דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
23°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 28°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד האוצר

חנק תקציבי / ביצוע התקציב: מגיעים לדצמבר עם 63 מיליארד שקלים שלא נוצלו

מדיניות תת הביצוע נמשכת: על פי נתוני ביצוע התקציב של חודש נובמבר, מדינת ישראל הולכת לסיים את השנה עם עודף בגביית מסים ותת ביצוע בהוצאה. עם תחילת חודש דצמבר עוד לא ניצלה המדינה שישית מהתקציב השנתי.

החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו וראש אגף התקציבים אמיר לוי. צילום ארכיון: פלאש 90 / נועם רבקין פנטון
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

בשונה ממנהגו, משרד האוצר לא פרסם החודש את עדכון ביצוע התקציב, אך כן עדכן את טבלת הנתונים, ממנה ניתן ללמוד שהמדיניות של תת ביצוע התקציב נמשכת, וזאת לצד הצטברות עודפי הגבייה ממסים, שגם החודש עברו את צפי הגבייה . בעוד התקציב של שנת 2016 על שינויו עומד על 363.6 מיליארד ש"ח, הביצוע עד תחילת דצמבר עומד על 300.5 מיליארד שקלים בלבד. מדובר ביותר מ-63 מיליארד ש"ח שהיו אמורים לצאת עלינו האזרחים, 63 מיליארד שקלים שאין סיכוי להוציא בחודש בודד, ובטח לא בצורה מחושבת ואחראית. 30 מיליארד שקלים מתוכם הם במשרדים החברתיים. גם אם בדצמבר תהיה "חגיגה" של הוצאות, שיטת החנק פוגעת ביעילות ההקצאה. בזמן שלמדינה יש שפע של כסף, החובות שלנו האזרחים דווקא בתהליך גידול עקבי. עוד סממן למגמה של מדינה עשירה עם אזרחים עניים.

על פי הנתונים, בחודש נובמבר הוציאה המדינה 26 מיליארד שקלים בלבד, וזאת שנשארו בתחילת החודש 86 מיליארד שקלים לניצול בחודשיים. בחודש זה גבתה המדינה 23.8 מיליארד שקלים במסים, 300 מיליון שקלים יותר מהצפי שנקבע בתחילת השנה. אמנם לא מדובר בפער משמעותי, אך הפער המצטבר בגביית יתר של מסים ב-2016 מגיע החודש ל-6.6 מיליארד שקלים.

הוצאות הממשלה - תכנון מול ביצוע | ינואר » נובמבר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

הוצאות הממשלה – תכנון מול ביצוע | ינואר » נובמבר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

 

גם אם ישפכו כספים בדצמבר – יישאר התקציב בתת ביצוע

חודש דצמבר ידוע כחודש בו "מתירים את הרסן" התקציבי כדי להשתדל להתקרב לביצוע מלא. זהו החודש בו הכי קל לקבל כספים ממשרדי הממשלה, החוששים שאם לא יוציאו אותם יתקשו לשמור בתקציב הבא על הסעיפים שלא נוצלו, בייחוד כאשר תקציב המדינה עדיין לא אושר בכנסת, שבועות ספורים לפני שהוא אומר להיכנס לתוקף.

במצב תקין הוצאות הממשלה מדי חודש היו דומות יחסית ואז ביצוע התקציב על שינויו היה עומד בתחילת דצמבר על 337 מיליארד במקום 300 מיליארד. בשנת 2015 הממשלה הצליחה לרכז בחודש דצמבר בולמוס הוצאות של 39 מיליארד ש"ח, בנסיבות חריגות של תקציב מעבר בין ממשלות בשנת בחירות. דצמבר השנה צפוי להיות מרוסן יותר. לצד שטף ההוצאות בדצמבר, חודש ינואר הוא באופן מסורתי חודש של עודף תקציבי. נוסף עליו, גם בחודשים מאי, יולי ונובמבר היו עודפים תקציביים במאות מליוני שקלים, סממן נוסף למדיניות החנק.

לא מדובר בתקלה נקודתית, אלא במצב כרוני בו העברות תקציביות בין השנים, המתכנסות לסעיף "התקציב על שינויו" לא יוצאות, אלא פשוט מתגלגלות משנה לשנה ונדחות לאין קץ. מדובר בממוצע של 27 מיליארד שקלים בשנה.

לצד תת הביצוע בהוצאה, נצברו לאורך השנה עודפי גביית מסים של כ-6 מיליארד שקלים (6.6 לפני עדכון צפי הגביה במרץ השנה). גם כאן לא מדובר בשגיאה נקודתית, אלא במגמה עקבית, כאשר בעשור האחרון נגבו מיסים בשיעור של 20 מיליארד ש"ח מעל הצפי, או 2 מיליארד בכל שנה.

הריסון התקציבי מבוצע בעזרת מספר מנגנונים. האחד הוא החשבים של המלווים של משרד האוצר בתוך המשרדים, המפקחים על הוצאות המשרדים. לצד החשיבות הגדולה שבפיקוח שוטף על הוצאת התקציב, מביאה שיטה זו בפועל להקטנת ההוצאה, שצריכה להיות מאושרת תמיד על ידי החשב הממונה.

המנגנון הנוסף הוא תכנון סעיפים פיקטיביים בתקציב המדינה, הפועלים כרזרבה סמויה, המפוזרת בין סעיפים שונים שמתוקצבים ללא כל כוונה להשתמש בכסף לייעודו הרשום. באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ניתן לחשוף את הסעיפים הללו, כפי שנעשה ביוזמה "ספר התקציב האבוד" המתאר כיצד 20 מיליארד שקלים המפוזרים בין 206 סעיפים מחטיאים בעקביות את יעדיהם בפער ניכר ב3 השנים האחרונות.

לאן הולך הכסף

הכיס התפוח של מדינת ישראל לא הולך להשקעה נדרשת באזרחי ישראל, אלא להחזר חובות מעל המתוכנן. בתנאי המשק כיום, של צמיחה נמוכה הנמשכת מספר שנים, לא מדובר במהלך נבון מבחינה כלכלית, אלא באידיאולוגיה נוקשה של חנק המגזר הציבורי. העצמה של הצעדים העקביים במגמה זו לא תרמה לצמיחת המגזר העסקי, ובפועל ה"קטר" של המשק כעת שייך לצריכה של משקי הבית – צריכה מוטת חובות ואשראי. מכיוון שבמשרד האוצר עשו השנה מספר שינויי כיוון קלים, לטובת הקלת המצור, לא יזיק לדרוש מהם לסגת ממדיניות החנק ולגבש מדיניות השקעות לטובת האזרחים.

מבחינה מאקרו כלכלית, הריביות על גיוס חוב ממשלתי הן בשפל היסטורי בשנים האחרונות. במצב בו עלות גיוס החוב לממשלה כה נמוכה יש הגיון כלכלי בהגדלת הגירעון לטובת השקעה ציבורית, כאשר באוצר הכריעו דווקא הפוך לכיוון של הפחתות מס, בשם "עידוד הצמיחה", אך למעשה מדובר בדרך נחותה משמעותית מאפשרות הגדלת ההוצאות ביחס לתרומתה לצמיחה במשק.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!