תקציבו הולך למשכורות אנשי הביטחון, משמעו פגיעה קשה באכיפה במגזר הערבי ובחיזוק הביטחון בירושלים. לא אוכל לתמוך בקיצוץ שכזה ואצביע נגדו בממשלה". שר העבודה והרווחה שבמסגרת הקיצוץ תקציב משרדו צפוי לרדת בקצת יותר מ-27 מיליון שקלים הודיע כי בכוונתו להיכנס למשא ומתן מול האוצר במטרה להחריג את משרדו מתכנית הקיצוץ.
בקשת האוצר לקיצוץ רוחבי מפתיעה שכן בשנה האחרונה נרשמו עודפי גביה של למעלה מ-6 מיליארד שקלים, שיכולים היו למנוע את הקיצוץ גם ללא הרחבה תקציבית. בנוסף המסגרות הפיסקליות עליהן נשען תקציב המדינה לשנים 2017-208 כבר נפרצו כדי לאפשר את הגדלת התקציב שדרש שר האוצר, כך שהטיעון של שמירה על מסגרות פיסקליות נשען על בסיס רעוע ביותר.
חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) שכיהן כסגן שר האוצר בממשלה הקודמת כינה הבוקר את ההחלטה "יום הכיפורים של שר האוצר ושל אגף התקציבים". כשאמר "הבקשה הבוקר של שר האוצר ואגף התקציבים משרי הממשלה לקצץ פעם נוספת בתקציבי משרדיהם – פעם רביעית השנה – תפגע קשות בתקציבים החברתיים ובפעילות משרדי הממשלה – אבל זה לא מפתיע. תקציב 2017/2018 מוכח כיום הכיפורים של שר האוצר כחלון ואגף התקציבים – וההשלכות מאישורו יהיו חמורות הרבה יותר בעתיד – כאשר הגירעון יהיה עצום והתקציבים החברתיים יפגעו בצורה קשה. קיצוץ נוסף אומר פחות מיטות בבתי חולים, פחות תקציבים לרווחה, פחות תקציבים לחינוך, פחות תקציבים לביטחון פנים – פחות ופחות ופחות לאזרחים וכל זה בגלל התנהלות כושלת של שר האוצר כחלון שאינו יודע לנהל תקציב מדינה וסוחף את כלכלת ישראל לאסון שייפול על כתפיו של שר האוצר הבא. תקציב המדינה הנוכחי הוא התקציב האחרון שמביא שר האוצר כחלון לכנסת – וטוב שכך. על זה נאמר – עוד תקציב כזה ואבדנו״.
חבר הכנסת מאיר כהן (יש עתיד) אמר על ההחלטה " רק לפני מספר ימים פורסם דו"ח העוני. כל ילד שלישי עני, כל משפחה חמישית נאבקת על הלחם והממשלה והעומד בראשה, טענו שהם משקיעים במאבק בעוני ושכרגע אין כסף. אז הנה עוד הוכחה שיש כסף, רק תלוי למי. לילדים רעבים שאין להם אצבע סביב שולחן הממשלה אין, להסכמים קואליציוניים דווקא יש. הממשלה הזו שחושבת אך ורק על עצמה, מכניסה פעם נוספת את ידה לכיסם של האזרחים בכדי לתחזק את עצמה. אני קורא לשרים להתנגד לקיצוץ, לא הכל פוליטיקה".
